ויקיפדיה

ונלפאקסין

תרכובת
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

ונלפאקסין (Venlafaxine) היא תרופה נוגדת דיכאון מקבוצת מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין(SNRI).[1]התרופה יצאה לשוק לראשונה על ידי Wyeth בשנת 1993, ומשווקת כעת על ידי פייזר, דקסל פארמה וטבע. ידועה גם בשמות המסחריים אפקסור (Effexor) ו-ויאפקס (Viepax).[2]

ונלפאקסין
שם IUPAC
(RS)-1-[2-dimethylamino-1-(4-methoxyphenyl)-ethyl]cyclohexanol
שמות מסחריים בישראל
אפקסור XR, ונלפאקסין טבע, ונלפאקסין XR טבע, וייפאקס, וייפאקס XR
נתונים כימיים
מסה מולרית 277.402
נתונים פרמוקוקינטיים
הפרשה בעיקר בשתן
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון B2 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
סיכון לתלות נמוך
דרכי מתן אוראלי
מזהים
קוד ATC N06AX16 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 93413-69-5
PubChem 5656
ChemSpider 5454
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משמשת לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי, הפרעת חרדה כללית, הפרעת פאניקה והפרעת חרדה חברתית[1] הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD).[3] מחקרים הראו שונלפאקסין משפרת הפרעת דחק פוסט טראומטית (באנגלית: Post traumatic stress diisorder - PTSD), ועשויה לשמש גם לכאב כרוני.[4]

התרופה נלקחת בבליעה דרך הפה.[1] וזמינה גם בפורמולציה של שחרור מושהה ונלפקסין XR (Venlafaxine XR). [3]

תופעות הלוואי השכיחות כוללות אובדן תיאבון, עצירות, יובש בפה, סחרחורת, הזעה, נדודי שינה, נמנום ובעיות מיניות.[3][1] תופעות לוואי חמורות כוללות סיכון מוגבר להתאבדות, מאניה ותסמונת סרוטונין.[1] אפשר שתהיה תסמונת גמילה בהפסקת הטיפול.[1] בעבר עלו חששות ששימוש במהלך החלק המאוחר של ההריון עלול להזיק לתינוק.[1] אין כיום מחקרים המוודאים את הסיכון לגבי אפקסור במהלך היריון או הנקה, ידוע שהוא מופרש בחלב אם.[3]

ונלפאקסין אושרה לשימוש רפואי בארצות הברית בשנת 1993.[1] היא אושרה על ידי ה-FDA לשמוש כנגד דיכאון, חרדה והפרעות נוספות הקשורות למצב הרוח.[5] בשנת 2022 הייתה במקום ה-44 בארצות הברית מבחינת שכיחות השימוש בה, עם יותר מ-13 מיליון מרשמים.[6][7]

שימושים רפואיים

עריכה

התרופה משמשת בעיקר לטיפול בדיכאון קליני, הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder - GAD), הפרעת פאניקה וחרדה חברתית.[1][8][9]

שימוש מחוץ למותג נעשה לטיפול בנוירופתיה סוכרתית[10] ומניעת מיגרנה.[11] ההשפעה על הכאב נעשית אולי באמצעות השפעות על הקולטן לאופיואידים.[12] נמצא כי הוא מפחית את חומרת 'גלי החום' בנשים בגיל המעבר ובמהלך סרטן שד[13][14]

לונלפאקסין יש פעולה משולבת ל המערכת הסרטונינרגית והאדרנגית וכך יכול להתאים כטיפול להפחתת אפיזודות של קטפלקסיה, בחולים עם הסובלים מנרקולפסיה.[15]

מספר מחקרים פתוחים ושלושה סמיות כפולות הצביעו על יעילות של ונלפאקסין בטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD).[16]

ניסויים קליניים מצאו יעילות אפשרית באלה עם הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).[17]

