ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 6
דפי ארכיון של כיכר העיר:
1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 12 • 13 • 14 • 15 • 16 • 17 • 18 • 19 • 20 • 21 • 22 • 23 • 24 • 25 • 26 • 27 • 28 • 29 • 30 • 31 • 32 • 33 • 34 • 35 • 36 • 37 • 38 • 39 • 40 • 41 • 42 • 43 • 44 • 45 • 46 • 47 • 48 • 49 • 50 • 51 • 52 • 53 • 54 • 55 • 56 • 57 • 58 • 59 • 60 • 61 • 62 • 63 • 64 • 65 • 66 • 67 • 68 • 69 • 70 • 71 • 72 • 73 • 74 • 75 • 76 • 77 • 78 • 79 • 80 • 81 • 82 • 83 • 84 • 85 • 86 • 87 • 88 • 89 • 90 • 91 • 92 • 93 • 94 • 95 • 96 • 97 • 98 • 99 • 100 • 101 • 102 • 103 • 104 • 105 • 106 • 107 • 108 • 109 • 110 • 111 • 112 • 113 • 114 • 115 • 116 • 117 • 118 • 119 • 120 • 121 •122 • 123 • 124 • 125 • 126 • 127 • 128 • 129 • 130 • 131 • 132 • 133 • 134 • 135 • 136 • 137 • 138 • 139 • 140 • 141 • 142 • 143 • 144 • 145 • 146 • 147 • 148 • 149 • 150 • 151 • 152 • 153 • 154 • 155 • 156 • 157 • 158 • 159 • 160 • 161 • 162 • 163 • 164 • 165 • 166 • 167 • 168 • 169 • 170 • 171 • 172 • 173 • 174 • רק"פ • 175 • 176 • 177 • 178 • 179 • 180
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
חנוכה שמח!
עריכהחנוכה שמח לכל הוויקיפדים! אביעד • שיחה 20:32, 4 בדצמבר 2007 (IST)
- גם לך. בחג יכולים לקרות ניסים (כותבים את הברכה מראש בכיכר העיר וטרול"ר לא מעביר אותה מהמזנון... ), אז תהנה ממנו! נוי 20:33, 4 בדצמבר 2007 (IST)
אתר איך-ויקי
עריכהשלום,
ויקיפדיה הינו מיזם מדהים ומרשים שמנסה לארגן את כל הידע האנושי. אבל יש תחום מסויים של ידע וניסיון אשר לא מכוסה ע"י הויקיפדיה. הכוונה לתשובות לכל שאלות ה"איך". "איך לעשות", "איך לבחור" וכו"ל.
לצורך כך פתחתי אתר איך-ויקי שמשלים לויקיפדיה, על אותה תשתית של מדיה-ויקי.
אני מניח שיוצא לך לא מעט לפסול ערכים בויקיפדיה אשר שימושיים וספציפיים מדי על מנת להיכלל באנציקלופדיה, אז במקום פשוט לפסול אותם, אפשר להפנותם לקהילה החדשה של איך-ויקי. חוץ מזה רציתי לבקש להוסיף הפניה אל איך-ויקי במקום שמסביר על מדיניות הויקיפדיה. היכן שמוסבר מה שייך לויקפדיה ומה לא, אפשר להפנות את ה"לא שייך" אל איך-ויקי. --Sergvz 15:02, 8 בדצמבר 2007 (IST)
- הרעיון יפה ומועיל, אם כי התיאור "איך לקבל החזר ממס הכנסה" פשטני להחריד. דוד שי 15:11, 8 בדצמבר 2007 (IST)
- בשביל זה יש את ויקיספר לא? הידרו 15:14, 8 בדצמבר 2007 (IST)
- לא יותר פשטני מן הערכים בוויקיפדיה בימיה הראשונים. תן זמן. דב ט. 15:40, 8 בדצמבר 2007 (IST)
- אכן, ערך בויקי צריך לענות על השאלות "מה זה?" או "מי זה/היה?". "איך?" זה מחוץ לתחום, ותבורך על זה שפתחת לזה משהו נפרד. eman • שיחה • ♥ 15:34, 8 בדצמבר 2007 (IST)
- אני מודה על התגובה החיובית מקהילת הויקיפדיה! הביקורת על ערך פשטני מקובלת ומוצדקת. לצערי לא ראיתי ויקיפדיה בימיה הראשונים אך ההשוואה מחמיאה. --Sergvz 17:01, 8 בדצמבר 2007 (IST)
- יש כבר פרויקט דומה באנגלית [1], וככל שידוע לי היוזם שלו מעוניין לפתוח אגף עברי. יכול להיות שיש מקום לשיתוף פעולה? DrorK • שיחה 15:18, 9 בדצמבר 2007 (IST)
- אני בקשר עם בעל האתר הזה, אך זה לא פשוט משתי סיבות:
- גרסא שלו לא תומכת בעברית, ויש הרבה מאוד עבודה להסבה.
- סגנון הערכים באתר פשטני וסטנדרטי מדי.
