זמני הזריחה והשקיעה

הזמנים בהם השמש זורחת ושוקעת במקום מסוים

זמני הזריחה והשקיעה הם הזמנים בהם השמש זורחת ושוקעת במקום מסוים. ישנם לוחות שנה שבהם מצוינים זמנים אלה. את הזמנים האלו ניתן לחשב מראש על ידי כלים אסטרונומיים.

השעה בה השמש נמצאת באמצע השמים (כאשר הזמן שעבר מהזריחה שווה לזמן שיעבור עד לשקיעה) היא בסביבות 12 בצהריים, ונקראת בפי האסטרונומים Solar noon.

תלות מועדי הזריחה והשקיעה בקווי רוחב

עריכה

בתקופת הקיץ של הקוטב הצפוני לא שוקעת השמש שם, ובמקביל שורר לילה בקוטב הדרומי. תופעה זו תלויה בקו הרוחב בו נמצא הצופה. תופעה זו מתחילה בערך בקו רוחב 66.5°[1].

שימושים

עריכה
  ערך מורחב – זמני היום בהלכה

להכרתם של זמני הזריחה והשקיעה יש חשיבות עבור קביעת זמניהם של טקסים דתיים בדתות רבות, בהן היהדות, האסלאם והנצרות. כניסת שבת, מוצאי שבת וחגים רבים מתחילים עם השקיעה כיוון שהיום ביהדות מתחיל בערב.

חשיבות נוספת לידע זה יש לעריכת פעולות צבאיות, כמו תקיפת האויב עם שחר. אפשר לתקוף גם מהכיוון בו השמש זורחת, כך שהאויב יהיה מסונוור. בלוחות שנה צבאיים יופיע גם מופע הירח - שעת זריחתו, שקיעתו, והמידה בה הוא מלא.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יותר מדויק 65.7° בגלל השבירה ורוחב דיסקת השמש.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.