זיגפריד ון וריסלנד

דיפולמט ישראלי

זיגפריד אדולף (צדוק) וַן וריסלנד (לעיתים: פריסלנד, פריזלנד, וריזלנד; Siegfried van Vriesland;‏ 2 במאי 1886, תרמ"ו, הארלם, הולנד4 בדצמבר 1939, כ"ב בכסלו ת"ש, תל אביב), עורך דין במקצועו, היה פעיל ציוני, מראשוני התנועה הציונית בהולנד, גזבר ההנהלה הציונית (1919–1929) וחבר ההנהלה (1923–1927); הקונסול הכללי של הולנד בארץ ישראל (מ-1929); ממנהלי חברת אשלג ארץ-ישראלית (1929–1938) ומנכ"ל נמל תל אביב (1938–1939).

זיגפריד ון וריסלנד

קורות חיים

עריכה

זיגפריד אדולף (צדוק) ון וריסלנד נולד בהארלם שבהולנד בשנת 1886, השני משלושת ילדיהם של דאופיה לבית סכולמֶסטר ואדולף איזידור ון וריסלנד.[1] אחיו הצעיר, ויקטור ון וריסלנד (Victor E. van Vriesland;‏ 1892–1974),[1] היה לימים משורר ומבקר הולנדי. זיגפריד קיבל חינוך יהודי וכללי. למד משפטים באוניברסיטת ליידן, ובעת לימודיו, בשנת 1910, היה ממייסדי אגודת הסטודנטים הציונים ההולנדית. עבד כעורך דין ברוטרדם. משנת 1913 ועד 1918 כיהן כמזכיר כבוד של ועד ציוני הולנד. ב-1918 הוזמן ון וריסלנד על ידי ד"ר חיים ויצמן להצטרף לוועד הצירים, ובאפריל 1919 הגיע ללונדון כדי להתחיל בתפקידו. ביוני אותה שנה עלה לארץ ישראל כגזבר ועד הצירים, ופעל לרה-ארגון של הקרנות הציוניות. על רקע מאורעות תרפ"א הצטרף לשורות ההגנה העצמית היהודית. ון וריסלנד היה חובב אמנות ותמך באמני הארץ.

בקונגרס הציוני שנערך בשנת 1923 נבחר ון וריסלנד כחבר ההנהלה הציונית. לאחר הקונגרס של 1925 התפטר מתפקידו ונסע לפעול במסגרת ההנהלה בארצות הברית. כעבור כמה שנים, כשהועמד הארי סאקר בראש ההנהלה, שב ואן פריזלנד לתפקידו כמנהל מחלקת הכספים.

בשנת 1929 פרש מההנהלה הציונית והחל לעבוד כמנהל בחברת אשלג ארץ-ישראלית תחת משה נובומייסקי. מאותה שנה כיהן כקונסול הכללי של הולנד, לאחר שמשנת 1927 היה קונסול הולנד בירושלים.

ב-1 ביוני 1938 החל ון וריסלנד לכהן כמנכ"ל נמל תל אביב, כמה חודשים לאחר פתיחתו. הוא עבד שם כשנה וחצי, עד מותו. על רקע הלחץ והקשיים בניהול הנמל שם קץ לחייו בדצמבר 1939.[2] מסע הלוויה שלו החל בתל אביב והסתיים בבית הקברות בהר הזיתים ירושלים, בלוויית קהל רב.

אשתו של ון וריסלנד, שמחה (ז'נט), ילידת הולנד 1886, הייתה עורכת הכבוד של ביטאון התנועה הציונית בהולנד, De Joodse Wachter ("דה יודסה ואכטר", 'השומר היהודי'), בשנים 19131918, ולאחר עלייתה הייתה כתבת השטח בירושלים של עיתונים הולנדיים שונים. בשנת 1948 היא נהרגה בהתקפה ערבית על שיירה לירושלים ליד לטרון בעת מלחמת העצמאות.[3] היא הייתה בתו של הרב יעקב הופיין ואחותו של הבנקאי אליעזר זיגפריד הופיין, מנכ"ל בנק אנגלו-פלשתינה.

לזכרו של ון וריסלנד ניטע גן וריסלנד בהרצליה.

לקריאה נוספת

עריכה
  • 'ון וריזלנד (ון־פריזלנד), צ. א.', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 207. (הספר בקטלוג ULI)
  • צדוק ון וריסלנד: ליום השנה (Siegfried van Vriesland, May 2nd, 1886 - December 4th, 1939), ירושלים: (דפוס ירושלים), 1940. (עברית ואנגלית)
  • גדעון עפרת, 'הליטבינובסקים של ואן-פריזלנד', סטודיו, 8, 50–51 (1990), 60.
  • Raphael Patai (Ed.), Encyclopedia of Zionism and Israel, New York: Herzl Press, 1971, Vol 2, p. 1178.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Victor Emanuel van Vriesland, באתר המוזיאון ההיסטורי היהודי באמסטרדם (בהולנדית).
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "צדוק (זיגפריד) ון וריסלנד", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 602.
  3. ^ שמחה ון פריסלנד באתר חברה קדישא ת"א–יפו והמחוז (עם תצלום דיוקנה וביוגרפיה קצרה).