- אני בקשר עם בעל האתר הזה, אך זה לא פשוט משתי סיבות:
- יש כבר פרויקט דומה באנגלית [1], וככל שידוע לי היוזם שלו מעוניין לפתוח אגף עברי. יכול להיות שיש מקום לשיתוף פעולה? DrorK • שיחה 15:18, 9 בדצמבר 2007 (IST)
- --Sergvz 16:14, 9 בדצמבר 2007 (IST)
- אני מודה על התגובה החיובית מקהילת הויקיפדיה! הביקורת על ערך פשטני מקובלת ומוצדקת. לצערי לא ראיתי ויקיפדיה בימיה הראשונים אך ההשוואה מחמיאה. --Sergvz 17:01, 8 בדצמבר 2007 (IST)
- היות ויש תמיכה ואהדה למיזם, אפשר לעזור למיזם איך-ויקי ע"י חשיפת ציבור הויקיפדים לאיך-ויקי. מה הדרך הטובה לעשות זאת ? --Sergvz 23:45, 11 בדצמבר 2007 (IST)
- נושא מבוקש באיךויקי: איך לידע ויקיפדים בקיומו של מיזם איךויקי
- היות ויש תמיכה ואהדה למיזם, אפשר לעזור למיזם איך-ויקי ע"י חשיפת ציבור הויקיפדים לאיך-ויקי. מה הדרך הטובה לעשות זאת ? --Sergvz 23:45, 11 בדצמבר 2007 (IST)
הופעה שנייה בטלוויזיה - הפעם בערוץ 2 / ערוץ הכנסת
עריכהביום שלישי תשודר התוכנית זוג או פרט (עם נדב פרי ועמית סגל) בהשתתפותי, בעקבות ההופעה אצל ליאור שליין. התוכנית תשודר בשעה 3 בצהריים בערוץ הכנסת ובערוץ 2, וכן אינספור פעמים בשידורים חוזרים בערוץ הכנסת במהלך השבוע. מי שמעוניין לצפות, שיהנה :) איתי 14:11, 9 בדצמבר 2007 (IST)
- ומה עשית אצל ליאור שליין? (אני מוכן לראות רק את אסף הראל! שליין מוחרם!) eman • שיחה • ♥ 15:41, 9 בדצמבר 2007 (IST)
- יח"צ לוויקיפדיה :) בעיקר זיהיתי ח"כים. אתה רוצה בכל זאת לצפות בקטע? כנס לדף השיחה שלי ולחץ על הטלויזיה שמעלה. אם אתה מתעקש להחרים, אז אני מניח שתסתפק בהסבר ;) איתי 15:51, 9 בדצמבר 2007 (IST)
- מסור ד"ש לעמיתוש ;) יסמין 15:53, 9 בדצמבר 2007 (IST)
- יח"צ לוויקיפדיה :) בעיקר זיהיתי ח"כים. אתה רוצה בכל זאת לצפות בקטע? כנס לדף השיחה שלי ולחץ על הטלויזיה שמעלה. אם אתה מתעקש להחרים, אז אני מניח שתסתפק בהסבר ;) איתי 15:51, 9 בדצמבר 2007 (IST)
עכשיו זה סופי - מחר ב-15:00 בערוץ 2 ובערוץ הכנסת, ושידור חוזר ב-21:30. אני אעלה גם קטע ערוך. איתי 20:48, 10 בדצמבר 2007 (IST)
- מסתבר שפיספתי את 2 התוכניות, אני אעקוב אחרי מועדי שידור נוספים. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 23:55, 11 בדצמבר 2007 (IST)
יש כלל מתי מנקדים מילה?
עריכהאו שאפשר פשוט לתקוע ניקוד לאורך ולרוחב הויקיפדיה? אם אין כללים אילו מילים זקוקות לניקוד, אני מציע לקבוע כאלה. 99.232.203.75 16:30, 10 בדצמבר 2007 (IST)
- לניקוד בוויקיפדיה אין כלל, חוץ מן הכלל שאין מנקדים שמות ערכים. באופן כללי כדאי לנקד אך ורק מילים שיש חשש סביר שיתבלבלו בקריאתם. לכלל הזה נכנסות בעיקר מילים שהועתקו משפות זרות, אך לא הם בלבד. אגב, שאלות ממין אלו יש להפנות אל דלפק הייעוץ. תודה על תרומתך, מוטל (שיחה : תרומות) • א' בטבת ה'תשס"ח • 16:50, 10 בדצמבר 2007 (IST)
- תודה על תשובתך. מה לגבי שם הערך כאשר הוא מופיע בדף עצמו? האם אז מקובל לנקד? מתי? שוב תודה. אגב, הפניתי את השאלה לדף השיחה של דוד שי והוא העביר אותה לכאן, אז אני סומך עליו בעניין הזה.99.232.203.75 00:58, 11 בדצמבר 2007 (IST)
- כמו שמוטל אמר: יש לנקד כל מילה ששקיימת אפשרות סבירה שישגו בקריאתה, גם שם הערך (ראה למשל ניטל או דוגמה אחרת, קיצונית). אין צורך לעשות זאת יותר מפעם אחת באותו עמוד. יאיר • שיחה 01:23, 11 בדצמבר 2007 (IST)
- תודה על תשובתך. מה לגבי שם הערך כאשר הוא מופיע בדף עצמו? האם אז מקובל לנקד? מתי? שוב תודה. אגב, הפניתי את השאלה לדף השיחה של דוד שי והוא העביר אותה לכאן, אז אני סומך עליו בעניין הזה.99.232.203.75 00:58, 11 בדצמבר 2007 (IST)
הויקיפדיה הבהילה אותי
עריכהאני מקווה שאני כותב במקום הנכון. אני כותב חדש יחסית בויקיפדיה וכותב ערכים בתחום האלגברה (זה מה שאני אוהב לעשות). היום גיליתי במקרה כפתור חדש שנקרא "שינויים אחרונים" ובו רואים את העריכות האחרונות שמשתמשים ביצעו. נדהמתי לגלות שיש פה ויכוחים רבים לגבי כל מיני נהלים, משתמשים ותיקים שנחסמים ובכלל - המון המון מריבות שלא נראה שמשרתות את כתיבת האנציקלופדיה (זה המטרה היחידה של המשתמשים כאן, לא?). אז אני שואל - מה הולך פה בעצם?? אני לא רוצה להתערב במריבות האלה, שאני לא מכיר את פרטיהן, אבל זה קצת הבהיל אותי... אלגבראיסט 23:19, 10 בדצמבר 2007 (IST)
- אל תיבהל, פשוט אל תתערב במריבות האלה, שאינך מכיר את פרטיהן. זה הכל. odedee • שיחה 23:22, 10 בדצמבר 2007 (IST)
- ברור, אני לא אתערב במה שאני לא מכיר. תודה רבה לך על העצה! אלגבראיסט 23:30, 10 בדצמבר 2007 (IST)
- יופי. אתן לך עוד אחת: שוב לשם המשתמש הקודם שלך, כי העניין שקוף מאוד, ומיותר. odedee • שיחה 23:33, 10 בדצמבר 2007 (IST)
- אני לא מבין למה אתה מתכוון. זה שם המשתמש הראשון שלי. אלגבראיסט 23:35, 10 בדצמבר 2007 (IST)
- אה. ברוך הבא לוויקיפדיה. odedee • שיחה 23:37, 10 בדצמבר 2007 (IST)
- שוב תודה. שלחתי לך דואר אלקטרוני באמצעות מערכת ויקיפדיה. אלגבראיסט 23:45, 10 בדצמבר 2007 (IST)
- עניתי. odedee • שיחה 00:06, 11 בדצמבר 2007 (IST)
- אני יכול לנחש מה הנוסח? ("עודדי, זה אני, אבל תן לי להמשיך לשחק משחקים כי אחת-שתיים-שלוש"). Gridge ۩ שיחה 04:07, 11 בדצמבר 2007 (IST).
