זוויג

זְוִיג (באנגלית: Sex) הוא מונח במדעי החיים המתאר את סיווגו של אורגניזם (למשל בעל חיים או צמח), כנקבי או זכרי ובאורגנזימים שונים, בעל מאפיינים זכריים ונקביים כאחד.^[1] נקבה היא יצור חי, שמייצר תאי ביצית וזכר הוא יצור חי, שבבגרותו מייצר תאי זרע (אלא אם כן, פתולוגיה מפריעה לו בזה). חלוקה כזו קיימת רק בקרב יצורים חייים המקיימים רבייה מינית וגם חלוקה כזו אינה תמיד חדה וחד משמעית. יש יצורים חיים רבים שמתרבים רק ברבייה אל-זוויגית ולפיכך אין להם חלוקה לזוויגים. הדבר כולל את כל היצורים הפרוקריוטים - חיידקים וארכאונים. גם חלק מהיצורים האאוקריוטים לא מתרבים ברבייה זיווגית. במהלך ההיסטוריה של החיים בכדור הארץ, במשך מיליארדי שנים לא הייתה רבייה מינית ולפיכך לא הייתה חלוקה לזוויגים.

אצל אורגניזמים רבים מבין היצורים בעלי רבייה מינית, זוויג הייצור נקבע בעזרת כרומוזומי מין. אצל יונקים, למשל, לזכר יש כרומוזום Y אחד ו-כרומוזום X אחד ואילו אצל הנקבות, שני כרומוזומי X. אצל עופות, ואצל חלק מהזבובים, קיימים כרומוזומי מין אחרים. באורגניזמים מסוימים ההבדלים בין זכר לנקבה מתבטאים לא בזוג כרומוזומים ספציפי - אצל דבורת הדבש, לדוגמה, הנקבה דיפלואידית, ויש לה שני עותקים מכל כרומוזום ואילו הזכר הפלואידי, ולו רק עותק אחד מכל כרומוזום.

יש גם יצורים, שזוויגם לא נקבע באמצעות הגנום, אלא כתוצאה מהסביבה ההתפתחותית: בקרב רוב הזוחלים, כולל צבים ותנינים, יש קביעת מין תלוית טמפרטורה, והטמפרטורה בה מצויות הביצים קובעת את ההתפתחות לזכר או לנקבה. אורגניזמים רבים הם הרמאפרודיטים, והם בעת ובעונה אחת זכר וגם נקבה, וכל פרט בוגר ובריא בהם מייצר גם תאי זרע וגם תאי ביצית. בין האורגניזמים ההרמאפרודיטיים, יש גם יצורים דיכוגמיים, שהתכונות הזכריות והנקביות שלהם מתבטאות בזמנים שונים בתקופת חייהם, ולא בעת ובעונה אחת. עם האורגניזמים הדיכוגמיים, נמנים צמחים רבים, ומספר מיני דגים (כמו השושנונים) וחלזונות.

בעוד בקרב עולם החי קיום זוויג אינו נפוץ, הוא נפוץ בקרב בעלי חיים. חשיפה של בני אדם לבעלי חיים בעלי זוויג, גרמה לכך שמשך אלפי שנים מלומדים לא היו מודעים לרבייה א-מינית ולאפשרות של קיום מינים חסרי זוויג. היבט זה של דגימה מוטה (הסכתלות על בעלי חיים, במיוחד בעלי חיים גדולים כמו יונקים ועופות הקרובים יחסית לאדם ויש להם רבייה מינית וזוויג) גורר גם היום דעה קדומה לפיה רוב עולם החי מכיל זכרים ונקבות בעוד שתכונה זו קיימת רק בחלק מעולם החי. רוב בעלי החיים אכן מקיימים רבייה מינית והם בעלי זוויג אך יש מיני בעלי חיים שעבורם דבר זה אינו נכון. מחלקת בעלי חיים מסוג גלגיליות עלוקתיות מכילה כ-450 מינים שונים וקיימת במקווי מים מתוקים בכל העולם. גלגיליות עלוקתיות מיוחדות בקרב מיני בעלי החיים בכך שהן חסרות זוויג, ואחת הקבוצות הבודדות המסוגלות לקבל DNA מחוץ לתחומי ההמין הטקסונמי שלהן^[2].