דיווחי מקרים, ניסויים פתוחים והשוואות עיוורות עם תרופות מבוססות הצביעו על יעילות הונלפאקסין בטיפול בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית.[18]

דיכאון

עריכה

לפי ה-FDA אין עדיפות לקבוצה של נוגדי דיכאון אחת על פני אחרת. הרושם הקליני שונה אך עד כה לא היה מחקר שהוכיח עליונות בצורה מספקת מבחינה מדעית. קיימת טענה שהשפעה משולבת על סרוטונין ונוראפינפרין משפיעה באופן יותר משמעותי על דיכאון מהשפעה על סרוטונין בלבד. הדיווח הראשון בנושא הגיע מאוניברסיטה דנית שבדקה קלומיפרמין בהשוואה לציטלופראם (ציפרמיל) ופרוקסיטין. דיווח נוסף שחיזק את הטענה השווה פציינטים שקבלו שילוב של דזיפרמין עם פרוזאק לכאלו שקבל דזיפראמין לבד. מטה-אנאליזה של 25 מחקרים לגבי פציינטים מאושפזים שהשוו טיפול בטריציקלים לטיפול ב-SSRI היווה את הטענה החזקה ביותר. למרות שטריציקלים הראו עליונות קלה בלבד. הממצאים הראו שהיתרון היה תמיד במתן טריציקלים שיש להם השפעה על שני המסלולים (סרוטונין ונוראפינפרין). מטה-אנאליזה ראש בראש הצביעה על אפשרות שלונלפאקסין יש פוטנציאל גבוה יותר לרמיסייה לעומת SSRI.[3]

מטה-אנליזה הראתה כי יעילות הונלפאקסין אינה קשורה לחומרה הבסיסית של דיכאון.[19] כלומר - יעילות התרופה אינה מושפעת מחומרת הדיכאון.

טיפול בילדים ומתבגרים

עריכה

מחקרים לא הוכיחו את יעילות הונלפאקסין בטיפול בילדים ובמתבגרים.[20] בילדים ובני נוער עם דיכאון הטיפול בונלפאקסין מגביר את הסיכון למחשבות או ניסיונות אובדניים.[21][22][23][24]

חרדה

עריכה

לגבי האפשרות לטפל בחרדה באמצעות ונלפאקסין הועלו מספר חששות וזה בהקשר לכך שחלק ממנגנון הפעולה שלו קשור לחסימת ספיגה חוזרת של נוראדרנרלין. במחקרים שונים נמצא שונלפאקסין אכן יעיל בטיפול בהפרעות חרדה. ונלפאקסין היא בחירה מתאימה לטיפול בהפרעות חרדה כולל: חרדה מוכללת, חרדה חברתית, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) הפרעה אוסבססיבית קומפולסיבית (OCD) והפרעת פאניקה.[25]

חרדה מוכללת

עריכה

ונלפאקסין בשחרור המושהה (extended) אושרה לשימוש בחרדה מוכללת. בניסיונות קליניים ונלפאקסין נמצאה אפקטיבית לטיפול בחרדה מוכללת בניסיונות שנמשכו 6 חודשים שכללו טיפול בונלפאקסין במינונים של 75 מ"ג עד 225 מ"ג. היה שיפור בסימפטומים המקושרים לחרדה מוכללת: אינסומניה, ירידה בריכוז, חוסר שקט, עצבנות ומתח שרירים גבוה.[3][26]

חרדה חברתית

עריכה

ונלפאקסין אושרה לטיפול בחרדה חברתית (באנגלית: Social-Phobia או Social Anxiety Disorder). במחקרים שנמשכו 12 שבועות הוכח שונלפאקסין בטבליות בשחרור מושהה עוזרות במקרים של חרדה חברתית.[3][27]

