חולית הציר
באנטומיה, עצם המפרקת או חולית הציר (TA: Axis) היא החוליה הצווארית השנייה (C2). חולית הציר מקשרת בין האטלס להמשך עמוד השדרה הצווארי. מבנה החוליה הלא אופייני מאפשר לה לשמש כציר לתנועות הסיבוביות של הגולגולת (והאטלס).
 | |
 | |
| תמונה תלת־ממדית של חולית הציר. אפשר להקיש על התמונה ולסובב עם מקש שמאלי בעכבר לכל הכיוונים, כדי לראות את המבנה המדויק | |
| שיוך |
חוליה צווארית, חוליה, עצם בגוף האדם, ישות אנטומית מסוימת  |
|---|---|
| תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (99) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
axis |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A02.2.02.201 |
| TA2 (2019) |
1050 |
| FMA |
12520 |
| קוד MeSH |
A02.835.232.834.151.383 |
| מזהה MeSH |
D001368 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0004457 |
  | |
המאפיין העיקרי של החוליה הוא זיז גרמי בקדמתה הבולט לכיוון מעלה. זיז זה מכונה השן (מגרמנית, dens) והוא הציר עליו סובבת האטלס. השן היא למעשה חלק מגוף החוליה של האטלס שהפך להיות חלק מחולית הציר.
מבנה אנטומי
עריכהבחלקה הקדמי של חולית הציר נמצא זיז השן (Dens axis). בחלקה הקדמי העליון של השן נמצא משטח מפרקי קטן המופרק עם הקשת הקדמית של האטלס. בשני צידי השן נאחזת הרצועה הכנפית (Ligamenta alaria) המונעת סיבוב יתר של הגולגולת. באזור האחורי של השן עוברת הרצועה הרוחבית של האטלס (Ligamentum transversum atlantis) המונעת תנועה אחורה של השן לתוך נקב החוליה המכיל את חוט השדרה.
עוד מבנים ייחודיים של חולית הציר הם "הפנים העליונים" משני צדדי החוליה המופרקים עם הפנים התחתונים של האטלס. קשת החוליה של חולית הציר מעובה וחזקה יותר מבחוליות אחרות. הזיזים הרוחביים של החוליה קטנים יחסית וכוללים נקבים רוחביים בדומה לחוליות הצוואריות האחרות.
יתר המאפיינים המבניים של החוליה: הזיז הקוצי והזיזים המפרקיים התחתונים דומים לאלו של החוליות הצוואריות האופייניות.
ישנם המזהים עצם זו עם 'עצם הלוז' מפאת חוזקה וצורת השן שדומה לאגוז הלוז[1].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ ד"ר אברהם שטרנברג, ד"ר מיכאל טל, אסיא נז-נח