- עניתי. odedee • שיחה 00:06, 11 בדצמבר 2007 (IST)
- אני לא מבין למה אתה מתכוון. זה שם המשתמש הראשון שלי. אלגבראיסט 23:35, 10 בדצמבר 2007 (IST)
- יופי. אתן לך עוד אחת: שוב לשם המשתמש הקודם שלך, כי העניין שקוף מאוד, ומיותר. odedee • שיחה 23:33, 10 בדצמבר 2007 (IST)
- ברור, אני לא אתערב במה שאני לא מכיר. תודה רבה לך על העצה! אלגבראיסט 23:30, 10 בדצמבר 2007 (IST)
ויקיפדיה חוזרת לעצמה
עריכהסוף סוף אחרי תקופה ארוכה שבה לא נערכו דיוני מחיקה מעוררי ויכוחים וזמן רב שלא נחסם אחד מהויקיפדים הקבועים, סוף סוף ויקפדיה חזרה להיות זירת התרחשות חיה ותוססת! מיכאלי 20:59, 11 בדצמבר 2007 (IST)
- שנארגן לך רחבת ריקודים באמצע הכיכר מיכאלי? דורית 21:02, 11 בדצמבר 2007 (IST)
- כן, היא חוזרת במנהרת הזמן לעידן הקרח. ברי"א • שיחה • ב' בטבת ה'תשס"ח • 21:07, 11 בדצמבר 2007 (IST)
מתחרה חדשה
עריכהגוגל מפתחת מתחרה לוויקיפדיה. אם כי, אני ספקן לגבי מידת הצלחתם. דניאל ב. 21:23, 14 בדצמבר 2007 (IST)
- יש כל כך הרבה הבדלים בין המיזם של גוגל לבין ויקיפדיה, שקשה לראות בו "מתחרה לוויקיפדיה". זהו מיזם נוסף להפצת ידע באמצעות האינטרנט, והשוואתו לוויקיפדיה רק מלמדת על עוצמתה של ויקיפדיה (למי שעדיין מחפש הוכחות לכך). דוד שי 02:11, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- והנה הבשורה היישר מפי הסוס. דוד שי 09:24, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- אישית, החלק המעניין ביותר מבחינתי בכתבה הוא שמו של הסוס, סגן נשיא להנדסה בגוגל שפרסם את רעיון ה-Knol בבלוג, אודי מנבר. אודי למד יחד איתי בי"א ובי"ב במגמה הריאלית בבית הספר התיכון בקריית חיים. הוא היה גאון המתמטיקה של הכיתה (למעשה היה צעיר מאתנו בשנה כיוון שקפץ כיתה). משגמרנו ללמוד נפרדו דרכנו ואני לא שמעתי עליו דבר מאז. למצוא את שמו אחרי 36 שנה ודווקא בהקשר של ויקיפדיה גרם לי להלם קל. על פי הערך בוויקיפדיה האנגלית הוא סיים תואר שני בטכניון ומאז הוא בארצות הברית כשהספיק לעבוד עבור יאהו ואמזון. ועוד דבר קטן, את הערך לדוגמה המוצג בבלוג כתבה "רחל מנבר", מן הסתם אישתו. אביהו • שיחה 09:40, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- אז יש עוד 24 שנים תמונה חופשית מספר מחזור? הידרו 13:51, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- היי! גם אני למדתי בתיכון קרית חיים! אבל זה היה לפני 6 שנים...Odonian 11:39, 17 בדצמבר 2007 (IST)
- אישית, החלק המעניין ביותר מבחינתי בכתבה הוא שמו של הסוס, סגן נשיא להנדסה בגוגל שפרסם את רעיון ה-Knol בבלוג, אודי מנבר. אודי למד יחד איתי בי"א ובי"ב במגמה הריאלית בבית הספר התיכון בקריית חיים. הוא היה גאון המתמטיקה של הכיתה (למעשה היה צעיר מאתנו בשנה כיוון שקפץ כיתה). משגמרנו ללמוד נפרדו דרכנו ואני לא שמעתי עליו דבר מאז. למצוא את שמו אחרי 36 שנה ודווקא בהקשר של ויקיפדיה גרם לי להלם קל. על פי הערך בוויקיפדיה האנגלית הוא סיים תואר שני בטכניון ומאז הוא בארצות הברית כשהספיק לעבוד עבור יאהו ואמזון. ועוד דבר קטן, את הערך לדוגמה המוצג בבלוג כתבה "רחל מנבר", מן הסתם אישתו. אביהו • שיחה 09:40, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- והנה הבשורה היישר מפי הסוס. דוד שי 09:24, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- כמה שיותר ידע חופשי, יותר טוב!טוקיוני 13:13, 16 בדצמבר 2007 (IST)
אגב, בדיווח על כך במעריב היום די קטלו את ויקיפדיה העברית. לירן (שיחה,תרומות) 13:13, 16 בדצמבר 2007 (IST)
- כולם קוטלים את ויקיפדיה, אבל כשצריך מידע כולם פונים אליה. Ramiy ( שיחה - תרומות ) 19:07, 16 בדצמבר 2007 (IST)
- הדיווח ב-nrg ענייני ביותר, ואין בו אפילו מילה רעה אחת על ויקיפדיה. האם מעריב פרסם ידיעה שונה? דוד שי 20:09, 16 בדצמבר 2007 (IST)
- אכן ידיעה שונה. במעריב ציינו שבמיזם ישנן טעויות, תוך כדי אזכור ה"מחקר" שהם עשו לפני כחצי שנה, בו הם נתנו לבוחנים לבדוק ששה ערכים, והמיזם בוקר קשות אז. עידן ד 20:34, 16 בדצמבר 2007 (IST)
- כולם קוטלים את ויקיפדיה, אבל כשצריך מידע כולם פונים אליה. Ramiy ( שיחה - תרומות ) 19:07, 16 בדצמבר 2007 (IST)
נא ראו גם כאן. PRRP ■ שו"ת 11:51, 17 בדצמבר 2007 (IST)
אתמול זכינו במקרה לראות את התכנית (מוקלטת) אצל חברים. רבותי, זו תכנית גרועה. לא מבין למה הוחלט להשאיר אותה בויקיפדיה. איזה מין תכנית אוכל זה? לא מתכונים, לא הסברים על איך להכין את המנות, והכי גרוע - בכלל אי אפשר לטעום אותן! יושבים שם שלושה פלצנים שממילא כבר יש להם הכל בחיים, ואוכלים אחלה אוכל! במקום שיביאו את מסעודה משדרות שתאכל משהו טעים (או אותי, לחילופין), מביאים כאלה שממילא יש להם מסעדת גורמט מתחת לבית. בושה וחרפה. עמית 00:31, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- אני מאוד מקווה שאתה התלוצצת כשכתבת "רבותי, זו תכנית גרועה. לא מבין למה הוחלט להשאיר אותה בויקיפדיה". אנחנו לא מחליטים על השארת ערכים על תוכניות וספרים על פי רמתם, אלא על פי חשיבותם. וכמו שכתבתי בהצבעת המחיקה, " מהמוצדקים בערכים! בזכותו אני יכול לדעת מה זו התוכנית הזו בלי שאצטרך לצפות בה". eman • שיחה • ♥ 01:27, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- זה אוצר לבלשנות המשפט הזה שכתבת - "מהמוצדקים בערכים". כלומר, האימרה הידועה של אריק התגלגלה להקשר אחר, שינתה את מינה מנקבה לזכר ונכנסה לשפה העברית בצורה סופית. אלדד, יש לך מה להוסיף? -אמיר א. אהרוני • ו' בטבת ה'תשס"ח • 01:44, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- בוקר טוב אליהו.