הפרעת פאניקה

עריכה

הועלו חששות בשאלה האם ונלפאקסין יכול להתאים לטיפול בהפרעת פאניקה (באנגלית: Panic Disorder), על רקע יעילותו בטיפול בהפרעות החרדה האחרות נעשו מחקרים מכוונים לנושא. יעילותו המוכחת לטווח קצר ולטווח ארוך הופכת אותו לבחירה ברורה כקו טיפול ראשון בהפרעת פאניקה. הפרעות חרדה מתרחשות לעיתים קרובות עם הפרעת דיכאון מג'ורי, ומצבים פסיכיאטריים וסומאטיים אחרים. בשילוב עם יעילותו המוכחת בהפרעת דיכאון מג'ורי והסיכון הנמוך לתופעות לוואי חמורות, ניתן להשתמש בונלפאקסין בביטחון בחולים עם הפרעת פאניקה ומחלות נלוות לדיכאון וחרדה. היתרונות של ונלפאקסין בחולים עם הפרעות אכילה ותסמונות כאב סומטיות מצביעים עוד יותר על התועלת הפוטנציאלית שלה בחולים עם מצבים נלווים מרובים.[25]

ונלפאקסין נמצאה יעילה לטיפול בהפרעת פאניקה.[25]

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית

עריכה

ונלפאקסין נמצאה יעילה בטיפול בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית, גם במקרים שהיו עמידים לטיפול בתרופות מקבוצת ה-SSRI.[28][29] ממחקר שנעשה עולה שונלפאקסין יעיל כמו כלומיפראמין בטיפול בהפרעה אובססיבית קמפולסיבית, עם פחות תופעות לוואי.[30]

הפרעת דחק פוסט טראומטית

עריכה

ונלפאקסין נמצאה כטיפול מתאים לאנשים הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית.[31][32]

למרות שמטופלים רבים הראו שיפור אחרי 12שבועות של טיפול תרופתי ניסיון קליני מתרופות אחרות מצביע על כך ששיפור נוסף מתרחש בטווח יותר רחוק. ניסיון ב-SSRI למשל מצביע על כך שמי שאינו מגיב אחרי 12 שבועות עשוי להגיב לאחר 4 עד 6 חודשים של טיפול תרופתי. בגלל הסיכון הגבוה של הישנות ההפרעה במקרה של חולים עם PTSD כרוני, המשך טיפול תרופתי למשך שנה אחת לפחות נחשב לפרקטיקה סטנדרטית בטיפול ב-PTSD.[31]

כאב כרוני

עריכה

נוגדי דיכאון נכללים כטיפול כנגד כאב כרוני, ובמיוחד סוגי הכאבים הבאים[33]:

  • דלקת פרקים
  • נזק עצבי כתוצאה מסוכרת (נוירופתיה סוכרתית)
  • נזק עבי כתוצאה משלבקת חוגרת
  • נוירופתיה מסיבות אחרות
  • כאב ראש ממתח
  • מיגרנה
  • פיברומילגיה
  • כאבי גב תחתון
  • כאבי אגן
  • כאבים על רקע טרשת נפוצה

חלק מהתרופות מקבוצת ה-SNRIs נבדקו ונמצאו יעילות כטיפול בכאב כרוני וביניהן:

  • ונלפאקסין
  • דולוקסטין (Duloxetine, Cymbalta)

יש עדויות לכך שונלפאקסין יכולה לשמש כתרופה משככת כאבים בטוחה ונסבלת היטב לטיפול סימפטומטי בכאב נוירופתי.[34]

הזהרות ותופעות לוואי

עריכה

לונלפאקסין יש בטיחות ופרופיל תופעות לוואי דומה לזה של ה-SSRI. בחילה היא התופעה היותר מדווחת של ונלפאקסין. התחלת טיפול במינון נמוך יכולה להקטין את הבחילה. במקרה ובעיה חמורה אפשר לתת תרופות נגד בחילה כמו אנטאגוניסט סלקטיבי ל -5-HT3 או רמרון. [3]

