חונכות שיקומית
חונכות שיקומית היא חלק מתוכנית שיקום פסיכיאטרי של אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית החיים בקהילה. שירותי החונכות כלולים בסל השיקום[1] על פי חוק שיקום נכי הנפש בקהילה וניתנים לאנשים שוועדת השיקום המחוזית קבעה כי הם זקוקים לחונך. אגף שיקום נכים של משרד הביטחון מעניק שירות דומה מזה מספר שנים[2], אשר לאחרונה עובר שינוי והתאמה לשירות בעל אופי שיקומי יותר. שירותים אלו משמשים את המשתקמים, שאינם יכולים להתמודד בכוחות עצמם בקהילה, ושזקוקים לתמיכה ולליווי אינטנסיביים בתחומי חיים שונים, במטרה לסייע בתהליך הסתגלותם לחיים בקהילה.
החונכות היא שירות נתמך, בניגוד לשירותים חברתיים אחרים הקיימים בקהילה ומוגדרים כשירותים מוגנים. החונכות, כשירות נתמך, מלווה את האדם בקהילה. היא אינה מפרידה אותו מהסביבה הטבעית שלו, אלא תומכת בהשתלבותו חזרה בסביבה זו[3]. החונכות מאופיינת בקשר בלתי אמצעי, שמטרתו לשמש ללמידה, הדגמה להתנהגות, חברות, יצירת תחושת שייכות, הרחבת החוויות וההתנסויות, הרחבת הקשרים החברתיים והתמודדות עם סטיגמה. באמצעות קשר החונכות יכול אדם עם מגבלה נפשית לעבוד על מטרות שונות בחייו בתחומי חברה ופנאי, תעסוקה, השכלה, בריאות אישית, ניהול תקציב ועוד, כחלק מתהליך השיקום וההחלמה שלו.
עקרונות החונכות השיקומית
עריכהחונכות שיקומית מבוססת על עקרונות של מערכות יחסים מקדמות החלמה בבריאות הנפש[4].
תהליך ההחלמה הוא תהליך אישי וייחודי, הכולל התאמה מחדש של תפיסות, ערכים, תחושות, מטרות, יכולות, תפקידים ואמונות לגבי העצמי, האחר והחיים בכלל. זהו תהליך של גילוי וחידוש חוויית העצמי, הכוללת התפתחות וצמיחה[5].
שירותים מכווני החלמה תומכים בארבע משימות מרכזיות:[6]
- פיתוח זהות אישית חיובית
- מתן משמעות להפרעה הפסיכיאטרית
- ניהול עצמי של ההפרעה הפסיכיאטרית
- פיתוח תפקידים חברתיים בעלי ערך
עמוד התווך במשימות אלה הן מערכות יחסים. את המשימות הללו לא ניתן לבצע לבד, אלא דרך קשרים עם אנשים אחרים: מתמודדים "עמיתים", מטפלים, חונכים, מדריכים, בני משפחה ואחרים. מערכות יחסים אלה הן משאב מרכזי של תמיכה במשימות ההחלמה האישיות, כיוון שתהליך ההחלמה דורש התייחסות לתחומים שונים: רגשיים, גופניים, אינטלקטואליים, חברתיים ואף רוחניים. קשרים בינאישיים משמעותיים מאפשרים מעורבות גוברת במהלך החיים ומשפיעים באופן מכריע על יצירת סביבה שתומכת בהחלמה.
בין עקרונות היסוד של יחסים שיקומיים מקדמי החלמה נמנים העקרונות הבאים:[7][8]
- שילוב בין עיסוק בעולמו המציאותי והמעשי של האדם, לבין עיסוק בעולמו הפנימי והנפשי
- גבולות לא שגרתיים
- חשיפה
- שותפות
- תקשורת טבעית
- קרבה ייחודית
- מעורבות רגשית
- תקווה
- העצמה
- קבלה עצמית
חונכים ומדריכי שיקום נמצאים במפגש יומיומי עם אנשים בתהליכי החלמה ושיקום פסיכיאטרי, פוגשים אותם במציאות חייהם ומלווים אותם בהתמודדות עם משימות ואתגרים, הן בעולם החיצוני והן בעולמם הפנימי. לכן, ביכולתם להשפיע באופן ממשי על קידום תהליך ההחלמה האישי.