- האמירה הזו מזמן נכנסה לשפה העברית בשלל הטיות ומינים. אני לא חושב שהבלשנים יזדקקו לאמירה שלי. eman • שיחה • ♥ 02:39, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- האמת שמה שמציק לי זה לא שהשארנו אותה בויקיפדיה, אלא שבשל מדיניות הנייטרליות לא יכולתי לכתוב את דעתי הנ"ל בגוף הערך. עמית 13:55, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- בנושא הנוכחי מומלץ להגיב גם בשיחת ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי תוכניות טלוויזיה. טרול רפאים 13:59, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- אם תמצא איזו ביקורת טלוויזיה קטלנית תוכל לשבצה בערך. זו הדרך המקובלת לעקוף את עקרון הנייטרליות. דב ט. 20:36, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- האמת שמה שמציק לי זה לא שהשארנו אותה בויקיפדיה, אלא שבשל מדיניות הנייטרליות לא יכולתי לכתוב את דעתי הנ"ל בגוף הערך. עמית 13:55, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- זה אוצר לבלשנות המשפט הזה שכתבת - "מהמוצדקים בערכים". כלומר, האימרה הידועה של אריק התגלגלה להקשר אחר, שינתה את מינה מנקבה לזכר ונכנסה לשפה העברית בצורה סופית. אלדד, יש לך מה להוסיף? -אמיר א. אהרוני • ו' בטבת ה'תשס"ח • 01:44, 15 בדצמבר 2007 (IST)
אוי ואבוי
עריכה[2]. יחסיות האמת • ♥ • ה' בטבת ה'תשס"ח 21:41:24
- לנוחות מי שמעדיף לא ללחוץ על הקישור: מדובר בידיעה שכותרתה Wikipedia COO was convicted felon, והיא מספרת שמנכ"לית לשעבר של קרן ויקימדיה התגלתה כבעלת עבר פלילי. דוד שי 02:16, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- אני ממליץ מאוד לקרוא את הכתבה עד הסוף כדי להבין בפני מה (אני מאוד מקווה שלא) אנחנו אולי עומדים. יחסיות האמת • ♥ • ו' בטבת ה'תשס"ח 02:19:26
- בפני מה? ספר. אין לי כוח לקרוא את הכתבה. דב ט. 02:23, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- התשובה היא "שום דבר". odedee • שיחה 04:52, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- כן, יחסיות, הרצון שלך לנפח כל סיפור שלילי נראה לעתים כשמחה לאיד, לך תדע. Harel • שיחה 14:01, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- התשובה היא "שום דבר". odedee • שיחה 04:52, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- בפני מה? ספר. אין לי כוח לקרוא את הכתבה. דב ט. 02:23, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- אני ממליץ מאוד לקרוא את הכתבה עד הסוף כדי להבין בפני מה (אני מאוד מקווה שלא) אנחנו אולי עומדים. יחסיות האמת • ♥ • ו' בטבת ה'תשס"ח 02:19:26
הפגנה נגד קיצוץ תקציב למוסדות תרבות
עריכההפגנה למען מוסדות התרבות בישראל
היום הודיעו בהיכל התרבות, לפני קונצרט מאהלר עם גוסטבו דודאמל (היה נהדר!), שביום שלישי, 18 בדצמבר בשעה 15:00 תתקיים ברחבת משכן האמנויות בתל-אביב (שד' שאול המלך) הפגנה/עצרת מחאה על הכוונה לקצץ 50 מיליון שקל מתקציב התרבות לשנה הקרובה. ויקיפדים שהתרבות קרובה ללבם מתבקשים לבוא בהמוניהם ולהרים את נס הוויקיפדיה העברית למען תרבות ונגד התדרדרות לעולם שלישי. אפשר גם לשלוח דוא"ל ופקס ללשכת ראש הממשלה.שלומית קדם 00:11, 14 בדצמבר 2007 (IST)
- הצעת התקציב לשנת 2008 כוללת קיצוץ של 2.5% בקצבאות הביטוח הלאומי, צעד שפירושו גזר דין מוות (זו לא מליצה, זו סטטיסטיקה) למאות זקנים החיים רק מקצבת זקנה, וחרפת רעב לעשרות אלפי אחרים. יש להתמקד בעיקר, ולדרוש שפקידי האוצר שהעלו הצעה זו יחיו מסכום של 2,000 שקל לחודש, רק בחודשים שבין הגשת ההצעה לבין אישורה. למוזיקה שיקשיבו חופשי בתקופה הזו. דוד שי 12:03, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- בנוסף לכך, קיצצו מתקציב מוסדות החינוך בצפון 46 מיליון שקלים[3]. יסמין 12:21, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- למה צריך תקציב תרבות? אם יש אנשים שמוכנים לשלם כסף עבור מופעי תרבות - שישלמו כסף ויזכו לראות מופעי תרבות מבוקר עד ערב. אבל אם אין אנשים שמוכנים לשלם כסף עבור מופעי תרבות - לא יהיו מופעי תרבות (פשוט כי הציבור לא רוצה מופעי תרבות). לירן (שיחה,תרומות) 12:22, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- אתרגם את דבריו של האיש הלומד באוניברסיטה שעיקר תקציבה השוטף בא מתקציב המדינה, לשפה שיוכל להבין: למה צריך לתקצב את האוניברסיטה מכספי המדינה? אם יש אנשים שמוכנים לשלם כסף עבור השכלה אקדמית - שישלמו כסף (הרבה כסף, 20,000 דולר לשנה) ויזכו ללמוד מבוקר עד ערב. אבל אם אין אנשים שמוכנים לשלם כסף עבור לימודים באוניברסיטה - לא תהיה אוניברסיטה (פשוט כי הציבור לא רוצה השכלה אקדמית). דוד שי 14:53, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- ואכן, רוב האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם