זיקוקין די-נור

המונח "זיקוקים" מפנה לכאן. לערך העוסק באלבום מוזיקה ישראלי, ראו זיקוקים (אלבום).

זיקוקין די-נור, זיקוקי די-נור, זיקוקין או זיקוקים הם מתקני נפץ המתפוצצים תוך הפצת אור רב בשלל צבעים ואפקטים, ומשמשים בחגיגות. רוב הזיקוקין המשוגרים בחגיגות הם פגזים מיוחדים המשוגרים ממעין מרגמות (ולא רקטות).

וידאו של זיקוקין די-נור

את הזיקוקין ומופעי הזיקוקין פיתחו בדרום מזרח אסיה ובעיקר בסין העתיקה, לצרכים פולחניים.

מרכיבי הזיקוקין

חומרי נפץ פירוטכניים

על מנת לשגר ולפוצץ אלמנטים פירוטכניים דרושים חומרי נפץ הודפים שונים. הנפוץ מביניהם הוא אבק השרפה השחור. הוא מיוצר מאבקת פחם עץ, גופרית צהובה וחנקת אשלגן על פי היחס 75,10,15 אחוז בהתאמה. בחומר נפץ זה חנקת האשלגן משמשת כמחמצן ואבקת הפחם והגופרית כדלק. ישנם עוד כמה חומרי נפץ אחרים המשמשים בזיקוקין הפועלים לפי תגובות חימצון-חיזור דומות לאבק השרפה.

כוכבים פירוטכניים

כוכבים פירוטכניים משמשים ליצירת רוב האפקטים הצבעוניים בזיקוקין די-נור. הכוכבים הם תערובת של חומרים דליקים שנדחסו עם חומר מאגד ועוצבו בצורה מסוימת בהתאם לאפקט הפירוטכני המבוקש. הכוכב הפירוטכני בוער לפרקי זמן קבועים וגודלו נקבע לפי גודל האלמנט וזמן הבעירה הרצוי. כחומר מאגד אפשר להשתמש גם בסוגי גומי שונים, אבקת שלק או בניטרוצלולוזה. המאגד לרוב הוא דקסטרין המופק מחימום של עמילן תירס (קורנפלור). מערבבים אותו ואת תערובת הכוכבים בתמיסת מים בתוספת אתנול עד שהתערובת הופכת לעיסה הניתנת לעיצוב.

סוגי כוכבים פירוטכניים

כוכבים חתוכים ("Cut Stars") – התערובת משוטחת ולאחר מכן נחתכת לקוביות בגודל הרצוי.
כוכבים דחוסים ("Pressed stars") – התערובת נכנסת לתוך תבנית ונדחסת לרוב על ידי מכבש הידראולי לצורת צילינדרים קטנים, או שמכניסים את תערובת הכוכבים לתוך מזרק ואז לוחצים את הבוכנה ודוחסים את התערובת. לשיטה זאת יש 3 שמות: כוכבים דחוסים/שאובים/מוזרקים.
כוכבים מגולגלים ("rolled stars") – התערובת מתגלגלת עם ליבות קטנות ובעת הגלגול התערובת נדבקת לליבות ונוצר כוכב עגול, כמו כדור שלג. רוב הכוכבים הפירוטכניים מיוצרים בשיטה זו.

הצורה בה נראים הכוכבים בשעת הפיצוץ נקבעת על ידי מרכיבי התערובת. אבקות מתכת שונות יוצרות אור בצבעים שונים ומלחים שונים יוצרים אש צבעונית. מלחי אשלגן בוערים בצבע סגול, מלחי נתרן בוערים בצבע צהוב, מלחי בריום בוערים בצבע ירוק, מלחי סטרונציום בצבע אדום, מלחי נחושת (נחושת דו-כלורית) בוערים בצבע כחול, וכן הלאה.

זיקוקין שקטים

ב-2022 לקראת יום העצמאות של ישראל, עלה הדיון בדבר השפעת רעש הפיצוץ על האוכלוסייה הסובלת מהלם קרב, כמו כן על השפעתו על אוכלוסייה מבוגרת, ילדים, תינוקות, ובעלי חיים, שעלולים גם לסבול מרעש זה. לפיכך הוחלט במספר רב של מועצות לבטל או להשתמש בזיקוקין שקטים.^[1]. זיקוק שקט בנוי ועשוי מחומרים קצת שונים, אך אינו באמת שקט לחלוטין^[2].

