חוק גירוש משפחות מחבלים
חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ה–2024, קובע שתינתן לשר הפנים סמכות לשלול את אזרחותו או תושבותו של מי שמעודד טרור או מסית לטרור, או ידע על תוכניתו של מחבל להוציא לפועל מעשה טרור.
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 7 בנובמבר 2024 |
| תאריך חקיקה עברי | ו' בחשוון תשפ"ה |
| גוף מחוקק | הכנסת העשרים וחמש |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 3305 מ-10 בנובמבר 2024, עמ' 32 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרד הפנים |
| מספר תיקונים | 0 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
רקע
עריכהבדיון שנערך בכנסת על גירוש משפחות מחבלים בשנת 2018, אמר נציג שב"כ כי "גירוש והריסה הם גורמים מרתיעים, שמצמצמים פיגועים ויכולים להציל חיים", וזאת לעומת הטלת עונש מוות למחבלים, שלדבריו "עלולה להסלים את השטח".[1] כמו כן, בדיון מ-15 באוקטובר 2024 בוועדת הכנסת, אשר עסק בהצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, מסר יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי, עו"ד יאיר מתוק, כי השר לביטחון לאומי ומפכ"ל משטרת ישראל תומכים בהצעת החוק.
לדעת התומכים בשימוש בענישה זו, הלגיטימיות שלה נשאבת מהלגיטימיות של הריסת בתי מחבלים לפי תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום).
היסטוריה חקיקתית
עריכההצעות חוק לגירוש משפחות מחבלים
עריכהפעמים אחדות הועלו בכנסת הצעות חוק לגירוש משפחות מחבלים, שלא אושרו. בהצעות החוק יש שדיברו על תיחום מגורים ויש שדיברו על גירוש. לפי אחדות מהצעות החוק הגירוש יוטל רק על בן משפחה שקשר עצמו לפיגוע שביצע בן משפחתו, בכך שהביע הזדהות עם מעשיו או ידע מבעוד מועד על כוונתו לפגע ונמנע מלדווח על כך לרשויות החוק בישראל. זאת בניגוד למצב המשפטי לפיו עשויים להורות על תיחום מגורים לבני משפחת מחבל רק אם מעורבותם בסיוע לפעולת הטרור או לפעולות טרור אחרות, מעידות על מסוכנותם. במקרה של מסוכנות ברורה, ניתן לנקוט בתיחום מגורים גם משיקולי הרתעה.[2]
אלו הצעות החוק שהועלו ונדחו:
- הצעת חוק לגירוש משפחות מחבלים הועלתה בכנסת ביוני 2002 כאמצעי הרתעה נגד פיגועי התאבדות באינתיפאדה השנייה.[3]
- בדצמבר 2018 אושרה בקריאה טרומית הצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים, לפיה אלוף פיקוד המרכז יוכל לגרש משפחת מחבל מאזור אחד לאחר בתוך גבולות יהודה ושומרון, תוך שבעה ימים ממועד הפיגוע.[4] היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התנגד להצעת החוק בנימוק שהוא מנוגד למשפט הבינלאומי וצפוי לסבך את ישראל בבתי משפט בינלאומיים.[5][4]
- הצעת חוק אחרת — של חברי הכנסת איילת שקד, אופיר סופר ומתן כהנא – הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם. בהצעת החוק הוצע שהגירוש ימומש במקרים בהם בן משפחה של מחבל "ידע מראש על תוכניתו לבצע מעשה טרור, הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור, או פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה הטרור".[6]
- גם חברי כנסת נוספים, בהם מיקי זוהר,[7][8] מוטי יוגב[9] וניר אורבך[10] הגישו הצעות חוק בנושא.
