זיל 114
זיל 114 (ברוסית: ZIL-114) היא מכונית סלון (לימוזינה), מפוארת, מתוצרת יצרנית הרכב זיל (ברוסית: "Zavod imeni Likhachova"), מברית המועצות, אשר יוצרה בין השנים 1967–1978.
| |
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| יצרן | (ZiL (Zavod imeni Likhachova |
| שנות ייצור | 1967–1978 |
| הרכבה |
 רוסיה |
| מודל קודם | זיל 111 |
| מודל אחריו | זיל 4104 |
| חברת אם | זיל |
| סיווג | מכונית מנהלים (לימוזינה) |
| מרכב | 4 דלתות |
| אורך | 6,305 מ"מ – דגם זיל 111, 6,190 מ"מ – דגם זיל 111G |
| רוחב | 2,068 מ"מ |
| גובה | 1,540 מ"מ |
| משקל | 3,085 ק"ג |
| בסיס גלגלים | 3,880 מ"מ |
| מפרט טכני | |
| מנוע | מנוע V8 צילינדרים, 6,959 סמ"ק המפיק 300 כ"ס |
| הילוכים | תמסורת אוטומטית – 2 מהירויות, תמסורת אוטומטית – 3 מהירויות (מאפריל 1975) |
| מהירות מרבית | 119 קמ"ש |
  | |
הזיל 114 הייתה המכונית הסובייטית הראשונה אשר יוצרה עם בלמי דיסק בכל 4 הגלגלים.
סך הכול יוצרו כ-150 יחידות.
היסטוריה חברת זיל
עריכהחברת זיל החלה את דרכה כמפעלי הרכב של משפחת ריאבושקינסקי העשירה, שהקימה את המפעל ב-1915 ותכננה לייצר סדרת רכבי FIAT-15 Ter, ברישיון פיאט האיטלקית, אבל התוכנית סוכלה על ידי הלאמת המפעלים בידי השלטון הסובייטי.
ב-1925 חברת הרכבים המוסקבאית הולאמה ונקראה בשם "מפעל הרכבים הממלכתי מ' 1". ב-1927 מונה איוואן אלכסייביץ' ליחאצ'וב למנהל המפעל ובתקופתו החלו התפוקה והייצור לשגשג. ב-1933 הוקמו מפעלי זיס מאיחודן של מפעלי רכב באזור מוסקבה (כמו מפעל הרכבים של ירוסלבל) על ידי השלטון הקומוניסטי, והדגם הראשון של מכונית נוסעים היה הזיס 101, בהשראת דגמי פאקארד האמריקניים.
זיל 114
עריכהדגם הזיל 114 נחשב למכונית רשמית של המדינה. זיל 114 היה זמין לחברי הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית בלבד. תקופה קצרה שימש כרכב שרד של מזכירי הוועד המרכזי, שימש כרכב ליווי של שיירת ראשי המדינה, ושימש את המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית. הגה הזיל 114 היה "הגה כוח", ובלם היד הופעל באמצעות דוושה.
מאבזרי הרכב המפואר: מיזוג אוויר, חלונות חשמל.
בספר השיאים של גינס מאוקטובר 1971 – אוקטובר 1974 הוגדרה הזיל 114 כמכונית הרחבה ביותר והכבדה ביותר בייצור.
תמונות
עריכה-
זיל 114, שנת 1972
_,_Zil-114_Limousine_(USSR)_-_Flickr_-_denizen24.jpg)