פגזי זיקוקין

פגז כדורי

פגזים כדוריים

פגז כדורי הוא זיקוק בו מסודרים כוכבים מסביב לליבת תערובת נפץ לשבירה. בעת ההצתה של התערובת נוצרים גזים רבים המרסקים את גוף הפגז ומשגרים את הכוכבים בצורה עגולה וסימטרית. פגזים כדוריים אופייניים לזיקוקין המיוצרים באסיה, בעיקר בסין ויפן. ההצתה של התערובת נגרמת על ידי הצתה של פתיל השהיה (הנמצא בתוך צינורית המונעת ממנו להצית את השכבות החיצוניות). פתיל ההשהיה נדלק כחלק מתהליך שיגור פגז הזיקוקין, על ידי תערובת ההדיפה (לרוב אבק שרפה) המשגר את הפגז לגובה רב. שריפתה של אבקת ההדיפה מציתה את פתיל ההשהיה, שמדליק את חומר הנפץ לשבירת הפגז. סוג כזה של פגז נקרא באנגלית "Aerial Shell".

פגז גלילי

פגזים גליליים דומים מאוד בפעולתם לפגזים הכדוריים, אך בפגז מסוג זה הכוכבים הפירוטכניים מסודרים בתוך מבנה בצורת גליל, מה שגורם לפיצוץ להיות לא עגול או סימטרי. פגזים גליליים אופייניים לזיקוקין מסורתיים המיוצרים בדרום אירופה במדינות כגון איטליה, ספרד ובאי מלטה. פגזים אלו הם לפעמים רב-שלביים, מאחר שניתן לחבר כמה פגזים כאלה זה אחר זה, וכך ליצור רצף פיצוצים. במדינות בהם פגזים גליליים נפוצים נוצרו מסורות של פגזים גליליים רב שלביים, לפעמים בעלי 7 שלבי פיצוץ ואף יותר. סוג הפגזים הזה פופולרי משום שהוא קל יותר להכנה ולשילוב במתקנים פירוטכניים, אך בדרך כלל מכיל יותר כדורים פירוטכניים מאשר הפגז הכדורי.

סוג זה של פגזים נקרא לעיתים פגז איטלקי למרות שלא ידוע היכן הוא הומצא.

פגזים קטנים

לעיתים ישנם פגזים המכילים בתוכם פגזים קטנים יותר, שמטרתם לעוף בעת השבירה של הפגז הגדול. פגזים אלו יכולים להוות גרסה מוקטנת של פגז כדורי או פגז צילינדרי.

פגזים קטנים יחסית ניתנים לשיגור בעזרת מנוע רקטי, כאשר בראשו נמצא הפגז שמתפוצץ בסוף בעירת המנוע הרקטי. שיטה זו יכולה לגרום לסטיות ובכך לסכן את הסובבים, זאת לעומת השיגור מגליל בעל קוטר פנימי בגודל הפגז אשר נותן הדיפה ישרה ובטיחותית.

מתקנים פירוטכניים אחרים

ישנם עוד מתקנים פירוטכניים רבים כגון:

מזרקות פירוטכניות – יוצרות עמוד של אש וניצוצות.
גלגלים פירוטכניים – מספר מזרקות המחוברות לגלגל אשר מסתובב מהדחף שיוצרות המזרקות.
כוכבי שביט – כוכב פירוטכני גדול אשר משוגר לשמים ויוצר אפקט של שובל ניצוצות.
מוקשי כוכבים פירוטכניים, נרות רומאיים, כוורות בקטרים שונים, ספינרים (Spinners), האמרים (Hummers), מפלים, מניפות, ספרקלרים, רקטות מסוגים שונים ועוד.

היסטוריה

מקור הזיקוקין כפי הנראה מסין העתיקה. התיעוד הראשון לגבי זיקוקין, שאינו נתון לוויכוח הוא מהמאה ה-12, שם מוזכרים זיקוקין ששימשו לצרכים פולחניים, על מנת להפחיד את הרוחות הרעות בקולם הרם ("ביאן פאו") וכן לצורך תפילות לשמחה ולפרנסה.