דו-צורתיות זוויגית

זכר (מכונף) ונקבה (חסרת כנפיים) של עש ממין Orgyia antiqua

ביצורים בעלי רבייה מינית, קיימת נוסף לברירה טבעית ביחס לשרידה, ברירה טבעית ביחס ליכולת למצוא בן או בת זוג מתאימים, וביכולת להתרבות איתם. סוג של ברירה זו היא ברירה זוויגית. היבט זה באבולוציה קובע כי הפרטים המותאמים באופן הטוב ביותר להשגת בני זוג לרבייה יגדילו את הייצוג הגנטי היחסי שלהם בדורות הבאים, בכך שישיגו הצלחה גדולה יותר ברבייה. איברים, מערכות או תכונות הנבררות על ידי הברירה הזוויגית מתאפיינות בכך שהן מתבטאות באופן שונה בזכרים ובנקבות, מה שמביא לתופעה של דו-צורתיות זוויגית – תופעה בעלת תפוצה נרחבת ביותר בעולם הטבע שבה קיימים בין שני הזוויגים הבדלים נוספים מלבד היותו של אחד מהם מיצר תאי זרע והשני תאי ביצית.

הסיבה להפרדה בין ברירה זיווגית לבין תהליכי ברירה טבעית הנוגעים להשרדות היא שלפעמים ברירה הזוויגית יוצרת חסרונות להשרדות או בהקשר של שרידת הצאצאים. לדוגמה זכרים בקרב דגים, ועופות יכולים להיות צבעוניים יותר. דבר זה יכול להיות יתרון בהקשר של ברירה זיווגית אבל להקטין את סיכוי השרידה של הפרט עצמו ושל צאצאים שלו בגלל סיכוי רב יותר להטרף. באופן דומה קרניים גדולות אצל איילים המשמשים כתצוגת ראווה ולשם קרבות יכולים להתקע בענפים ולגרום למוות או פציעה. מגנון סיכון נוסף לזכרים בהקשר זה הוא הוצאת אנרגיה וסיכון עצמי בקרבות ראווה על בנות זוג.

הבדלים בין זכרים לנקבות הנובעים מברירה זיווגית הם לרוב גם הבדלים אנטומיים וגם הבדלים באורח החיים. למשל, בקרב יונקים, לבד מההבדלים האנטומיים באברי הרבייה הזכר לא נכנס להריון, לא מניק. בקרב היונקים והעופות הנקבה לעיתים קרובות מטפלת בצאצאים ואילו הזכרים לא בהכרח.

עם זאת הבדלים בין זכרים ונקבות אינם בהכרח זהים במינים שונים. לדוגמה בעוד בקרב יונקים רבים הזכרים הם גדולים וחזקים יותר מאשר נקבות, בקרב חרקים הרבה פעמים הזכר הוא הקטן יותר. כמו כן בעוד בקרב בני אדם הנקבות נוטות יותר להתקשט להתאפר ולהתייפה, תכונה זו היא הפוכה מרוב מיני היונקים והעופות - שבהן כמעט תמיד אם יש צבעוניות והיבטים קישוטיים אחרים (כמו זנב ארוך בקרב טווסים, זנבניים ועופות אחרים), הדבר נפוץ דווקא בקרב זכרים, והנקבה היא זו המבצעת ברירה זוויגית על בסיס תכונות אלה. כמו כן בקרב סוסוני ים, הזכר ולא הנקבה, נמצא ב"הריון" שבו הוא "דוגר" על הביצים.

רקע לשוני

במשמעותו זו, "זוויג" מקביל למילה "מין" הנהוגה בשימוש הכללי של השפה העברית.

ההזדקקות למילה נוספת עלתה כי המילה "מין" בעברית משמשת גם כשמה של דרגת הבסיס במערך המיון של עולם הטבע. בנוסף לכך, נדרש היה להבדיל בין Sex במשמעותו הכפולה באנגלית לבין סקס, במשמעותו כתיאור יחסי מין בשפה העברית.

במדעי החברה נהוג להשתמש במונח מגדר, בחלוקה התרבותית-חברתית בין גבר לאישה.