תופעות לוואי שכיחות אחרות כוללות: כאב ראש, אינסומניה, רדימות, יובש בפה, סחרור, עצירות, אנרגיה, חולשה, הזעה ועצבנות. [3]

תופעות לוואי הקשורות לתפקוד ורציה מינית

עריכה

ונלפאקסין יכולה לגרום לתופעות לוואי הקשורות לתפקוד ולרציה המינית, בעיקר ירידה בליבידו והשהיית אורגזמה או שפיכה. במעקב מעמיק השכיחות יכולה להיות גבוהה יותר מ-30-40%. [3]

עליה באובדנות

עריכה

מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) פרסם אזהרת קופסה שחורה עבור תרופות נוגדות דיכאון שמזהירה מפני מחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית של ילדים ומבוגרים צעירים. אזהרה זו מבוססת על ניתוח בן עשור של נתוני ניסויים קליניים. לאחרונה, ניתוח מחודש ומקיף של נתונים הראה כי מחשבות אובדניות יורדות אצל חולים מבוגרים וגריאטריים שטופלו בתרופות נוגדות דיכאון בהשוואה לפלסבו. לא נמצאו הבדלים עבור בני נוער. אצל מבוגרים, הפחתה ברעיונות התאבדות ובניסיונות התרחשה במקביל לירידה בתסמיני דיכאון. בכל קבוצות הגיל, חומרת דיכאון השתפרה תחת הטיפול התרופתי ובמקביל הייתה ירידה באובדנות. נראה כי גם SSRI וגם SNRI יש להם השפעה מגנה מפני התאבדות המתווכת על ידי ירידה בתסמיני דיכאון עם הטיפול. [35] [36]

מטא אנליזה משנת 2014 של 21 ניסויים קליניים השוותה את הונלפאקסין כטיפול בדיכאון במבוגרים לפלצבו. ונלפאקסין הפחיתה את הסיכון למחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית ובמקביל הוכח כיעיל כנגד הדיכאון. [37]

מחקר שנערך בפינלנד עקב אחר יותר מ-15,000 חולים. המחקר נערך בין השנים 1997 עד 2003 (במשך 3.4 שנים). לפי המחקר הזה ונלפאקסין מעלה את הסיכון להתאבדות ב-60% (משמעותית סטטיסטית), בהשוואה לאנשים שנשארו ללא טיפול. במקביל אנשים שטופלו בפלואוקסטין הטיפול הפחית בחצי את הסיכון להתאבדות. [38]

במחקר בחסות ויית, המייצרת ומשווקת ונלפאקסין, נאספו נתונים על יותר מ-200,000 מקרים שהתקבלו ממסד הנתונים של מחקר פרקטיקה כללית בבריטניה. המחקר נעשה על אוכלוסייה של בני 18 עד 89, בין השנים 1995 עד 2005. במחקר מצאו שחולים שטופלו בונלפאקסין היה מספר גדול יותר של גורמי סיכון להתאבדות. בין גורמי הסיכון שנבדקו: ניסיונות התאבדות קודמים, קרובים משפחה עם דיכאון חמור, או דיכאון חמור הקשה לטיפול. זה בהשוואה לחולים שטופלו בתרופות נוגדות דיכאון אחרות. המטופלים שנטלו ונלפאקסין היו בסיכון גבוה יותר להתאבדות באופן משמעותי בהשוואה לאלו שקיבלו פלואוקסטין או ציטלופראם בלי קשר לטיפול שקבלו. לאחר התאמה לגורמי סיכון ידועים, ונלפאקסין היה עדיין קשור לסיכון מוגבר להתאבדות אך לא מובהק סטטיסטית. סיכון גדול יותר מובהק סטטיסטית לניסיון התאבדות נותר לאחר ההתאמה, אך הכותבים הגיעו למסקנה שזה יכול לנבוע מקושי בבדיקה. [39]