עם הזמן, התפתחה אמנות הזיקוקין והפכה למקצוע. את אומני הזיקוקין בסין העתיקה כיבדו על פי כישרונם ליצור מופעים מרהיבים של קול ואור. בסין ובמונגוליה העתיקות פיתחו גם את הרקטות הראשונות לשימוש צבאי, כפי הנראה על בסיס הזיקוקין. ישנו תיעוד משנת 1264 על בהלתה של הקיסרית הזקנה דווגר גונג-שנג בעת סעודה שערך לכבודה בנה הקיסר ליזונג מסונג, מירי זיקוק שהומצא אז ונקרא "חולדת עפר". עד המאה ה-14 הפך המנוע הרקטי למצוי בפעילות מלחמתית וצבאית, כפי שתועד בספר "הולונגג'ינג" על קרבות הסינים, ונכתב בשנים 1330 ועד 1360.

שימושים

זיקוקין די-נור בפסטיבל נגאוקה
ילדים משחקים במשגרי זיקוקין די-נור ידניים לצד מדורת ל"ג בעומר בתל אביב
זיקוקין די-נור בחגיגות השנה החדשה שנערכו בסידני, אוסטרליה בשנת 2005
זיקוקין בחתונה ישראלית, 2022

חגיגות ומועדים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מופע זיקוקין די-נור נהוג באירועים חגיגיים ציבוריים, בעיקר בטקס פתיחה או סיום של אירוע כזה, ובאירועים חגיגיים פרטיים (למשל חתונה). בישראל נהוגים מופעי זיקוקין בטקסי יום העצמאות. בביצועים בשטח פתוח של "הפתיחה 1812" מאת צ'ייקובסקי, הכוללת בשיאה מטחי תותח, מסתיימים לעיתים בזיקוקין די-נור.^[3]

זיקוקין די-נור כאמצעי לחימה

במהלך המהומות בקרב הפלסטינים וערביי ישראל בשנת 2014 נעשה פעמים רבות שימוש בירי של זיקוקין לעבר כוחות הביטחון.^[4] בעקבות זאת הוטל בנובמבר 2014 איסור זמני על ייבוא זיקוקין לישראל, בתוקף עד 15 בפברואר 2015.^[5]

שימוש לא נכון בזיקוקין הוא מסוכן, הן לאדם המפעיל אותם (סיכוני כוויות ופציעות) והן לעוברי אורח. תאונות בהפעלת זיקוקין גרמו בעבר לפציעות קשות, מוות ונזק כבד לסביבה^[6]. תאונות קשות התרחשו גם במתקנים לייצור או לאיכסון זיקוקין^[7]. מסיבה זו, ייצור, הובלה והפעלה של זיקוקין מוגבלות על פי חוק במדינות רבות רק לאנשי מקצוע שעברו הכשרות מיוחדות. בישראל, למשל, הפעלת זיקוקין מחייבת השלמת קורס של מפעיל זיקוקין^[8] של המוסד לבטיחות ולגיהות.

רעש של זיקוקין עלול להבהיל בעלי חיים^[9] ולגרום להם להימלט מהסכנה הנתפסת, לעיתים תוך פגיעה עצמית, פגיעה של כלי רכב וכדומה. ציפורים מבוהלות עלולות לנטוש את קניהן ולא לשוב אליהם^[10].

מקור השם העברי

הביטוי זיקוקין די-נור מופיע לראשונה בתלמוד הבבלי, שם משמעותו "ניצוצות אש": ”ונפקי זיקוקין דנור מפומיה דרב לפומיה דרבי ולית אנא ידע מה הן אמרין” (בעברית: ויוצאים זיקוקין של אש מפיו של רב לפיו של רבי ואינני יודע מה הם אומרים) (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קל"ז, עמוד ב') (וראו גם נהר דינור). בנוסף, הביטוי מופיע בתלמוד הירושלמי במשמעות דומה "אתון בעיון מיקטלוניה וחמון תרין זיקוקין דנור נפקין מקדליה ושבקוה" (בעברית: באו להרוג אותו וראו שני ניצוצות של אש יוצאים מעורפו והניחוהו) (תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה, הלכה א).