אינן מקבלות כסף מהמדינה בה הן נמצאות. לירן (שיחה,תרומות) 15:07, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- ואגב - התוכניות של האוצר הן בדיוק מה שאמרת - שמי שבא ללמוד ישלם את שכר הלימוד, זה הכיוון אליו מובילה ועדת שוחט, לפיה שכר הלימוד יוגדל בצורה משמעותית, הסטודנטים יקבלו אותו כהלוואה, ואותה הם ישלמו לאחר שיסיימו את לימודיהם. אני מניח שאתה מבין בכלכלה ברבה יותר ממני, ולכן מבין טוב ממני בהרבה את החשיבות בהקטנת החוב הלאומי של מדינת ישראל. אני משוכנע שרוב מוחלט של הציבור מעדיף להקטין את נטל המס המוטל עליו בתמורה לכך שהוא ייאלץ לשלם בעצמו על הוצאות התרבות שלו. לירן (שיחה,תרומות) 15:15, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- ואכן, ברוב האוניברסיטאות הטובות בעולם לומד העשירון העליון. אביעד • שיחה 15:21, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: ובגלל זה במדינות כמו ארצות הברית, הלימודים האקדמיים ברמה הגבוהה ביותר הם מנת חלקם של העשירים בלבד.
- ובלי קשר להשוואה, ועם כל הרצון הטוב, אני חושב שייטב אם כספים אלו יושקעו בשכר המורים, אותו יש לדעתי להכפיל, ועל ידי חינוך איכותי לכל העם, ייפתרו בעיות רבות במדינה בטווח הארוך. סל התרופות, רווחה, תחבורה ציבורית, קליטת עלייה וביטחון, לכולם יש תקציב שיוצא מקופה אחת והוספה לאחד תהיה תמיד על חשבון אחר. רק השקעה בחינוך, מהגיל הרך ועד השכלה גבוהה, שהיא השקעה לטווח הארוך תתרום לכל תחומי המדינה בצורה הטובה ביותר. וכן, חינוך טוב יפתור באופן עקיף אפילו בעיות ביטחון, לא היום, אלא בעוד 20 שנה, אבל צריך להתחיל מתישהו. השמח בחלקו (-: 15:24, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- זה ממש לא נכון שהלימודים האקדמיים ברמה גבוהה הם מנת חלקם של העשירים בלבד. כן - בשביל ללמוד בהארוורד תצטרך לשלם עשרות אלפי דולרים בשנה. אבל בדיוק בשביל זה יש מלגות רבות. לא רק שם אגב. גם אצלנו, סטודנטים לתארים מתקדמים במקצועות מדעיים לא משלמים שכר לימוד בכלל. וגם אצלנו, במכללות פרטיות כמו המרכז הבינתחומי - נותנים הרבה מאוד מלגות לסטודנטים מצטיינים (חברים רבים שלי לומדים במרכז הבינתחומי ומשלמים שם שכר לימוד בדומה לאוניברסיטאות הציבוריות). אני, אגב, מסכים עם השמח בחלקו שהשקעה בחינוך היא השקעה מועילה כלכלית למדינה. לירן (שיחה,תרומות) 15:27, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- מה הקשר? אם אתה רוצה ש-70% ילמדו באוניברסיטאות ושלמדינה יהיו יותר מוחות צריך להפוך את האוניבסיטאות לנחלת הכלל ולהשאיר את המצב כך. אביעד • שיחה 15:29, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- לימודים באוניברסיטה הם השקעה שמשתלמת כלכלית הן ללומד (לפחות במקצועות רבים) והן למדינה. לכן, גם למדינה ישתלם להלוות את הסכום הזה (אפילו את מלוא הסכום!) למי שרוצה ללמוד, וגם לאותו אדם ישתלם ללמוד ושהוא יצטרך להחזיר לאחר מכן את הסכום למדינה. לירן (שיחה,תרומות) 15:31, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- ההמלצה של ועדת שוחט היא להעלות את שכר הלימוד והסטודנט יקבל בסוף התואר (במקרה האופטימי בסוף שנה ב') את ההלוואה של שתכסה את ההעלאה בשכר הלימוד. בכל מקום שכתוב אחרת, מדובר בהטעיה או באי בדיקת העובדות. אגב, גם היום ההלוואה הנ"ל קיימת וזה הזמן בו היא מתקבלת (שלא לדבר על כך שהאוצר מנסה לדחות את תחילת חלוקת ההלוואות בכמה שנים טובות ע"י עריכת מכרז מחדש). טרול רפאים 15:38, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- לימודים באוניברסיטה הם השקעה שמשתלמת כלכלית הן ללומד (לפחות במקצועות רבים) והן למדינה. לכן, גם למדינה ישתלם להלוות את הסכום הזה (אפילו את מלוא הסכום!) למי שרוצה ללמוד, וגם לאותו אדם ישתלם ללמוד ושהוא יצטרך להחזיר לאחר מכן את הסכום למדינה. לירן (שיחה,תרומות) 15:31, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- אתרגם את דבריו של האיש הלומד באוניברסיטה שעיקר תקציבה השוטף בא מתקציב המדינה, לשפה שיוכל להבין: למה צריך לתקצב את האוניברסיטה מכספי המדינה? אם יש אנשים שמוכנים לשלם כסף עבור השכלה אקדמית - שישלמו כסף (הרבה כסף, 20,000 דולר לשנה) ויזכו ללמוד מבוקר עד ערב. אבל אם אין אנשים שמוכנים לשלם כסף עבור לימודים באוניברסיטה - לא תהיה אוניברסיטה (פשוט כי הציבור לא רוצה השכלה אקדמית). דוד שי 14:53, 15 בדצמבר 2007 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לירן, הגישה שלך תואמת את הקפיטליזם הטהור, תורה שהיום אף מדינה לא נוקטת בה, כי כמו הקומוניזם והפשיזם, נחשפו מגרעותיה - אין הבדל גדול בין הקפיטליזם הטהור ובין חוק הג'ונגל (החזק שורד ואת החלש אוכלים). רצוי ללמוד מההיסטוריה, ללמוד משגיאותיהם של אחרים ולא לעשות את כל השגיאות מחדש. בברכה. ליש 