חושים (דמות מקראית)

חוּשִׁים בֶּן דָּן הוא דמות מקראית, בנו היחיד של דן, בן יעקב. בתורה הוא מוזכר ”וּבְנֵי דָן חֻשִׁים” (ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק כ"ג). בתלמוד הובאו סיבות שונות מדוע נכתב בלשון רבים "ובני". בפרשת פינחס הוא מוזכר בשם "שוחם".

חושים
שוחם

לידה	ישראל
פטירה	מצרים העתיקה
אב	דן
צאצאים	אהליאב בן אחיסמך

מסופר במדרש שבזמן העימות בין יוסף שליט מצרים ואחיו שלא הכירוהו, נתן יהודה צעקה שנשמעה עד ארץ ישראל וחושים ששמע את הצעקה הצטרף לעזרתם של בני יעקב.

עוד מסופר כי בעת קבורתו של יעקב אבינו בא עשיו אחיו וערער על הזכות לקבור את יעקב במערת המכפלה, בעוד שאר בני יעקב טורחים בחיפוש שטר הקנין בו מכר עשיו את חלקו במערה ליעקב, ניגש חושים בן דן, שהיה כבד שמיעה, ולא הבין על מה המהומה ומדוע מתעכבת קבורת יעקב והוא מוטל בבזיון, וערף את ראשו של עשיו: ”חושים, בריה דדן, תמן הוה, ויקירן ליה אודניה. אמר להו 'מאי האי?', ואמרו ליה 'קא מעכב האי עד דאתי נפתלי מארעא דמצרים'. אמר להו 'ועד דאתי נפתלי מארעא דמצרים יהא אבי אבא מוטל בבזיון?!', שקל קולפא, מחייה ארישיה” (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ג, עמוד א'.).

מבני בניו הידועים אנו מוצאים את אהליאב בן אחיסמך שיחד עם בצלאל בן אורי בן חור הקימו את המשכן, וכן את שמשון הגיבור שהיה משבט דן.