זוסמן סגלוביץ'

זוסמן סגלוביץ' (ביידיש: זוסמאן סעגאלאוויטש; 26 בפברואר 1884 – 19 בפברואר 1949) היה סופר ומשורר יידי.

זוסמן סגלוביץ'

לידה	26 בפברואר 1884 ביאליסטוק, האימפריה הרוסית
פטירה	19 בפברואר 1949 (בגיל 64) ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	האימפריה הרוסית, הרפובליקה הפולנית השנייה
שפות היצירה	יידיש, רוסית, פולנית

זוסמן סגלוביץ'

קורות חיים

סגלוביץ' נולד בביאליסטוק שבפולין למשפחה מרובת ילדים, ביניהם אחיו וולף הירש סגלוביץ'. משפחתו הייתה בעלת ייחוס רבני וסבו, צבי פרנקל, עבד בשירות הצאר הרוסי. התחנך בחדר ועל ידי מורים פרטיים. בשנים 1903–1905 היה חבר הבונד ונאסר בגין פעילותו. לאחר פוגרום בביאליסטוק עבר עם משפחתו בשנת 1906 ללודז'.

בשנת 1903 פרסם לראשונה שיר בשפה הרוסית בעיתון מקומי ובשנת 1904 כתב ביידיש ב"דער פריינד". בשנת 1909 הודפס לראשונה קובץ משיריו. בראשית דרכו הספרותית הוא עסק בפרסום שירה וסיפורים קצרים, בהם הרבה לעסוק בחיי המעמד הבינוני בחברה היהודית ובאופי התנהלותן של נשים.

במלחמת העולם הראשונה הוא שהה באודסה, בחצי האי קרים ובקווקז, וכן שירת שנה בצבא הצאר (1916–1917) והיה עד למהפכה הבולשביקית. לאחר מכן חי בקייב ובמוסקבה ובשנת 1919 התיישב בוורשה. במוסקבה פרסם קובץ מסיפוריו הקצרים. עם שובו לפולין ועד 1930 החלו להתפרסם כתביו בקביעות ב"היינט". העיתון סירב לפרסם כתבות אקטואליה שנכתבו על ידו והוא עבר לכתוב בעיתון "זמן". בשנים 1928–1930 כיהן כיו"ר הסניף המקומי של אגודת הסופרים והעיתונאים ביידיש. בין שתי מלחמות העולם פרסם למעלה משלושים ספרים ובהם 5 ספרי שירה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח בשנת 1939 מפולין ועד 1941 עבר מסע דרך ליטא, בולגריה, טורקיה וסוריה בדרכו לארץ ישראל. שהותו בארץ נמשכה שבע שנים ולאחר מכן הוא עבר לניו יורק, בה התפרסם ספרו על שנות חייו בתל אביב. בשנות חייו האחרונות הוא נודע כסופר שכתב על מאורעות השואה וגזר על עצמו מנהגי אבלות.

סגלוביץ' היה נשוי תקופה לקלרה סגלוביץ', שחקנית תיאטרון יידיש. לאחר שנפרדו נותר בודד וככל הנראה סבל מדיכאונות, כשהוא מתלונן על היותו בלתי מובן ועל קנאתם של סופרים אחרים בהצלחתו. בשנת 1949 נפטר משבץ ובעיתון "דבר" נכתב כי "עם מותו נסתלק אחד הסופרים המרכזיים והפוריים בספרות יידיש בפולין. הוא עידן את החיים האפורים והתסיס את בני הנוער במאוויים לעולם יותר יפה. עם מותו נהרס עוד משהו מורשה ההרוסה".