מטרות החונכות הן אינדיבידואליות ונקבעות בתחילת הקשר על ידי המתמודד עצמו, בעזרת גורם הטיפול או בני המשפחה ובעזרת רכז השירות. מטרות אלו נבחנות ונבדקות אחת למספר חודשים והן רבות מבחינת המגוון שלהן והתוכן שהן יוצקות בתוך הקשר החונכי. הגמישות של החונך והמתמודד חשובה מאוד. היא מתבטאת בשינוי המטרות ובהתאם לכך- בבחירת הפעילויות, שכן פעמים רבות מטרות שנקבעות בתחילת הקשר משתנות תוך כדי ההתנסות בקשר ובפעילויות השונות, תשוקות חדשות מתעוררות ואתן מטרות חדשות. הדיון במטרות הוא משמעותי ביותר, על מנת לוודא שהחונכות תהיה שיקומית ותיקח חלק בקידום תהליך ההחלמה של המתמודד[3].
קהל היעד של החונכות
עריכהכאמור לעיל, החונכות מיועדת לאדם המתמודד עם מוגבלות נפשית, אשר מתגורר עצמאית בקהילה או בבית משפחתו ואינו מקבל שרותי דיור שיקומיים. שירות זה ניתן למי שוועדת השיקום המחוזית קבעה כי הוא זקוק לליווי של חונך בתחומי חייו השונים. הקבלה לחונכות מותנית בנכונות לשיתוף פעולה מצד האדם מקבל השירות.
במהלך שנת 2018 קיבלו 27,494 אנשים בישראל שירותי שיקום פסיכיאטרי בקהילה. מתוכם, 2,792 קיבלו שירותי חונכות[10].
מסגרת החונכות
עריכהפעילות החונכות השיקומית מתבצעת במסגרות שהוכרו כשירותי חונכות (לדוגמה: עזר מציון). פעולת החונכים מתואמת, מונחית ומדווחת למנהל תוכנית השיקום או למטפל העיקרי. השירות ניתן כליווי אינטגרטיבי, או כליווי בתחומים ספציפיים, מתוך רצף השיקום.
המפגשים הם קבועים וידועים מראש, בדרך כלל פעם-פעמיים בשבוע למשך שעתיים עד ארבע שעות בכל מפגש, לתקופה ממוצעת של בין חצי שנה לשנתיים. זאת, כדי ליצור רצף, התמדה ומחויבות. פעמים רבות עצם ההגדרה מראש יחד עם השמירה על רצף הפגישות מאפשרים את יצירת הקשר ואת ההתמודדות עם מרכיבים פגועים אלו. ההתמדה מתבטאת גם בהתחייבות של המטופל לתקופה של שנה לפחות, משום שליצירת תהליך אפקטיבי נחוצה בנייה של יחסי אמון ותחושת המשכיות. כצפוי, יצירת הקשר, בניית האמון וחיזוק תחושת הביטחון אורכים זמן. בתחילה שכיח שיתעוררו חרדות סביב המפגש המלאכותי עם אדם זר, וחשש רב לגבי ההתאמה. חשש זה מלווה את המתמודד ואת החונך כאחד, ועל כן יש צורך במפגש אינטנסיבי, קבוע ולאורך זמן.[3]
לפי התקדמותו של האדם בתחומים שהוגדרו, ישקול החונך השיקומי, תוך תיאום עם הגורמים המקצועיים ועם האדם עצמו, הפחתה בתדירות ובזמן הפגישות, כשהמטרה הסופית היא שהאדם יהפוך לעצמאי במידה אופטימלית. במקרה שהחונכות אינה תורמת להתקדמותו של האדם, יישקל שינוי בתוכנית השיקום או הפסקתה.