ניתוח של ניסויים קליניים על ידי סטטיסטיקאי ה-FDA הראה כי השכיחות של התנהגות אובדנית בקרב מבוגרים הנוטלים ונלפאקסין אינה שונה משמעותית מזו של הנוטלים פלואוקסטין או פלצבו . [40]

במינונים נמוכים (פחות מ-150 מ"ג) התרופה פועלת על הנוירוטרנסמיטור סרוטונין, ובמינונים בינוניים (מעל ל-150 מ"ג) היא עובדת גם על הנוירוטרנסמיטור נוראדרנלין. במינונים גבוהים (מעל ל-300 מ"ג) התרופה עובדת על הנוירוטרנסמיטורים סרטונין, נוראדרנלין ודופמין.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ונלפאקסין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 "Venlafaxine Hydrochloride Monograph for Professionals". Drugs.com. AHFS. ארכיון מ-27 בנובמבר 2020. נבדק ב-24 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ הערך ונלפאקסין (אפקסור, ויאפקס), באתר InfoMed
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 R. Boland,Verduin,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 633
  4. ^ "Antidepressants: Another weapon against chronic pain". Mayo Clinic. ארכיון מ-26 באוקטובר 2021. נבדק ב-25 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Center for Drug Evaluation and Research, Venlafaxine (marketed as Effexor) Information, FDA, 2022-02-24
  6. ^ "The Top 300 of 2022". ClinCalc. ארכיון מ-30 באוגוסט 2024. נבדק ב-30 באוגוסט 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Venlafaxine Drug Usage Statistics, United States, 2013 - 2022". ClinCalc. נבדק ב-30 באוגוסט 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ ונלפאקסין באתר משרד הבריאות
  9. ^ ונלפאקסין באתר infomed
  10. ^ Grothe DR, Scheckner B, Albano D (במאי 2004). "Treatment of pain syndromes with venlafaxine". Pharmacotherapy. 24 (5): 621–629. doi:10.1592/phco.24.6.621.34748. PMID 15162896. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Singh D, Saadabadi A (2022). "Venlafaxine". StatPearls. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing. PMID 30570984.
  12. ^ The Opioid System as the Interface between the Brain's Cognitive and Motivational Systems. Academic Press. 2018. p. 73. ISBN 978-0-444-64168-7. ארכיון מ-27 באוגוסט 2021. נבדק ב-9 במאי 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  13. ^ N. Biglia, Riccardo Torta, R. Roagna, F. Maggiorotto, F. Cacciari, R. Ponzone, F. Kubatzki, P. Sismondi, Evaluation of low-dose venlafaxine hydrochloride for the therapy of hot flushes in breast cancer survivors, Maturitas 52, 2005-09-16, עמ' 78–85 doi: 10.1016/j.maturitas.2005.01.001
  14. ^ Schober CE, Ansani NT (בנובמבר 2003). "Venlafaxine hydrochloride for the treatment of hot flashes". The Annals of Pharmacotherapy. 37 (11): 1703–1707. doi:10.1345/aph.1C483. PMID 14565812. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ "Medications". Stanford University School of Medicine, Center for Narcolepsy. 7 בפברואר 2003. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2007. נבדק ב-3 בספטמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Ghanizadeh A, Freeman RD, Berk M (במרץ 2013). "Efficacy and adverse effects of venlafaxine in children and adolescents with ADHD: a systematic review of non-controlled and controlled trials". Reviews on Recent Clinical Trials. 8 (1): 2–8. doi:10.2174/1574887111308010002. PMID 23157376. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Pae CU, Lim HK, Ajwani N, Lee C, Patkar AA (ביוני 2007). "Extended-release formulation of venlafaxine in the treatment of post-traumatic stress disorder". Expert Review of Neurotherapeutics. 