ועדת השניים

ועדת השניים (בשמה המלא: ועדה משותפת של יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה ויושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת) היא ועדת משנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בה חברים יושב ראש הוועדה ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון. הוועדה דנה בנושאי ביקורת רגישים שמפאת סודיותם לא ניתן לדון בהם אף לא בפורום הסגור של ועדת המשנה לביקורת המדינה.

חוק מבקר המדינה קובע כי ועדת המשנה ”רשאית להחליט, בהתייעצות עם המבקר, כי דין וחשבון או חוות דעת של המבקר, או חלקים מהם, לא יונחו על שולחן הכנסת ולא יפורסמו, אם הדבר נראה לה דרוש לשם שמירה על בטחון המדינה או כדי למנוע פגיעה ביחסי חוץ או בקשרי מסחר בין-לאומיים שלה”[1]. אולם, ”בשים לב לצורך לשמור על ביטחון המדינה, רשאי המבקר, לאחר שהממשלה הביאה לפניו נימוקים סבירים להנחת דעתו, להחליט כי דין וחשבון או חוות דעת של המבקר או חלקים מהם, לא יונחו על שולחן הכנסת ולא יפורסמו”[2].

עד להקמתה, הוגשו חלקי הדו"ח הסודיים בביקורת מבקר המדינה ישירות לראש הממשלה. הוועדה הוקמה בין השאר בעקבות ביקורת שהביע חבר הכנסת רן כהן ממרצ.[3]

לשם כך, הוקמה ועדה משותפת, היא ועדת השניים: ”דין וחשבון, חוות דעת של המבקר או חלקים מהם, שלגביהם קיבל המבקר החלטה כאמור בסעיף 17(ג), יידונו על ידי ועדה משותפת של יושב ראש הוועדה ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ואשר בראשה יושב ראש הוועדה (בסעיף זה – הוועדה המשותפת); בדיון כאמור, יהיו לוועדה המשותפת הסמכויות הנתונות לוועדה על פי כל דין; ישיבותיה של הוועדה המשותפת יהיו חסויות”[4].

בחלק משנותיה מונה שר ייעודי מטעם ראש הממשלה לכתיבת התשובות לוועדה.[3]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מתוך סעיף 17(א) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958
  2. ^ מתוך סעיף 17(ג) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958
  3. ^ 1 2 עידן בנימין, מבקר המדינה: מדוע אסור לוותר על המשקיף מספר 1, באתר "שקוף", 13 בנובמבר 2019
  4. ^ סעיף 18(א2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.