פעילות שוטפת
עריכההחונכות הוא שירות חברתי תומך בו החונך מלווה את האדם בחיי היום יום שלו בקהילה על-פי צרכיו, מטרותיו ורצונותיו.
שירותי חונכות כוללים למידה והתנסות בין אישית, סביב פעילויות יזומות בקהילה. הם מסייעים בפיתוח מיומנויות חברתיות ויכולות שונות, כמו גם בהקניית הרגלים וכלים להתמודדות טובה יותר בסיטואציות אישיות וחברתיות, כחלק מתהליך השיקום וההחלמה של האדם.
תחומי הפעילות
עריכההחונך ידאג לקיום פעילויות שוטפות ופיתוח מיומנויות בתחומים השונים, כגון:
- ליווי אינטגרטיבי: עבודה על תקשורת מילולית ולא מילולית (יישור מבט, לחיצת ידיים, הבעות פנים של רגשות שונים ועוד), עזרה באיזון וחלוקה של תקציב אישי על-פני יום/שבוע/חודש ואסרטיביות במפגש עם גופים שונים בקהילה, משפחה וחברים.
- בתחום הדיור: עיצוב החדר האישי (עם דגשים על אסתטיקה, ניקיון, בחירת ריהוט וכדומה), קשר עם דיירי הבית ועם ועד הבית ושיתוף פעולה באחזקה ותחזוקת הבית.
- בתחומי ההשכלה והתעסוקה: השכמה בבקר, התארגנות, התמדה במקום הלימודים או העבודה, אסרטיביות, קשרים עם חברים ללימודים או לעבודה, הנעה לרכישת השכלה מקצועית, פיתוח נטיות אישיות ובחירת תחומי עניין מתאימים ללימוד.
- בתחום החברה והפנאי: היכרות עם מוסדות חברה ופנאי בקהילה, מציאת תחומי עניין אישיים, העשרה של הזמן הפנוי (חוגים בקהילה, טיולים, רכישת תחביבים ועוד) והשתתפות בפעילויות קהילתיות נורמטיביות.
- העצמה: עזרה בנגישות למידע, הנחיה למיצוי זכויות וזכאויות במערכות תמיכה רלוונטיות בקהילה והתחברות לארגונים ולפעילויות סיוע חברתי ובין-אישי.
צוות שירותי החונכות
עריכהחונך שיקומי
עריכההחונך השיקומי הוא מי שמלווה את המשתקם באופן אישי ומנחה אותו לקראת חיים עצמאיים בקהילה בתחומי החיים השונים, בהם הוא זקוק לליווי ותמיכה.
החונך הוא אדם מגיל 21 ומעלה, שניחן בבגרות נפשית, ניסיון חיים עשיר ויכולות בינאישיות מתאימות לתפקיד ושמסוגל לתמוך רגשית בעתות משבר וקושי. החונך עובר השתלמות בנושא שיקום בקהילה בבריאות הנפש ורוכש היכרות עם מערכות השיקום בארץ.
רבים מהחונכים השיקומיים הם סטודנטים ועובדים ממקצועות בריאות הנפש, או ממקצועות העוסקים בעבודה מול אנשים. לעיתים משתלבים בני משפחה של נפגעי נפש בעבודה כחונכים שיקומיים (אם כי בן משפחה לא יהיה חונך של נפגע נפש ממשפחתו).
רכז מקצועי
עריכההרכז המקצועי הוא מי שתפקידו להנחות ולהדריך את עבודת החונכים השיקומיים.
הרכז הוא איש מקצוע ממקצועות בריאות הנפש (לרבות פסיכולוג קליני או שיקומי, עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק, אח פסיכיאטרי מוסמך וכדומה), בעל הכשרה וניסיון בשיקום נפגעי נפש. הרכז נדרש להיכרות עם מוסדות השיקום בקהילה בפרט, ועם מערכות השיקום בארץ בכלל, בנוסף לניסיון בהדרכה וכישורים מתאימים לניהול ועבודה בצוות.