15:42, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- אתה טועה. כנראה לא קראת את הדו"ח. אתה מוזמן לעשות זאת כאן. על פי המלצת הדו"ח, במקום לשלם שכר לימוד של 8,500 ש"ח כפי שמבוצע היום, סטודנטים ישלמו 5,800 ש"ח ובנוסף הם יקבלו הלוואה על סך של 9,000 ש"ח (בשום מקום בדו"ח לא כתוב שהיא תתקבל רק לאחר שנה ב'). את ההלוואה יצטרך להחזיר רק סטודנט שירוויח יותר מסף מסויים של שכר, הוא יתחיל להחזירה רק לאחר שנה מסיום התואר, ומשך החזרת ההלוואה יהיה 10 שנים. את כל זה תוכל למצוא בעמוד 154 בדו"ח. לירן (שיחה,תרומות) 15:47, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- לירן, בוודאי שלא כתוב בדוח בשום מקום, יש בו (אני לא זוכר איפה) אמירה שההלוואה תתקבל בהתאם לנוהל שייקבע. הנוהל שייקבע הוא מן הסתם אותו נוהל שיש היום (הרי זה רק "עניין טכני פעוט שלא ראוי להטריד את הוועדה בו") שזה מה שהוא אומר. העובדה כי בכל הדוח אין שום אזכור לכך שההלוואה צריכה להתקבל בראשית שנה א' יותר ממחשידה את האוצר. נוסף על כך אין אזכור להלוואה של משרד החינוך שקיימת היום ולמה ייעשה עם החוזה שטלדור זכתה בו (ונמשך עוד כמה שנים טובות) והפרתו או שינויו יביאו בוודאות לעתירות לבג"ץ ולתביעות שיימשכו שנים. שתי עובדות אלו לא מותירות שום ספק - כל הניסיון של האוצר להציג את ההלוואה כבשורה גדולה הוא ניסיון רמיה של הציבור. אגב, כהרגלה התקשורת גם הפעם לא עשתה את עבודתה נאמנה ואף אחד לא שאל את האוצר איך נשכחה ההלוואה הנוכחית. טרול רפאים 15:55, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- לא ברור לי איך הסקת זאת. כתוב במפורש ששאר התשלום ישולם באמצעות ההלוואה - כלומר - שהסטודנט לא יצטרך לשלם את הכסף כלל לאוניברסיטה. האמת שהסתכלתי עכשיו יותר לעומק ויש הגבלה אחת (שאינה הוגנת כלל לדעתי) - על הסטודנט להיות מתחת לגיל 35. לירן (שיחה,תרומות) 15:59, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- לירן, בוודאי שהסטודנט יקבל את ההלוואה - אחרי שהוא לא יצטרך אותה. האוצר רוצה לשלוח את הסטודנטים לבקש הלוואה כל שנה שתתקבל בסוף השנה שלאחריה, חישוב מהיר מראה שהסטודנט ישלם בפועל את כל הסכום שהוא משלם היום לפני שיקבל את השקל הראשון מההלוואה (שזה גרוע אגב מהמצב היום). צריך לפעמים לבדוק גם מה לא כתוב במסמך ולא רק מה כן כתוב בו. מסמך המדבר על מתן הלוואות כפתרון מבלי לנקוב במועד מתי יתקבלו ההלוואות איננו שווה את הנייר עליו הוא כתוב והאוצר יודע זאת (אפשר להשוות את זה למכרזים בנושא חממות טכנולוגיות, בהם העניין מצוין). אתה מוזמן גם למצוא התייחסות להלוואות הנוכחיות של משרד החינוך (שהן פחות או יותר אותו דבר) בדוח הוועדה. בקיצור מדובר ברמאות וצר לי לראות שגם אתה נפלת בפח הזה. טרול רפאים 16:42, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- לא ברור לי איך הסקת זאת. כתוב במפורש ששאר התשלום ישולם באמצעות ההלוואה - כלומר - שהסטודנט לא יצטרך לשלם את הכסף כלל לאוניברסיטה. האמת שהסתכלתי עכשיו יותר לעומק ויש הגבלה אחת (שאינה הוגנת כלל לדעתי) - על הסטודנט להיות מתחת לגיל 35. לירן (שיחה,תרומות) 15:59, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- לירן, בוודאי שלא כתוב בדוח בשום מקום, יש בו (אני לא זוכר איפה) אמירה שההלוואה תתקבל בהתאם לנוהל שייקבע. הנוהל שייקבע הוא מן הסתם אותו נוהל שיש היום (הרי זה רק "עניין טכני פעוט שלא ראוי להטריד את הוועדה בו") שזה מה שהוא אומר. העובדה כי בכל הדוח אין שום אזכור לכך שההלוואה צריכה להתקבל בראשית שנה א' יותר ממחשידה את האוצר. נוסף על כך אין אזכור להלוואה של משרד החינוך שקיימת היום ולמה ייעשה עם החוזה שטלדור זכתה בו (ונמשך עוד כמה שנים טובות) והפרתו או שינויו יביאו בוודאות לעתירות לבג"ץ ולתביעות שיימשכו שנים. שתי עובדות אלו לא מותירות שום ספק - כל הניסיון של האוצר להציג את ההלוואה כבשורה גדולה הוא ניסיון רמיה של הציבור. אגב, כהרגלה התקשורת גם הפעם לא עשתה את עבודתה נאמנה ואף אחד לא שאל את האוצר איך נשכחה ההלוואה הנוכחית. טרול רפאים 15:55, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- אתה טועה. כנראה לא קראת את הדו"ח. אתה מוזמן לעשות זאת כאן. על פי המלצת הדו"ח, במקום לשלם שכר לימוד של 8,500 ש"ח כפי שמבוצע היום, סטודנטים ישלמו 5,800 ש"ח ובנוסף הם יקבלו הלוואה על סך של 9,000 ש"ח (בשום מקום בדו"ח לא כתוב שהיא תתקבל רק לאחר שנה ב'). את ההלוואה יצטרך להחזיר רק סטודנט שירוויח יותר מסף מסויים של שכר, הוא יתחיל להחזירה רק לאחר שנה מסיום התואר, ומשך החזרת ההלוואה יהיה 10 שנים. את כל זה תוכל למצוא בעמוד 154 בדו"ח. לירן (שיחה,תרומות) 15:47, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- אריה, אינני דוגל בקפיטליזם טהור. אני בהחלט חושב שיש מקום לממשלה להתערב בכישלי שוק שונים. אני בהחלט חושב שיש