חוליית חיסול
חוליית חיסול היא קבוצה חמושה המבצעת הוצאות להורג ללא משפט, מעשי טבח או היעלמויות כפויה של אנשים למטרות דיכוי פוליטי, רצח עם, טיהור אתני או פעילות טרור שמבוצעת על ידי כוחות מורדים.
חוליות חיסול פועלות לעיתים רבות בתמיכה של רשויות ממשלתיות, כאמצעי לחיסול אופוזיציה ללא אחריות ישירה, אם כי הן עשויות לפעול גם באופן עצמאי. חוליות המוות ידועות לשמצה בשימוש שלהן בטקטיקות אכזריות שנועדו להפיץ פחד, ולדכא התנגדות בקרב אוכלוסייה מסוימת.
במקרים מסוימים, חוליות החיסול מורכבות מאנשי צבא, שוטרים או אזרחים מאומנים היטב.
לעיתים רבות חוליית החיסול מבצעת גם מעשי אלימות אחרים, כמו אונס, עינויים, הצתות או הפצצות, בנוסף למעשי הרצח.[1][2]
מאפיינים ושיטות
עריכההשיטות של חוליות החיסול מאופיינות באלימות קיצונית, והן כוללות לרוב ביצוע:
- התנקשויות - חיסול ממוקד של מנהיגים פוליטיים, פעילים, עיתונאים ואישים אחרים הנחשבים לאיום.
- היעלמות כפויה - חטיפת אנשים שלעולם לא יחזרו, ואשר לעיתים רבות מעונים ונרצחים בסתר.
- מעשי טבח - מסעות הרג רחבי היקף שמטרתם להטיל אימה על קהילות או קבוצות אתניות.
- עינויים - גרימת כאב וסבל קשים במטרה לחלץ מידע, להעניש או להפחיד.
דוגמאות בולטות
עריכה- חוליות החיסול שפעלו במהלך מלחמת האזרחים באל סלוודור היו אחראיות לביצוע מעשי זוועה רבים, כולל רצח הארכיבישוף אוסקר רומרו ב-1980.
- במהלך תקופת "המלחמה המלוכלכת" בארגנטינה, בין השנים 1976 עד 1983, חוליות החיסול של החונטה הצבאית היו מעורבות בהיעלמות כפויה וברצח של בסביבות 30,000 בני אדם.
- מיליציות האינטרהאמווה ברואנדה, אשר זכו בגיבוי של ממשלת ההוטו, היו המבצעים העיקריים של רצח העם ברואנדה שבמהלכו נרצחו בין אפריל ליולי 1994 בין 500,000 עד 1,000,000 מאוכלוסיית הטוטסי, הטווה וההוטו.
- חוליות חיסול היו נפוצות במהלך מלחמת האזרחים בלבנון בין השנים 1975 עד 1990. ארגון חזבאללה השתמש גם כן לאורך השנים בחוליות חיסול.
- בין 1933 ל-1945, גרמניה הנאצית, תחת הנהגתו של אדולף היטלר, השתמשה לעיתים רבות בחוליות חיסול להשגת מטרותיה. בשנת 1934 היטלר הוציא לפעול את "ליל הסכינים הארוכות", במסגרתו היטלר הורה לבצע מסע רציחות נגד בכירי ארגון האס אה. לאחר הפלישה לברית המועצות ב-1941, גרמניה הנאצית שלחה ארבעה חוליות חיסול של האיינזצגרופן שהתקדמו אחרי הצבא הפולש (ולעיתים השתתפו בלחימה) בחזית המזרחית, וביצעו מעשי רצח של יהודים, פולנים, וקומוניסטים רוסים. חוליות החיסול הללו אילצו את הקורבנות, כולל נשים וילדים, לחפור את הקברים של עצמם, ולאחר מכן ירו בהם, וכמו גם הם השתמשו במשאיות גז על מנת לבצע הרג המוני. לפי ההערכות חוליות החיסול הללו הרגו בין השנים 1941 ל-1944 כ-7.4 מיליון אזרחים סובייטים,[3] 1.3 מיליון יהודים, מתנגדים פוליטיים, פולנים, שבויי מלחמה ורומנים.
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Campbell, Bruce B. (2000). "Death Squads: Definition, Problems, and Historical Context". Death Squads in Global Perspective. pp. 1–26. doi:10.1057/9780230108141_1. ISBN 978-1-4039-6094-8.
- ^ Kaufman, Edy; Fagen, Patricia Weiss (27 בנובמבר 1981). "Extrajudicial Executions: An Insight into the Global Dimensions of a Human Rights Violation". Human Rights Quarterly. 3 (4): 81–100. doi:10.2307/762112. JSTOR 762112. ארכיון מ-4 באפריל 2022. נבדק ב-27 בנובמבר 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Россия и СССР в войнах XX века" [Russia and the USSR in the wars of the 20th century] (ברוסית). אורכב מ-המקור ב-2010-07-22. נבדק ב-10 ביולי 2022.
{{cite web}}: (עזרה)