ז'יזל חלימי
ז'יזל חלימי (בצרפתית: Zeiza Gisèle Élise Taïeb; 27 ביולי 1927 – 28 ביולי 2020) הייתה עורכת דין, פמיניסטית, ומסאית יהודייה צרפתית-תוניסאית.[1] היא נודעה בהגנה על זכויות נשים, והייתה פעילה בדרישת הזכות להפלה.
לידה |
27 ביולי 1927 לה גולט, תוניסיה |
---|---|
פטירה |
28 ביולי 2020 (בגיל 93) הרובע השביעי של פריז, צרפת |
שם לידה | Zeiza Giselle Elise Taieb |
מדינה | תוניסיה, תוניסיה הצרפתית, צרפת |
מקום קבורה | פר לשז |
השכלה |
|
תפקיד | |
מפלגה | Socialist, Radical, Citizen and Miscellaneous Left |
בן או בת זוג | Claude Faux |
פרסים והוקרה | |
חתימה | |
קורות חיים
עריכהחלימי נולדה בלה גולט, תוניסיה, ב-27 ביולי 1927, למשפחה יהודית שמרנית. היא התחנכה בליסי שבתוניס, ולאחר מכן למדה בסורבון, סיימה לימודי משפטים ופילוסופיה. ילדותה והדרכים שבהן היא משלבת זהות יהודית-מוסלמית נדונים בספר זיכרונותיה, Le lait de l'oranger. היא הייתה נשואה תחילה לפול חלימי, ולאחר מכן לקלוד פו.[2] היא מתה למחרת יום הולדתה ה-93, ב-28 ביולי 2020.[3]
ניסיון להחליף ב-2021 את פסלו של נפוליאון, שמוצב בבניין העירייה ברואן מאז 1865, בפסלה של ז'יזל חלימי[4], נכשל, לאחר שהתושבים המקומיים הביעו התנגדות[5][6].
קריירה
עריכהבשנת 1948, חלימי הוסמכה כעורכת דין, לאחר שמונה שנים בלשכת עורכי הדין בתוניס,[7] עברה להתמחות במסגרת לשכת עורכי הדין בפריז בשנת 1956.[7] היא פעלה כיועצת של החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה,[7] בעיקר עבור הפעילה ג'מילה בופאצ'ה ב-1960,[7] שנאנסה ועונתה על ידי חיילים צרפתים,[7] וכתבה ספר ב-1961 (עם הקדמה מאת סימון דה בובואר)[7] על מנת להעלות את המודעות למקרה.[7] היא גם הגנה על יחידים באסקיים שהואשמו בפשעים שבוצעו במהלך הסכסוך בחבל הבאסקים, והייתה יועצת במקרים רבים הקשורים לבעיות נשים,[7] כמו משפט בגין הפלה מלאכותית בבוביני ב-1972 (של נערה בת 17 שהואשמה בהשגת הפלה לאחר שנאנסה),[7] שמשך תשומת לב לאומית.
ב-1967 היא עמדה בראש ועדת ראסל, שיזמו ברטראנד ראסל וז'אן-פול סארטר כדי לחקור ולהעריך את הפעולה הצבאית האמריקאית מלחמת וייטנאם.
ב-1971 היא הקימה את הקבוצה הפמיניסטית Choisir (לבחור)[8] כדי להגן על הנשים שחתמו על מניפסט ה-343 ושהודו בביצוע הפלות בלתי חוקיות, שחלימי הייתה אחת מהן. בשנת 1972, Choisir התגבשה לגוף רפורמי מובהק, והקמפיין השפיע רבות על העברת החוק המתיר אמצעי מניעה והפלות שבוצעה על ידי סימון וייל ב-1974.