בקרה ופיקוח
עריכהעבודת צוות השירות נתונה לבקרה ופיקוח תמידיים של שירותי בריאות הנפש, בין היתר בתחומים כגון: מספר המשתקמים הנמצאים במסגרת השירות; התאמה בין האוכלוסייה שהוגדרה כזקוקה לשירות לבין זו המקבלת שירות; התאמה בין החונך השיקומי והמשתקם; הרמה המקצועית של השירות הניתן; משך השירות הניתן והתאמתו לתוכנית השיקום.
שירות החונכות בישראל הוא שירות "צעיר" אשר טרם נחקר בצורה מדעית אקדמית מספקת. גם בעולם לא קיימת עד כה ספרות רבה אשר בחנה את השירות ואת השפעותיו לטווח הארוך על חייהם של המתמודדים. על מנת לבסס ולהרחיב שירות חשוב זה, יש צורך בבדיקה ובחקירה של הפוטנציאל של הקשר החונכי, כמקדם החלמה וכמעלה את איכות חייו של האדם המתמודד.
בנוסף להרגשת ה"ביחד", אותה מציינים רבים מהמתנסים בקשר החונכי, קיימים מספר רווחים והשפעות לטווח הארוך: אחד מהם הוא תחושת הנוחות שחשים המתמודדים בחברת אנשים בכלל, ובעקבות כך - האפשרות להרחיב את הקשרים החברתיים. השפעה נוספת היא העלאת הערך העצמי. ההתנסות מחזירה למתמודד את האמונה שהוא יכול להיות חלק מהעולם החברתי, שיש לו משהו בעל ערך לתרום ושהוא שייך כמו כל אחד אחר. השפעה נוספת מתקשרת לתקווה, לבניית שאיפות ולתוכניות לעתיד. הקשר, העלאת תחושת הביטחון והערך העצמי, ההתנסות בפעילויות שונות וההתנסות בבחירה, כל אלה מהווים קרקע לפיתוח תחושת התקווה ומתוך כך - לבניית שאיפות ותוכניות לעתיד.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ תחומי סל שיקום- חברה ושעות הפנאי, באתר משרד הבריאות
- ^ חונכות- אגף שיקום נכים של משרד הבטחון
- ^ 1 2 3 4 נעמי הדס לידור, מקס לכמן (ע), חונכות שיקומית- המסע אל החברות, מאת יעל לפידות, שיקום והחלמה בבריאות הנפש
- ^ חונכות כחלק משיקום פסיכיאטרי, באתר יספר”א האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי
- ^ Anthony, W.A, . A recovery-oriented system: setting some system level standards, Psychiatric Rehabilitation Journal, 2000
- ^ Slade, M, Personal recovery and mental illness: A guide for mental health professionals., Cambridge University Press, 2009
- ^ Russinova, Z., Rogers, E. S., Ellison, M. L., & Lyass, A., Recovery-promoting professional competencies: Perspectives of mental health consumers, consumer-providers and providers., Psychiatric Rehabilitation Journal
- ^ נעמי הדס לידור, מקס לכמן (ע), תפיסתם של אנשי מקצוע את האלמנטים המאפיינים את היחסים השיקומיים בבריאות הנפש ואת הדילמות שביישומם מאת אנדראה פינראט עיני, שיקום והחלמה בבריאות הנפש
- ^ [health.gov.il/hozer/mtl89-001.pdf דף הנחיות להפעלת שירותי חונכות שיקומית מטעם משרד הבריאות]
- ^ [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/mtl-Yearbook-2018.pdf בריאות הנפש בישראל שנתון סטטיסטי 2018], באתר משרד הבריאות, שבט תש"ף פברואר 2020