- בשלהי ינואר 2023, בעקבות הפיגוע בנווה יעקב, הגיש ח"כ חנוך מילביצקי הצעת חוק, שמטרתה לאפשר לשר הפנים לגרש משפחות מחבלים תושבי ישראל.[11] ההצעה אושרה בוועדת השרים לחקיקה.[12]
את הצעת החוק שאושרה הובילו יו"ר הקואליציה אופיר כץ וחבר הכנסת אלמוג כהן, לצד חברי כנסת נוספים.[13]
החוק אושר בכנסת ב-7 בנובמבר 2024, ברוב של 61 תומכים מול 41 מתנגדים.[14]
הוראות החוק
עריכההחוק מסמיך את שר הפנים להורות בצו על גירוש בן משפחה של מחבל לשטח רצועת עזה, או ליעד גירוש אחר שיקבע בהתאם לנסיבות, כאשר בן המשפחה עשה אחד מאלה:
- (1) ידע או היה עליו לדעת מראש על תוכניתו של המחבל לבצע מעשה טרור ולא עשה את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע את עשייתו, את השלמתו או את תוצאותיו, לפי העניין, של מעשה הטרור לרבות דיווח לגופי הביטחון או למשטרת ישראל;
- (2) הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור או פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור או לארגון טרור.
תוקף צו הגירוש לעניין מי שהוא אזרח ישראל לא יפחת משבע שנים ולא יעלה על 15 שנים, ולעניין מי שהוא בעל אשרה ורישיון לישיבת קבע או לישיבת ארעי, כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 – לא יפחת מעשר שנים ולא יעלה על עשרים שנים.
לבן המשפחה המיועד לגירוש ייערך שימוע שבו תינתן לו האפשרות לטעון את טענותיו והוא יהיה זכאי לייצוג משפטי. לאחר השימוע לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד השימוע, ימסור שר הפנים את החלטתו, ואם החליט לגרש את בן המשפחה של המחבל – יחתום באותו מועד על צו הגירוש.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ה–2024, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ה–2024, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- שרון כידון, המחבל לכלא - המשפחה לעזה: חוק גירוש משפחות מחבלים, נקמה או הרתעה?, באתר ynet, 3 בנובמבר 2024
הערות שוליים
עריכה- ^
שירית אביטן כהן, השב"כ: הריסת בתי מחבלים חשובה להרתעה, בעיתון מקור ראשון, 4 בנובמבר 2018
- ^ בג"ץ עג'ורי פסקה 27.
- ^ פרוטוקול הישיבה השלוש מאות עשרים ושלוש של הכנסת החמש עשרה
- ^ 1 2 מורן אזולאי, חרף התנגדות היועמ"ש: החוק לגירוש משפחות מחבלים יקודם, באתר ynet, 16 בדצמבר 2018
- ^ אבישי גרינצייג, אריק בנדר, החוק לגירוש משפחות מחבלים בתחומי יו"ש אושר בוועדת השרים, מנדלבליט התנגד, באתר מעריב אונליין, 16 בדצמבר 2018
- ^ הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התש"ף-2020, באתר הכנסת
- ^ הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"א–2021, באתר הכנסת
- ^ בנצי רובין, ימינה התנגדה: חוק גירוש משפחות מחבלים נפל, באתר "סרוגים", 8 בדצמבר 2021
- ^ הצעת חוק גירוש משפחות מפגעים על רקע לאומני, התשע"ז-2016, באתר הכנסת
- ^ הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"א-2021, באתר הכנסת
- ^ הצעת חוק: גירוש משפחות מחבלים בעלי תעודת זהות כחולה, באתר אייס, 28 בינואר 2023
- ^ יענקי פרבר, ועדת השרים אישרה הצעת החוק שתאפשר שלילת אזרחות וגירוש משפחות מחבלים, באתר בחדרי חרדים, 12 בפברואר 2023
- ^ מישל מכול, בן גביר: טיבי מייצג את משפחות המחבלים?; טיבי השיב - את המשפחה שלך צריך לגרש, באתר ישראל היום, 15 באוקטובר 2024
- ^ אלחנן מזוז, 61 בעד: מליאת הכנסת אישרה סופית את חוק גירוש משפחות מחבלים, באתר עכשיו 14