7 (6): 603–615. doi:10.1586/14737175.7.6.603. PMID 17563244. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Phelps NJ, Cates ME (בינואר 2005). "The role of venlafaxine in the treatment of obsessive-compulsive disorder". The Annals of Pharmacotherapy. 39 (1): 136–140. doi:10.1345/aph.1E362. PMID 15585743. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Thase M, Asami Y, Wajsbrot D, Dorries K, Boucher M, Pappadopulos E (בפברואר 2017). "A meta-analysis of the efficacy of venlafaxine extended release 75-225 mg/day for the treatment of major depressive disorder". Current Medical Research and Opinion. Informa UK Limited. 33 (2): 317–326. doi:10.1080/03007995.2016.1255185. PMID 27794623. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Courtney DB (באוגוסט 2004). "Selective serotonin reuptake inhibitor and venlafaxine use in children and adolescents with major depressive disorder: a systematic review of published randomized controlled trials". Canadian Journal of Psychiatry. 49 (8): 557–563. doi:10.1177/070674370404900807. PMID 15453105. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Zhou X, Teng T, Zhang Y, Del Giovane C, Furukawa TA, Weisz JR, Li X, Cuijpers P, Coghill D, Xiang Y, Hetrick SE, Leucht S, Qin M, Barth J, Ravindran AV, Yang L, Curry J, Fan L, Silva SG, Cipriani A, Xie P (ביולי 2020). "Comparative efficacy and acceptability of antidepressants, psychotherapies, and their combination for acute treatment of children and adolescents with depressive disorder: a systematic review and network meta-analysis". The Lancet. Psychiatry. 7 (7): 581–601. doi:10.1016/S2215-0366(20)30137-1. PMC 7303954. PMID 32563306. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ Hetrick SE, McKenzie JE, Bailey AP, Sharma V, Moller CI, Badcock PB, Cox GR, Merry SN, Meader N (במאי 2021). "New generation antidepressants for depression in children and adolescents: a network meta-analysis". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 2021 (5): CD013674. doi:10.1002/14651858.CD013674.pub2. PMC 8143444. PMID 34029378. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Solmi M, Fornaro M, Ostinelli EG, Zangani C, Croatto G, Monaco F, Krinitski D, Fusar-Poli P, Correll CU (ביוני 2020). "Safety of 80 antidepressants, antipsychotics, anti-attention-deficit/hyperactivity medications and mood stabilizers in children and adolescents with psychiatric disorders: a large scale systematic meta-review of 78 adverse effects". World Psychiatry. 19 (2): 214–232. doi:10.1002/wps.20765. PMC 7215080. PMID 32394557. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ Boaden K, Tomlinson A, Cortese S, Cipriani A (2 בספטמבר 2020). "Antidepressants in Children and Adolescents: Meta-Review of Efficacy, Tolerability and Suicidality in Acute Treatment". Frontiers in Psychiatry. 11: 717. doi:10.3389/fpsyt.2020.00717. PMC 7493620. PMID 32982805. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ 1 2 3 Martin A Katzman, Leslie Jacobs, Venlafaxine in the treatment of panic disorder, Neuropsychiatric Disease and Treatment 3, 2007-02, עמ' 59–67
  26. ^ Christer Allgulander, David Hackett, Eliseo Salinas, Venlafaxine Extended Release (ER) in the Treatment of Generalised Anxiety Disorder: Twenty-four-week placebo-controlled dose-ranging study, The British Journal of Psychiatry 179, 2001-07, עמ' 15–22 doi: 10.1192/bjp.179.1.15