כתביו

• בלויקייט, קייב: אידישער פאלקס פארלאג.
• אין קאזמערזש: פאעמא, ורשה: [חמו"ל], תרע"ג.
• ווען די זון פערגעהט: נייע זאמלונג ליעדער, ורשה: גיטלין, 1914.
• גאלדענע פאוועס, מוסקבה: חבר, 1917.
• א לעגענדע וועבט זיך, מוסקבה: לעבען, 1918.
• שטילע טרוימען: ליעדער זאמלונג, ורשה: השחר, תרס"ט.
• לירישע לידער, קייב: גאלדפיין, 1919.
• צייטיגע טרויבען, ורשה: גיטלין.
• רעגינע: פאעמע, ורשה: יידיש, 1920.
• די וואנט: דראמאטישער עטיוד, ורשה: גיטלין, 1920.
• פון רוסלאנד: פון דער רעוולוציע, ורשה: גיטלין, 1920.
• קאפריזען: לידער, ורשה: דפוס קופערשטאך און קראמאזש, 1921.
• שטעגן-וועגן: נייע נאוועלן, ורשה: גיטלין, 1921.
• אסנה: ערציילונג, קאוונע-ברלין: יידיש, 1921.
• די ווילדע צילקע: ראמאן, ורשה: גיטלין, 1922.
• קרימער נעכט, ורשה: די צייט, 1922.
• מאן: מיניאטורען, חרקוב: יידיש, 1922.
• א פרוי אין קאזארמע, ורשה: יאטשקאווסקי, 1923.
• ראמאנטישע יארן: 1905... עפאכא שילדערונג, ורשה: וואנדערער, 1923 / ורשה: יאטשקאווסקי, 1924.
• א לעגענדע וועבט זיך, ורשה: יאטשקאווסקי, 1923.
• סטרונעס, ורשה: יידיש.
• אייביק איינזאם: I פון דער טרילאגיע זעליקס יארן, ורשה: יאטשקאווסקי, 1924.
• דאס אנארכיסטישע מיידל: II באנד פון דער טרילאגיע זעליקם יארן, ורשה: בזשאזא, 1925.
• פאעמען, ורשה: בזשאזא, 1926.
• אייביק איינזאם, ורשה: בזשאזא, 1926.
• איך, זי און ער: נאוועלן, ורשה: בזשאזא, 1926.
• מעשיות פון דער רוסישער קאזארמע, ורשה: בזשאזא, 1926.
• טאמענטען פון דער רוסישער רעוואלוציע, ורשה בזשאזא, 1926.
• אונזער פרוי, ורשה: בזשאזא, 1926.
• אלע ווערק, ורשה: ח' בזשאזא, 1930-1926.
• קאפריזען: לידער, ורשה: בזשאזא, 1928.
• לידער פון נעכטן, ורשה: בזשאזא, 1928.
• רויף פון א ליולקע: נאוועלן, ורשה: בזשאזא, 1928.
• סענטימענטן, ורשה: בזשאזא, 1929.
• אנטאשע: און אנדערע, ורשה: בזשאזא, 1929.
• די ברידער נעמזאר: ראמאן, ורשה: בזשאזא, 1929.
• שמענדריקעס, ורשה: ח' בזשאזא, 1930.
• א מענטש מיט א גיטארע: נאוועלן, ורשה: בזשאזא, 1930.
• פרידע איז נישט מיינע: מיין פריינדס דערציילונג, ורשה, 1934.
• פאר איינעם: לידער, ורשה: בזשאזא, 1935.
• משכן האהבה, תל אביב: ועד להוצאת מבחר כתבי ז' סגלוביץ', תש"ג.
• שם, תל אביב: ועד להוצאת מבחר כתבי ז' סגלוביץ', 1944.
• א בוים פון פוילן, בואנוס איירס: [חמו"ל], 1945.
• בנתיב הלהבות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תש"ו.
• טלמאצקע 13, בואנוס איירס: צענטראל פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע, 1946.
• דארטן, פריז: צערטא, 1945.
• געברענטע טריט: איינדריקן און איבערלעבונגען פון א פליטים וואנדערונג, בואנוס איירס: צענטראל פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע, 1947.
• לילות קרים, תל אביב דפוס מל"ן, תש"ז.
• איצטער: פאעמען, ניו יורק: ציקא, 1948.
• מחר יבוא בעלי: רומן, חיפה: סמדר, תשי"א.
• דער לעצטער לאדזשער ראמאן, בואנוס איירס: צענטראל פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע, 1951.
• מיינע זיבן יאר אין תל אביב, בואנוס איירס: צענטראל פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע, תשי"ב.
• לידער, דערציילונגען, זכרונות, בואנוס איירס: יוסף ליפשיץ פאנד פון דער ליטעראטור געזעלשאפט ביים יווא, 1968.

קישורים חיצוניים

• כתבי זוסמן סגלוביץ' בפרויקט בן-יהודה
• זוסמן סגלוביץ' באנציקלופדיית ייווא (באנגלית)
• זוסמן סגלוביץ', באתר MusicBrainz (באנגלית)
• זוסמן סגלוביץ', דף שער בספרייה הלאומית