ולטר סוסקינד
ולטר סוסקינד (בהולנדית: Walter Süsskind; בעברית עשוי להיקרא גם ולטר זיסקינד, על פי ההגייה הגרמנית; 29 באוקטובר 1906 – 28 בפברואר 1945) [1] היה איש מכירות ומנהל יהודי גרמני בעל שורשים בהולנד, שעבד עבור היודנראט ההולנדי בתקופת מלחמת העולם השנייה והציל ממוות, ביחד עם אשתו, ועם הנרייטה פימנטל, יוהאן ואן הולסט, גזינה ון דר מולן ואחרים, מאות ילדים יהודים. מספר הילדים שניצלו נע בין 1,000-600 על פי מקורות ועדים שונים. בינואר 2012 נעשה סרט הולנדי על פעילותו בשואה - "סוסקינד"[2].
לידה |
29 באוקטובר 1906 לידנשייד, וסטפאליה,פרוסיה, האימפריה הגרמנית |
---|---|
פטירה |
28 בפברואר 1945 (בגיל 38) אושוויץ, |
מדינה | ממלכת ארצות השפלה, גרמניה |
מקום מגורים | האגן |
קורות חיים
עריכהסוסקינד נולד בגרמניה ב-1906, בנם הבכור של זוג יהודים הולנדים - הרמן סוסקינד ופרידה לבית קסלר. היו לו שני אחים. הוא נישא ליוהנה לבית נאט (1906–1944), ונולדה להם בת אחת, איבון. לפני עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הוא היה מנהל בבית חרושת למרגרינה. ב-1938 ברח מאימת הנאצים מגרמניה להולנד, מתוך כוונה להמשיך לארצות הברית, אך לא הצליח בהמשך הבריחה כמתוכנן ונאלץ להישאר עם משפחתו בהולנד.
איש היודנראט ומציל ילדים
עריכהבעקבות כיבוש הולנד על ידי הנאצים במאי 1940 הקימו הכובשים יודנראט - יודסה ראט - וסוסקינד צורף אליו. הוא היה מנהל התיאטרון ההולנדי באמסטרדם. בערב ראש השנה תש"ד (29 בספטמבר 1943), במהלך גירוש יהודי הולנד למחנות ההשמדה, יהודי אמסטרדם וסביבתה רוכזו בתיאטרון. בית היתומים היהודי הסמוך, ה"קרש" (De Creche - "הפעוטון") שימש גם הוא כתחנת מעבר לחלק מהילדים היהודים. סמוך לבית היתומים והתיאטרון שכן סמינר קלויניסטי למורים - Hervormde Kweekschool, שמנהלו יוהאן ואן הולסט היה לימים סנאטור וממנהיגי המפלגה הנוצרית דמוקרטית של הולנד והוכר ב-1972 כחסיד אומות העולם. סוסקינד, אשתו, מנהלת בית היתומים הנרייטה פימנטל, ויוהאן ואן הולסט החלו להעביר ילדים מהתיאטרון ומבית היתומים לסמינר של ואן הולסט והוא שלח אותם לכפרים מחוץ לאמסטרדם. במהלך חודשי פעילותם הם נעזרו גם באנשי מחתרת הולנדים.
סוסקינד, ואן הולסט ופימנטל לא הספיקו להציל את כל הילדים שהסתתרו ב"קרש". פימנטל נשארה עם אלה מהילדים שנותרו, משסגרו הנאצים את ה"קרש" וגירשו גם את הילדים שהיו בו. חלק מהילדים גורשו בטרנספורטים מיוחדים למחנה וסטרבורק בהולנד וחלקם למחנות אחרים מחוץ למדינה. פימנטל גורשה עם האחרונים לאושוויץ, שם נרצחה כמותם.
גירושו ומותו
עריכהסוסקינד ומשפחתו גורשו אף הם ב-1944 לווסטרבורק. סוסקינד הצליח לנצל קשרי ידידות שיצר עם נאצים חשובים אחדים כדי לצאת ממחנה הריכוז ולחזור לאמסטרדם, אך משנכשל בהוצאת משפחתו מהמחנה, חזר לווסטרבורק וגורש עם משפחתו למחנות ההשמדה. אשתו ובתו מתו באושוויץ באוקטובר 1944, והוא מת בפברואר 1945, במהלך צעדות המוות שהצעידו הנאצים את שרידי מחנות ההשמדה, לקראת סוף המלחמה. בסרט תעודה על סוסקינד מ-2005 (Secret Courage: The Walter Suskind Story, דקה 1:05:00) הועלתה ההשערה כי נרצח על ידי היהודים במחנה ההשמדה אושוויץ בגלל תפקידו ביודנראט ההולנדי באמסטרדם.[3]
הנצחה
עריכהעל פעילותם של סוסקינד[4] ואשתו בהצלת יהודי הולנד נעשה בינואר 2012 הסרט ההולנדי "סוסקינד", בבימויו של הבמאי ההולנדי רודולף ואן דן ברג.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- ביוגרפיה קצרה של ולטר סוסקינד, בהולנדית, באתר המוזיאון להיסטוריה יהודית
- פרטים ביוגרפיים אחדים של ולטר סוסקינד, בהולנדית, באתר KRO
- עופרה עופר אורן, מה קרה למנהל התיאטרון שהציל מאות ילדים יהודים, בבלוג סופרת ספרים, 4 בספטמבר 2014
הערות שוליים
עריכה- ^ מקור לתעתיק השם "זיסקינד" בגרמנית - יוסף מכמן, פנקס הקהילות: הולנד, ירושלים: יד ושם, תשמ"ה, עמ' 425
- ^ על הסרט "סוסקינד", באתר IMDb
- ^ https://vimeo.com/428194520
- ^ Dirk de Klein, FORGOTTEN HERO- WALTER SÜSKIND, History of Sorts, 25/7/2016 (באנגלית)