ב-1981, היא נבחרה לאספה הלאומית הצרפתית,<[7] כסוציאליסטית עצמאית, והייתה נציגת מחוז איסר עד 1984. בין השנים 1985 ו-1987 היא הייתה שגרירת צרפת באונסק"ו.[9]
עבודות
עריכהכותרת | זמן הפרסום הראשון | מזהה ייחודי |
---|---|---|
ג'מילה בופאצ'ה | 1962 | ISBN 978-2070205240 |
Le procès de Burgos | 1971 | ISBN 978-2070279487 |
La cause des femmes | 1973 | ISBN 2-246-00028-9 |
אבורטמנט, une loi en procès | 1973 | ISBN 2-246-00028-9 |
הזכות לבחור | 1977 | ISBN 0-7022-1433-7 |
Viol, Le procès d'Aix: Choisir la cause des femmes | 1978 | ISBN 978-2070353989 |
Le Program commun des femmes | 1978 | ISBN 2-246-00572-8 |
le Lait de l'Oranger | 1988 | ISBN 0-7043-2738-4 |
Une embellie perdue | 1995 | ISBN 2-07-073788-8 |
La nouvelle cause des femmes | 1997 | ISBN 2-02-031973-X |
פריטנה | 1999 | ISBN 2-259-19134-7 |
La parité dans la vie politique | 1999 | ISBN 2-11-004376-8 |
תטפל בחוסר כבוד | 2002 | ISBN 2-259-19453-2 |
Le procès de Bobigny: Choisir la cause des femmes | 2006 | ISBN 2-07-077515-1 |
לה כהינה | 2006 | ISBN 2-259-20314-0 |
Ne vous résignez jamais | 2009 | ISBN 978-2-259-20941-0 |
Histoire d'une תשוקה | 2011 | ISBN 2-259-21394-4 |
מקורות
עריכה- ברית לא סבירה . הגרדיאן, 12 באוגוסט 2003.
לקריאה נוספת
עריכה- General Paul Aussaresses, The Battle of the Casbah: Terrorism and Counter-Terrorism in Algeria, 1955-1957. (New York: Enigma Books, 2010) ISBN 9781929631308.
- Natalie Edwards, The Autobiographies of Julia Kristeva, Gisèle Halimi, Assia Djebar and Hélène Cixous : beyond "I" versus "we". (Chicago: Northwestern University, 2005) ISBN 0542173042.
קישורים חיצוניים
עריכה- ג׳יזל חלימי (2020-1927), באתר "רחוב בשלה", 23/08/2021
- גבריאל אבן צור, ישראל מדירה את ג'יזל חלימי, באתר ynet, 12 באוגוסט 2021
- הסדנה להיסטוריה חברתית, ג'יזל חלימי: היהודיה התוניסאית ששינתה את פני צרפת, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2020
- דיצה לב רותם וד"ר יהל קורלנדר, הספד לעו"ד ג'יזל חלימי, בפודקאסט הכל פוליטי, 2/8/2020 (מדקה 14:00)
- ז'יזל חלימי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Lawrence D. Kritzman; Brian J. Reilly; Malcolm DeBevoise (בספטמבר 2007). The Columbia History of Twentieth-Century French Thought. Columbia University Press. p. 42. ISBN 978-0-231-10790-7.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ "Gisèle Halimi - Sa bio et toute son actualité". www.elle.fr (בצרפתית).
- ^ "L'avocate Gisèle Halimi, défenseuse passionnée de la cause des femmes, est morte". Le Monde (בצרפתית). 28 ביולי 2020.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ חיים איסרוביץ, צרפת: האם פמיניסטית יהודייה תחליף את פסלו של נפוליאון?, באתר מעריב אונליין, 23 בספטמבר 2021
- ^ פסל נפוליאון לא יוחלף בדיוקן של פמיניסטית, סרטון בערוץ "NTD Hebrew", באתר יוטיוב (אורך: 02:26)
- ^ אזרחי העיר רואן בצרפת החליטה: פסל נפוליאון לא יוחלף בדיוקן של יהודיה פמיניסטית, באתר רוטר.נט
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 "Une vie : Gisèle Halimi". Brut (בצרפתית). 2020-07-28.
- ^ Raylene L. Ramsay (2003). French women in politics: writing power, paternal legitimization, and maternal legacies. Berghahn Books. pp. 135–139. ISBN 978-1-57181-081-6.
- ^ "France". UNESCO. 17 באוקטובר 2007. אורכב מ-המקור ב-19 באוקטובר 2003.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "ATTAC founding members" (בצרפתית). אורכב מ-המקור ב-12 באפריל 2011.
{{cite web}}
: (עזרה)