שירותים שאותם המדינה חייבת לספק לאזרחיה (כגון בריאות). אני לא מסכים שכל שירות צריך לספק על חשבון משלם המיסים. לירן (שיחה,תרומות) 15:48, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- לירן, ראשית, גם היום צריכת תרבות איננה זולה כלל וכל מי שמעוניין בה נדרש לתשלומים בלתי מבוטלים, אך הם עדיין בטווח היכולת של אזרח ממוצע. קיצוץ בתקציב משמעו, שרק בני העשירונים העליונים יוכלו ליהנות מתרבות מעולה (בניגוד לתוכניות ריאליטי , טלנובלות ושעשועוני זבל טלוויזיוניים). הרושם הוא, שבעיניך תרבות היא מותרות לעשירים בלבד, משהו בדומה לחופשות סקי, מלונות חמישה כוכבים וטיסות במחלקת עסקים. אני חולקת בתוקף על השקפה כזאת. בעיני תרבות טובה, ותהיה זו מוזיקה, תיאטרון, מחול או אמנות פלסטית, היא ערך חשוב כמו אוויר צח, בניגוד לאוויר מזוהם. הרי זה כאילו יבוא מישהו ויטען, שריאות ירוקות, פארקים וגנים ציבוריים הם מותרות - מי שרוצה אוויר צח שיבנה לו וילה מוקפת גן גדול ואם איננו מוכן לגייס את הכסף, כנראה איננו רוצה באמת באוויר צח ואיננו יכול לצפות מן הרשויות שידאגו לכך על חשבון משלם המיסים. ומה לגבי ספריות ציבוריות? האם מי שאיננו מוכן להשקיע מאות שקלים בחודש בספרים חדשים איננו רוצה באמת לקרוא? בקיצור, יתכן שתרבות איננה הכרחית לעצם הקיום כמו אוויר לנשימה, מזון, מים וטיפול רפואי, אבל היא באה מיד אחריהם בכל הנוגע לאיכות החיים ולרמת המדינה ואזרחיה. כל משלמי המסים משתתפים, בעל כורחם, בתמיכה בספורט, למשל, או במוסדות דת, גם כשאין להם שום עניין בזה או באלה. מכאן גזירה שווה למוסדות תרבות.שלומית קדם 18:02, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- יפה מאוד. ואני טוען שמשלמי המיסים אינם צריכים להשתתף, בעל כורחם, בתמיכה בספורט ובמוסדות דת. אם יש במדינה ציבור שמעוניין במוסדות דת - אותו ציבור מוזמן לשלם על מוסדות דת. אם יש ציבור שמעוניין במגרשי פוטבול - הוא מוזמן לממן מגרשי פוטבול. הרי אחרת אין לזה גבול. אני רוצה מגרש כדורגל, את רוצה מגרש הוקי-קרח, ואדם אחר מעוניין באצטדיון אתלטיקה קלה. לא סביר שנבנה בכל עיקר את כל האצטדיונים האלה, ולכן - במקום בו יש ביקוש לאצטדיון פוטבול - יבוא יזם, ירכוש קרקע, יקים מגרש פוטבול, ובהתאם לעקרונות ההיצע והביקוש - יגבה מחיר מסויים בעבור הכניסה לאותו האצטדיון. חובה על המדינה לאפשר לאזרחיה ביטחון, בריאות, וגם חינוך במידה מסויימת. אבל לבוא לאדם ולהודיע לו שגוזלים ממנו רכוש בשביל לממן מופעי תרבות לאנשים אחרים - זה כבר פחות סביר בעיני. לירן (שיחה,תרומות) 18:08, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- לירן, ראשית, גם היום צריכת תרבות איננה זולה כלל וכל מי שמעוניין בה נדרש לתשלומים בלתי מבוטלים, אך הם עדיין בטווח היכולת של אזרח ממוצע. קיצוץ בתקציב משמעו, שרק בני העשירונים העליונים יוכלו ליהנות מתרבות מעולה (בניגוד לתוכניות ריאליטי , טלנובלות ושעשועוני זבל טלוויזיוניים). הרושם הוא, שבעיניך תרבות היא מותרות לעשירים בלבד, משהו בדומה לחופשות סקי, מלונות חמישה כוכבים וטיסות במחלקת עסקים. אני חולקת בתוקף על השקפה כזאת. בעיני תרבות טובה, ותהיה זו מוזיקה, תיאטרון, מחול או אמנות פלסטית, היא ערך חשוב כמו אוויר צח, בניגוד לאוויר מזוהם. הרי זה כאילו יבוא מישהו ויטען, שריאות ירוקות, פארקים וגנים ציבוריים הם מותרות - מי שרוצה אוויר צח שיבנה לו וילה מוקפת גן גדול ואם איננו מוכן לגייס את הכסף, כנראה איננו רוצה באמת באוויר צח ואיננו יכול לצפות מן הרשויות שידאגו לכך על חשבון משלם המיסים. ומה לגבי ספריות ציבוריות? האם מי שאיננו מוכן להשקיע מאות שקלים בחודש בספרים חדשים איננו רוצה באמת לקרוא? בקיצור, יתכן שתרבות איננה הכרחית לעצם הקיום כמו אוויר לנשימה, מזון, מים וטיפול רפואי, אבל היא באה מיד אחריהם בכל הנוגע לאיכות החיים ולרמת המדינה ואזרחיה. כל משלמי המסים משתתפים, בעל כורחם, בתמיכה בספורט, למשל, או במוסדות דת, גם כשאין להם שום עניין בזה או באלה. מכאן גזירה שווה למוסדות תרבות.שלומית קדם 18:02, 15 בדצמבר 2007 (IST)
לשלומית, תודה על המידע. לא בטוח שנצליח להגיע, אך אנו תומכים בכל לבנו במאבק זה. א&ג מלמד כץ • שיחה 16:12, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- אני מתנגד לסבסוד תרבות מכספי מיסים, כמו לשאר הדברים שנמנו כאן. יעקב 18:58, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- אני מניח שאתה מתנגד גם לסבסוד מקוואות, בתי כנסת וישיבות... בברכה. ליש 19:02, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- מן הסתם, ואני חושב כמו יעקב. מעניין אותי אם התומכים לעיל יתמכו ברעיון הבא, שהוא בגדר צדק מדרגה שלישית: חלוקת כל תקציב התרבות בין אזרחי המדינה שווה בשווה, והם יחליטו כיצד להוציא את הכסף. Gridge ۩ שיחה 19:04, 15 בדצמבר 2007 (IST).
