ויקיפדיה:ציטטו אותנו
תוך ציון המקור
עריכה- הארץ, 24.11.04: "זיכרונות מרפול"
- הארץ, 1.4.2005: כתבה על מהי רשת האינטרנט התבססה בחלק על ויקיפדיה כמקור
- מוסף הארץ, 17.6.05: במאמר על גבינות במוסף הארץ מצוטט משפט מהערך גבינה תוך ציון המקור (ראו בסעיף "עטין 5").
- הארץ, 13.7.2005: במאמר על שמות ארגונים ציין יורם מלצר את הוויקיפדיה כמקור על ארגון אל-קעידה.
- אתר תהל"ה: בדף "הגדרות ומונחים" ציטט יובל י. הגדרות מהוויקיפדיה, תוך ציון המקור.
- בספר "בתוך הבונקר של היטלר", מאת יואכים פסט מובאות, בסוף הכרך, טבלאות השוואה בין דרגות בוורמאכט ובאס.אס לדרגות הנהוגות בצה"ל. בתחתית העמוד מובא ה-reference לטבלאות. ויקיפדיה.
- בספר "רציחות נוסח אוקספורד" בהוצאת עם עובד הוסיפה המתרגמת לעברית הערת הסבר על עקרון אי הוודאות תוך שהיא מציינת כי הניסוח שאוב מהוויקיפדיה.
- מעריב nrg, 28/2/2006, במאמר הוד איטריותה, צוטט הערך מפלצת הספגטי המעופפת תוך ציון המקור, כדת וכדין.
- 24 בינואר 2008: דורון רוזנבלום מצטט במוסף "הארץ" מהערך קצר חשמלי.
- 5 ביוני 2008: בשבע מצטט את ויקיפדיה בערך על דוד בן יוסף.
- בספר אחוזת דג'אני של אלון חילו, באפילוג בעמוד 359 כתוב על חיים מרגליות קלווריסקי: "על פי ויקיפדיה, בערוב ימיו הביע תמיכה נלהבת בהקמת מדינה דו-לאומית, לערבים ויהודים, בארץ ישראל, ואפשר שבשל כך נשכח, או הושכח, מן התודעה הציונית".
- 19 בדצמבר 2008: בחלקה השני של התוכנית "קול שישי" ברשת ב', מייד לאחר חדשות השעה 17:00, בפתיח לשיחה עם אורחת בתוכנית, מציין המגיש ירון אנוש, כי מצא אזכור שלה בויקיפדיה: ”חיפשתי ככה בוויקיפדיה ומצאתי 'לוצאטו את לוצאטו'; ד"ר אסתר לוצאטו, כימיה”.
- בבחינת הבגרות בלשון עברית (א') שנערכה ב29 ביוני 2009: עובד המאמר נשוא הבחינה בחלקו על פי הפסקות היסטוריה והטמעת הטלפון הסלולרי מהערך טלפון סלולרי.
- מערכות (כתב עת), גיליון 436, ע"מ 11-15 מצטט בעיקר את הערכים על משרד ההסברה ומשרד ההסברה והתפוצות.
- 7 במאי: ריבונות בת 3,500 שנה: עשרת הממצאים הגדולים של עם ישראל, מספר אזכורים של ויקיפדיה וכן אזכור הצלם שהעלה לויקישיתוף את התמונות, באתר "מידה"
ללא ציון המקור
עריכהתנאי הרישיון של ויקיפדיה, וגם כללי הנימוס הבסיסיים, דורשים את ציון המקור. אל תקחו דוגמה מאלה שלא עשו זאת.
- מעריב, 29.12.04: כתבה על צ'רלי צ'פלין התבססה על הערך בוויקיפדיה.
- מקור ראשון, 10.6.2005: כתבה בשם "תובענות החופש והאהבה" על אריך פרום, התבססה על הערך בוויקיפדיה כולל תמונה.
- מעריב nrg: ידיעה על מותו של דן צלקה
- מקור ראשון, 6.10.2006: כתבה במדור "יארצייט" על ד"ר סוס העתיקה חלקים נרחבים מן הערך, ללא ציון מקור. במהדורת האינטרנט אף לא הסירו את הקישורים הפנימיים של ויקיפדיה.
- הדף הירוק
- בש"א 171279/07 ביוקורד נ' רשת שוקן השופטת ציטטה מהערך דם טבורי בויקיפדיה ללא אזכור המקור. [1] עניין זה גם אוזכר בקפטן אינטרנט של 1.1.08 [2]
- ת"פ 4726/07 / ת"פ 4727/07 / ת"פ 4729/07 / ת"פ 4730/07, מדינת ישראל נגד טרמינל טווינטי וואן בע"מ ונוספים, השופטת תמר בר-אשר צבן ציטטה מהערך רשות הרבים (שבת) בפסק הדין ללא אזכור המקור. עניין זה אוזכר בכלכליסט ובמקומות נוספים, וגם גרר דיון במזנון.
- ידיעות אחרונות, 13.6.08: תמונת הפריגטה מופיעה בתשחץ במדור "שעות נוספות" בשבעה ימים ללא קרדיט.
- NRG, 14.6.08: הערך פארקור צוטט ללא קרדיט.
- הערך טומי לפיד או קטעים שלמים מתוכו (גרסת 31.5.2008) הועתקו על ידי וואלה, nrg וגלובס בכתבות שהתפרסמו ביום מותו בלי לתת קרדיט: [3]; [4]; [5]
- מחסני תאורה, הערך נורה חשמלית הועתק ללא קרדיט
- קו הישועות - הערכים תפילין ([6]), מזוזה ([7]) ואפילו לוקמיה ([8]) הועתקו ללא ציון המקור. האתר מחליף קישורים עם אתר אנדרסון שמצטט את סכיזופרניה ([9]) ללא ציון המקור.
- וואלה-אופנה 1.2.2017: הערך פטיש לכפות רגליים צוטט ללא קרדיט.
- אולפנת בהר"ן: משפטים רבים מתוך הערך אולפנת הרב בהר"ן מצוטטים ללא קרדיט.
- בית פתוח: בית ממכר נכסים: כל הערך כיכר המדינה הועתק ללא קרדיט.
- קטע מנאום שר המשפטים אמיר אוחנה במסיבת העיתונאים שכינס ב29 באוקטובר 2019 הועתק ללא קרדיט מהערך ליאורה גלט-ברקוביץ'[10]