  27. ^ Michael R. Liebowitz, Alan J. Gelenberg, Dennis Munjack, Venlafaxine Extended Release vs Placebo and Paroxetine in Social Anxiety Disorder, Archives of General Psychiatry 62, 2005-02-01, עמ' 190–198 doi: 10.1001/archpsyc.62.2.190
  28. ^ Eric Hollander, Jennifer Friedberg, Stacey Wasserman, Andrea Allen, Melissa Birnbaum, Lorrin M. Koran, Venlafaxine in treatment-resistant obsessive-compulsive disorder, The Journal of Clinical Psychiatry 64, 2003-05, עמ' 546–550 doi: 10.4088/jcp.v64n0508
  29. ^ Janardhanan C. Narayanaswamy, Biju Viswanath, Anish V. Cherian, Suresh Bada Math, Y. C. Janardhan Reddy, Venlafaxine in Treatment Resistant Obsessive-Compulsive Disorder, The Journal of Neuropsychiatry and Clinical Neurosciences 26, 2014-07, עמ' E44–E45 doi: 10.1176/appi.neuropsych.13080186
  30. ^ Umberto Albert, Eugenio Aguglia, Filippo Bogetto, Venlafaxine Versus Clomipramine in the Treatment of Obsessive-Compulsive Disorder: A Preliminary Single-Blind, 12-Week, Controlled Study, The Journal of Clinical Psychiatry 63, 2002-11-01, עמ' 22189
  31. ^ 1 2 Jonathan Davidson, David Baldwin, Dan J. Stein, Enrique Kuper, Isma Benattia, Saeed Ahmed, Ron Pedersen, Jeff Musgnung, Treatment of Posttraumatic Stress Disorder With Venlafaxine Extended Release: A 6-Month Randomized Controlled Trial, Archives of General Psychiatry 63, 2006-10-01, עמ' 1158–1165 doi: 10.1001/archpsyc.63.10.1158
  32. ^ Request Rejected, www.health.mil
  33. ^ Antidepressants: Another weapon against chronic pain, Mayo Clinic (באנגלית)
  34. ^ Treatment of Neuropathic Pain with Venlafaxine: A Systematic Review
  35. ^ R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 626
  36. ^ Michele Fornaro, Annalisa Anastasia, Alessandro Valchera, Alessandro Carano, Laura Orsolini, Federica Vellante, Gabriella Rapini, Luigi Olivieri, Serena Di Natale, Giampaolo Perna, Giovanni Martinotti, Massimo Di Giannantonio, Domenico De Berardis, The FDA “Black Box” Warning on Antidepressant Suicide Risk in Young Adults: More Harm Than Benefits?, Frontiers in Psychiatry 10, 2019-05-03 doi: 10.3389/fpsyt.2019.00294
  37. ^ Gibbons RD, Brown CH, Hur K, Davis J, Mann JJ (ביוני 2012). "Suicidal thoughts and behavior with antidepressant treatment: reanalysis of the randomized placebo-controlled studies of fluoxetine and venlafaxine". Archives of General Psychiatry. 69 (6): 580–587. doi:10.1001/archgenpsychiatry.2011.2048. PMC 3367101. PMID 22309973. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ Tiihonen J, Lönnqvist J, Wahlbeck K, Klaukka T, Tanskanen A, Haukka J (בדצמבר 2006). "Antidepressants and the risk of suicide, attempted suicide, and overall mortality in a nationwide cohort". Archives of General Psychiatry. 63 (12): 1358–1367. doi:10.1001/archpsyc.63.12.1358. PMID 17146010. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ Rubino A, Roskell N, Tennis P, Mines D, Weich S, Andrews E (בפברואר 2007). "Risk of suicide during treatment with venlafaxine, citalopram, fluoxetine, and dothiepin: retrospective cohort study". BMJ. 334 (7587): 242. doi:10.1136/bmj.39041.445104.BE. PMC 1790752. PMID 17164297. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ "Overview for December 13 Meeting of Psychopharmacologic Drugs Advisory Committee" (PDF). Food and Drug Administration: Center for Drug Evaluation and Research. 16 בנובמבר 2006. ארכיון (PDF) מ-16 במרץ 2007. נבדק ב-20 ביוני 2007. {{cite web}}: (עזרה)


אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=ונלפאקסין&oldid=39777019"