- מדובר, להערכתי, בפחות מ-10 שקלים לאדם. עידו • שיחה 19:06, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- ונשאלת השאלה האם רק הנזקקים נהנים מהתקציב הזה, או שמא אנשים עם הכנסה ממוצעת, ואף למטה מכך, מממנים מופעי תרבות שגם עשירים באים אליהם, בעוד שהם אינם נוכחים בהם. לירן (שיחה,תרומות) 19:10, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- הנזקקים, מקרי הסעד לא מממנים שום דבר, כי הם לא משלמים מסים, הם רק מקבלים תמיכות. תמיכה של המדינה בתקציב התרבות מעבירה למעשה כסף מהעשירים (אלה שמשלמים את המיסים הגבוהים ביותר) לבעלי הכנסה נמוכה מהם שרוצים לצרוך שירותי תרבות. צריך להיזהר מחשיבה פשטנית בתחומים פיסקליים... בברכה. ליש 19:14, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- אריה, אם העירייה גובה ארנונה גבוהה מבנק הפועלים, מי משלם את זה לדעתך, אתה או שרי אריסון? Gridge ۩ שיחה 19:37, 15 בדצמבר 2007 (IST).
- את תקציב התרבות לא מממנים מהארנונה, שהיא יותר בחזקת עמלה - ממנים אותו מתקציב המדינה שחלק נכבד ממנו מבוסס על תשלומי מס הכנסה של העשירון העליון, כולל שרי אריסון. בברכה. ליש 19:54, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- אריה, אם העירייה גובה ארנונה גבוהה מבנק הפועלים, מי משלם את זה לדעתך, אתה או שרי אריסון? Gridge ۩ שיחה 19:37, 15 בדצמבר 2007 (IST).
- תקרא שוב את מה שכתבתי. לירן (שיחה,תרומות) 19:17, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- אכן כן. אני מתנגד לסבסוד מקוואות, ישיבות ובתי כנסת. וגם לתכנית שוברים לעניינים אלו. יעקב 19:21, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- סתם מתוך סקרנות, מה עלות כרטיס כניסה לקונצרט בהיכל התרבות? יחסיות האמת • ♥ • ו' בטבת ה'תשס"ח 19:30:25
- בקונצרט ששמעתי ביום חמישי, הכרטיס הזול ביותר היה ב-160 ש"ח. מנוי לארבעת הקונצרטים בסדרה החל ב-480 ש"ח (בשורות האחרונות למעלה). אינני יודעת כמה עולה עכשיו כרטיס מנוי לכל העונה. לא מעט, בכל אופן.שלומית קדם 20:22, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- הנזקקים, מקרי הסעד לא מממנים שום דבר, כי הם לא משלמים מסים, הם רק מקבלים תמיכות. תמיכה של המדינה בתקציב התרבות מעבירה למעשה כסף מהעשירים (אלה שמשלמים את המיסים הגבוהים ביותר) לבעלי הכנסה נמוכה מהם שרוצים לצרוך שירותי תרבות. צריך להיזהר מחשיבה פשטנית בתחומים פיסקליים... בברכה. ליש 19:14, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- ונשאלת השאלה האם רק הנזקקים נהנים מהתקציב הזה, או שמא אנשים עם הכנסה ממוצעת, ואף למטה מכך, מממנים מופעי תרבות שגם עשירים באים אליהם, בעוד שהם אינם נוכחים בהם. לירן (שיחה,תרומות) 19:10, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- מדובר, להערכתי, בפחות מ-10 שקלים לאדם. עידו • שיחה 19:06, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- מן הסתם, ואני חושב כמו יעקב. מעניין אותי אם התומכים לעיל יתמכו ברעיון הבא, שהוא בגדר צדק מדרגה שלישית: חלוקת כל תקציב התרבות בין אזרחי המדינה שווה בשווה, והם יחליטו כיצד להוציא את הכסף. Gridge ۩ שיחה 19:04, 15 בדצמבר 2007 (IST).
- אני מניח שאתה מתנגד גם לסבסוד מקוואות, בתי כנסת וישיבות... בברכה. ליש 19:02, 15 בדצמבר 2007 (IST)
לירן, כיון שאתה דואג לאלה שאינם צורכים מופעי תרבות ומממנים את המופעים לעשירים שבאים אליהם, הרי אותם "עשירים" (כמוני, למשל) מממנים כל מיני דברים שאין להם כל עניין וצורך בהם, ואילו העשירים בלי מרכאות קונים את הכרטיסים היקרים ביותר ואף תורמים למוסדות תרבות, שמהם נהנים גם מעוטי היכולת, במסגרת פעולות תרבות שונות לשכונות ולנוער. אגב, בהיכל התרבות, ואולי גם באולמות אחרים, מקובל להקצות כרטיסי חינם לחיילים במדים, שנהנים גם מכניסה חינם למוזיאון תל אביב ואולי גם למוזיאונים אחרים. כל מוסדות התרבות נותנים הנחות משמעותיות גם לקשישים ולנוער. ללא סבסוד, אינני יודעת אם יוכלו לעמוד בכך.שלומית קדם 20:30, 15 בדצמבר 2007 (IST)
- לחיילים במדים כניסה חינם לכל המוזיאונים. נעה 00:41, 16 בדצמבר 2007 (IST)
האם ידוע לך עד מתי תימשך ההפגנה? ראיתי בוואלה! שישנה תכנית ארוכה, וכיוון שאיני יכול להגיע לפני ארבע... תודה. Tahmar1900 19:35, 16 בדצמבר 2007 (IST)