ורן פלמינגאנגלית: Vern Fleming; נולד ב-4 בפברואר 1962) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק באופן פעיל בין השנים 1984–1997. ב-11 מתוך 12 עונותיו בליגת ה-NBA שיחק באינדיאנה פייסרס, וממוצעיו הכוללים ב-NBA הם 11.3 נקודות, 4.8 אסיסטים ו-3.4 ריבאונדים למשחק.[1]

ורן פלמינג
Vern Fleming
לידה 4 בפברואר 1962 (בן 62)
ניו יורק, ארצות הברית
עמדה רכז
גובה 1.96 מטר
מספר 10
מכללה אוניברסיטת ג'ורג'יה
דראפט בחירה מספר 18, 1984
אינדיאנה פייסרס
קבוצות כשחקן
1984–1995
1995–1996
1996
אינדיאנה פייסרס
ניו ג'רזי נטס
לימוז'
קבוצות כמאמן
2000–2003 אינדיאנה פייסרס (עוזר)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהבלוס אנג'לס 1984כדורסל גברים

קריירת מכללות

עריכה

פלמינג נולד וגדל ברובע קווינס שבעיר ניו יורק, ובין השנים 1980–1984 למד באוניברסיטת ג'ורג'יה. בשתי עונותיו הראשונות בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה קלע 10.0 נקודות בממוצע למשחק, לצד כוכב הקבוצה דומיניק וילקינס. בעונת 1982/1983, עם עזיבתו של וילקינס ל-NBA, הפך פלמינג לשחקן הבולט בקבוצה, והוביל אותה להעפלתה הראשונה אי פעם לטורניר אליפות המכללות עם ממוצע של 16.9 נקודות למשחק. בטורניר עצמו המשיכו ה"בולדוגס" להפתיע כשגברו על אוניברסיטת וירג'יניה קומונוולת', על אוניברסיטת סנט ג'ון (בה שיחק כריס מאלין) ועל אוניברסיטת קרוליינה הצפונית (בה שיחקו מייקל ג'ורדן, בראד דוהרטי וסם פרקינס), בדרך לשלב הפיינל פור. במשחק חצי הגמר הפסידה ג'ורג'יה בתוצאה 60–60 מול האלופה שבדרך, אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית, אותה הוביל ת'רל ביילי. בעונתו האחרונה בליגת המכללות קלע פלמינג 19.8 נקודות בממוצע למשחק ונבחר לחמישיית העונה של "מחוז SEC", אך קבוצתו לא העפילה לטורניר האליפות.[2]

נבחרת ארצות הברית

עריכה

בקיץ 1984 השתתף פלמינג בטורניר הכדורסל של אולימפיאדת לוס אנג'לס כשחקן נבחרת ארצות הברית, וזכה עמה במדליית הזהב. לאורך הטורניר שיתף פעולה עם חברי היכל התהילה לעתיד מייקל ג'ורדן, פטריק יואינג וכריס מאלין, וקלע 7.7 נקודות בממוצע למשחק.[3]

קריירת משחק מקצועית

עריכה

בדראפט ה-NBA‏ 1984 נבחר פלמינג בבחירה ה-18, על ידי אינדיאנה פייסרס.[4] כבר בעונת הרוקי שלו שימש כרכז הפותח של הקבוצה, ובעונות הבאות ביסס את מעמדו כאחד השחקנים הבולטים של הפייסרס עם ממוצעים של 13.6 נקודות ו-5.9 אסיסטים למשחק ב-7 עונותיו הראשונות. בעונות 1994 ו-1995 הוביל רג'י מילר את הקבוצה לשתי העפלות רצופות לגמר האזור המזרחי, אך בשתי הפעמים הפסידו הפייסרס בתוצאה 3–4, מול ניו יורק ניקס ואורלנדו מג'יק בהתאמה. בעת עזיבתו את הפייסרס בשנת 1995 ניצב פלמינג במקום הראשון בתולדות המועדון בסך משחקים (816), אסיסטים (4,038) וחטיפות (885) בקבוצה, וכן קלע את מספר הנקודות השני בגובהו (9,535), אחרי רג'י מילר.

באוקטובר 1995, לאחר 11 עונות רצופות באינדיאנה, חתם פלמינג על חוזה בניו ג'רזי נטס.[5] בעונתו היחידה בקבוצה קלע 7.7 נקודות בממוצע למשחק.

בעונת 1996/1997 הצטרף לקבוצת לימוז' הצרפתית, אך כבר לאחר 5 משחקים ביורוליג עזב את הקבוצה ופרש ממשחק.[6]

קריירת אימון

עריכה

לקראת עונת 2000/2001 מונה לעוזרו של מאמן הפייסרס, אייזיאה תומאס. ב-3 עונותיו בתפקיד רשמה הקבוצה מאזן כולל של 131 ניצחונות ו-115 הפסדים, ובכולן הודחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף.[7]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
נבחרת ארצות הבריתהאלופה האולימפית - לוס אנג'לס (1984)

1  • 2  • 3  • 4 אלפורד • 5 טרנר • 6 יואינג • 7 פלמינג • 8 רוברטסון • 9 ג'ורדן • 10 קליין • 11 קונקק • 12 מאלין • 13 טיסדייל • 14 פרקינס • 15 ווד • מאמן: נייט

ארצות הברית