ולטר סוסקינד

מציל יהודים יהודי גרמני-הולנדי

ולטר סוסקינדהולנדית: Walter Süsskind; בעברית עשוי להיקרא גם ולטר זיסקינד, על פי ההגייה הגרמנית;‏ 29 באוקטובר 190628 בפברואר 1945) [1] היה איש מכירות ומנהל יהודי גרמני בעל שורשים בהולנד, שעבד עבור היודנראט ההולנדי בתקופת מלחמת העולם השנייה והציל ממוות, ביחד עם אשתו, ועם הנרייטה פימנטל, יוהאן ואן הולסט, גזינה ון דר מולן ואחרים, מאות ילדים יהודים. מספר הילדים שניצלו נע בין 1,000-600 על פי מקורות ועדים שונים. בינואר 2012 נעשה סרט הולנדי על פעילותו בשואה - "סוסקינד"[2].

ולטר סוסקינד
Walter Süsskind
לידה 29 באוקטובר 1906
לידנשייד, וסטפאליה,פרוסיה, האימפריה הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בפברואר 1945 (בגיל 38)
אושוויץ, עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ארצות השפלה, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים האגן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

סוסקינד נולד בגרמניה ב-1906, בנם הבכור של זוג יהודים הולנדים - הרמן סוסקינד ופרידה לבית קסלר. היו לו שני אחים. הוא נישא ליוהנה לבית נאט (1906–1944), ונולדה להם בת אחת, איבון. לפני עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הוא היה מנהל בבית חרושת למרגרינה. ב-1938 ברח מאימת הנאצים מגרמניה להולנד, מתוך כוונה להמשיך לארצות הברית, אך לא הצליח בהמשך הבריחה כמתוכנן ונאלץ להישאר עם משפחתו בהולנד.

איש היודנראט ומציל ילדים

עריכה
 
התיאטרון ההולנדי

בעקבות כיבוש הולנד על ידי הנאצים במאי 1940 הקימו הכובשים יודנראט - יודסה ראט - וסוסקינד צורף אליו. הוא היה מנהל התיאטרון ההולנדי באמסטרדם. בערב ראש השנה תש"ד (29 בספטמבר 1943), במהלך גירוש יהודי הולנד למחנות ההשמדה, יהודי אמסטרדם וסביבתה רוכזו בתיאטרון. בית היתומים היהודי הסמוך, ה"קרש" (De Creche - "הפעוטון") שימש גם הוא כתחנת מעבר לחלק מהילדים היהודים. סמוך לבית היתומים והתיאטרון שכן סמינר קלויניסטי למורים - Hervormde Kweekschool, שמנהלו יוהאן ואן הולסט היה לימים סנאטור וממנהיגי המפלגה הנוצרית דמוקרטית של הולנד והוכר ב-1972 כחסיד אומות העולם. סוסקינד, אשתו, מנהלת בית היתומים הנרייטה פימנטל, ויוהאן ואן הולסט החלו להעביר ילדים מהתיאטרון ומבית היתומים לסמינר של ואן הולסט והוא שלח אותם לכפרים מחוץ לאמסטרדם. במהלך חודשי פעילותם הם נעזרו גם באנשי מחתרת הולנדים.

סוסקינד, ואן הולסט ופימנטל לא הספיקו להציל את כל הילדים שהסתתרו ב"קרש". פימנטל נשארה עם אלה מהילדים שנותרו, משסגרו הנאצים את ה"קרש" וגירשו גם את הילדים שהיו בו. חלק מהילדים גורשו בטרנספורטים מיוחדים למחנה וסטרבורק בהולנד וחלקם למחנות אחרים מחוץ למדינה. פימנטל גורשה עם האחרונים לאושוויץ, שם נרצחה כמותם.

גירושו ומותו

עריכה

סוסקינד ומשפחתו גורשו אף הם ב-1944 לווסטרבורק. סוסקינד הצליח לנצל קשרי ידידות שיצר עם נאצים חשובים אחדים כדי לצאת ממחנה הריכוז ולחזור לאמסטרדם, אך משנכשל בהוצאת משפחתו מהמחנה, חזר לווסטרבורק וגורש עם משפחתו למחנות ההשמדה. אשתו ובתו מתו באושוויץ באוקטובר 1944, והוא מת בפברואר 1945, במהלך צעדות המוות שהצעידו הנאצים את שרידי מחנות ההשמדה, לקראת סוף המלחמה. בסרט תעודה על סוסקינד מ-2005 (Secret Courage: The Walter Suskind Story, דקה 1:05:00) הועלתה ההשערה כי נרצח על ידי היהודים במחנה ההשמדה אושוויץ בגלל תפקידו ביודנראט ההולנדי באמסטרדם.[3]

הנצחה

עריכה

על פעילותם של סוסקינד[4] ואשתו בהצלת יהודי הולנד נעשה בינואר 2012 הסרט ההולנדי "סוסקינד", בבימויו של הבמאי ההולנדי רודולף ואן דן ברג.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מקור לתעתיק השם "זיסקינד" בגרמנית - יוסף מכמן, פנקס הקהילות: הולנד, ירושלים: יד ושם, תשמ"ה, עמ' 425
  2. ^ על הסרט "סוסקינד", באתר IMDb
  3. ^ https://vimeo.com/428194520
  4. ^ Dirk de Klein, FORGOTTEN HERO- WALTER SÜSKIND, History of Sorts, ‏25/7/2016 (באנגלית)