ולריאן קויבישב

ולריאן קויבישב (ברוסית: Валериа́н Влади́мирович Ку́йбышев‏; 6 ביוני [על פי הלוח היוליאני: 25 במאי] 1888, אומסק – 25 בינואר 1935, מוסקבה) היה מהפכן, פוליטיקאי סובייטי וחבר הפוליטביורו (בשנים 1927–1935).

ולריאן קויבישב
Валериа́н Ку́йбышев

לידה	25 במאי 1888 (יוליאני) אומסק, האימפריה הרוסית
פטירה	25 בינואר 1935 (בגיל 46) מוסקבה, ברית המועצות
מדינה	רוסיה הסובייטית
מקום קבורה	בית הקברות של חומת הקרמלין
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות

ביוגרפיה

ולריאן קויבישב נולד למשפחת קצין בעיר אומסק בה שירת אביו. בשנת 1889 המשפחה עברה לעיר אחרת בקרבת מקום בעקבות שינוי של מקום שרותו של אב המשפחה. באוגוסט 1898 החל קויבישב ללמוד בבית הספר לקצינים באומסק. כבר בשנת 1900 הוא החל בפעילות מהפכנית והעביר ספרות אסורה. בשנת 1904 הוא התקבל למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית באותה שנה אביו נפצע במהלך מלחמת רוסיה–יפן.

פעילות כמהפכן

בשנת 1905 נסע קויבישב לסנקט פטרבורג והחל את לימודיו באקדמיה לרפואה צבאית. במקביל הוא המשיך ואף הגביר את התערבותו בפעילות נגד השלטון. בתחילת 1906 הוא נעצר, נחקר ובעקבות כך סולק מהאקדמיה. לאור סילוקו מהלימודים, קויבישב חזר למשפחתו בסיביר. הוא המשיך בפעילות מהפכנית ובסתיו 1906 נעצר באומסק. לאחר משפט הוא שוחרר ממעצר, אך מושל המקום החליט להגלות אותו ועיירה בקרבת טומסק בה נמצאת משפחתו. קויבישב לא הגיעה לעיירה והחל בפעילות מהפכנית בטומסק תוך מעבר לשהייה לא חוקית.

קויבישב נעצר פעם נוספת בפברואר 1908, נמלט לסנקט פטרבורג וב-11 ביולי 1908 נעצר ונשלח בחזרה למקום מגורי משפחתו.

בסתיו 1909 החל קויבישב ללמוד בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת טומסק. עקב פעילות מהפכנית הוא סולק מלימודיו כבר בתחילת 1910, נעצר והוגלה לכפר נידח. באותו כפר הוא הכיר את יעקב סברדלוב והם הקימו במקום סניף של הבולשביקים. במאי 1912 נמלט קויבישב לטומסק אך נעצר ונשפט. בקיץ 1913 נמלט פעם נוספת ועסק בפעילות מהפכנית במספר ערים. ביולי 1914 נעצר קויבישב שוב ונשלח לסיביר. מהגליה זו שוחרר בעקבות מהפכת פברואר.

באביב 1917 קויבישב הגיע לסמרה והועמד בראש הבולשביקים בעיר. לאחר מהפכת אוקטובר הוא הועמד בראש השלטון החדש בעיר.

תקופת השלטון הסובייטי

קויבישב היה ראש השלטון המקומי בסמרה וגם קומיסר של הצבא האדום. הוא מונה לתפקיד פיקודי בחזית הדרומית ולחם נגד הכוחות של אלכסנדר קולצ'ק. לאחר מכן קויבישב היה בראש הכוחות באסיה המרכזית.

לאחר סיום הקרבות שב קויבישב למוסקבה, מונה לתפקיד בכיר בממשל והיה אחראי ליישום תוכנית גואלרו. בשנים 1923–1926 היה קומיסר עממי האחראי על ניהול ביקורת המדינה. בשנת 1927 נבחר קויבישב לחבר בפוליטביורו וכיהן בתפקיד זה עד סוף חייו.

קויבישב נחשב ליועץ כלכלי בכיר של יוסיף סטלין, וניצב לימינו במאבקי השלטון. בתחילת שנות ה-30 מונה לסגן הראשון של ראש הממשלה, תפקיד אשר לא אויש לאחר פטירתו במשך שנים רבות. קויבישב תמך בתיעוש מהיר של המדינה והקמת קולחוזים, ובהיותו בעל תפקיד בכיר בניהול המשק היה פעיל בעיבוד תוכניות החומש הראשונות. בנובמבר 1934 יזם הקמת וועדה לטיפול במתנגדי השלטון הסובייטי באוזבקיסטן ודאג שלוועדה זו תהיה זכות קבלת החלטות על הוצאה להורג.

קויבישב נפטר מבעיות לב ב-25 בינואר 1935 ונטמן בבית הקברות של חומת הקרמלין.

תוך זמן קצר הוחלט לקרוא על שמו מספר ערים (כולל העיר סמרה), מפעלים ומתקנים נוספים. רוב השמות הוחלפו לאחר התפרקות ברית המועצות. על אף שנפטר מסיבות טבעיות, בספרות הסובייטית של שנות ה-30 וה-40 צוין שהוא נפטר בעקבות פעילות של אויבי המדינה בקרב הרופאים. מעמדו של קויבישב בין סמלי התעמולה הסטליניסטית לא הועיל לאחיו ואשתו הראשונה שהוצאו להורג במהלך הטיהורים הגדולים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ולריאן קויבישב בוויקישיתוף

• Kuibyshev, Valerian Vladimirovich, Great Soviet Encyclopedia, 3rd Edition, 1979
• Transchel, Kate, "Kuybyshev, Valerian Vladimirovich", Encyclopedia of Russian History, 2004

• ולריאן קויבישב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ולרין קויבישב (1888-1935), דף שער בספרייה הלאומית