ח'ומיין

עיר באיראן

ח'ומייןפרסית: خمین, תעתיק: חֻ'מֵין) היא עיר במערב צפונה של איראן, בדרום מחוז מרכזי, כ-160 ק"מ מהעיר קום ו-323 ק"מ מטהראן. בשנת 2006 מנתה העיר 83,470 תושבים (ורק כ-25,000 ב-1978).

ח'ומיין
خمین
מדינה איראןאיראן איראן
מחוז מרכזי
גובה 1,809 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 74,256 (2016)
קואורדינטות 33°38′00″N 50°03′00″E / 33.633333°N 50.05°E / 33.633333; 50.05
אזור זמן UTC +3:30
https://khomein.ir/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פירוש ומשמעות השם

עריכה

מקור השם אינו ברור לחלוטין. ב"תאריח' קום" לג'לאל א-דין תהראני מופיעה הצורה "ח'מי-הן" (خمی‌هن). בחיבורים אחרים מופיעה הצורה "ח'ומיהן" (خومیهن), שייתכן כי היא הלחם של "ח'ו" (צורה מקוצרת של خوب, טוב) ושל "מיהן" (میهن, מולדת, ארץ).[1] הצעה אחרת היא כי "חומיין" היא צורה משוערבת של השם "הומאיון" (هُمایون).במיתולוגיה האיראנית, העיר נפלה לידיה של הומאי בת בהמן.[2]

השם ח'ומיין נגזר מן המילה הפרסית ח'ום, שמשמעותה "כד", ומצורת הדקדוק הערבית המציינת זוגיות, כך שמשמעות השם היא "שני כדים". על פי המסורת, מקור השם במאה השביעית, כאשר אחד מהצבאות הערביים שרדף אחר כוח פרסי מורד, חנה במקום למשך כמה שבועות. מפקד הכוח, אבו עוביידא אל ג'ראח, הציב לחייליו שני כדים ענקיים: באחד שיכר מהתבואה המקומית (ערק), ובשני מיץ רימונים.[דרוש מקור]

מזג האוויר והמיקום

עריכה

מזג האוויר בח'ומיין לא חם יחסית לאזור המדברי שבו היא מצויה: החורפים קרים והקיץ נוח. האדמה פורייה, ובקרבת העיר מצויים אזורי ציד נרחבים. העיר מוקפת בהרים ממערב, דרום וצפון, מאחר שהיא מצויה באזור איחודם של הרי זגרוס והרי אלבורז, ודרומית לעיר מצוי ההר בוג'ה.

אתרים בעיר

עריכה

השרידים מהתקופה הטרום-אסלאמית של העיר הם מערכת תעלות תת-קרקעיות, ומקדש זורואסטרי. בין האתרים המרכזיים הנוספים שבעיר ניתן למנות את הבזאר העתיק בעיר, הבנוי בארכיטקטורה איראנית מסורתית, עם תקרה כיפתית מתומנת והמסגד בעל ארבעת העמודים והקשתות, שהוא בן יותר ממאה שנים.

האטרקציה התיירותית המרכזית שבעיר היא ביתו של סייד אחמד. בבית זה נולד בנו, מוסטפא, ונכדו - מנהיג המהפכה האסלאמית באיראן האייתוללה רוחאללה ח'ומייני. כ-400,000 תיירים, מאיראן ומחוצה לה, פוקדים את הבית מדי שנה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ח'ומיין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מהר א-זמאן נובאן, שמות מקומות באיראן, טהראן, ע"ע (مهرالزمان نوبان. نام مکان‌های جغرافیایی در بستر زمان. چاپ اول. تهران: انتشارات ما، ۱۳۷۶. ۱۹۷. شابک ۹۶۴-۶۴۹۷-۰۰-۴).
  2. ^ "העיר ח'ומיין", אתר ממשקעות של מחוז מרכזי (פרסית).