ויקיפדיה

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי

חידון בקיאות בתנ"ך המתקיים בישראל מדי שנה ביום העצמאות

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי הוא חידון בקיאות בתנ"ך, המתקיים בישראל מדי שנה ביום העצמאות, בהשתתפות בני נוער מישראל ומהעולם ובנוכחות יושב ראש הסוכנות היהודית, שר החינוך, ראש ממשלת ישראל ויו״ר הכנסת, המשמש כיו״ר חבר השופטים בתחרות.

ראש הממשלה שמעון פרס מעניק את הפרס לחתן התנ"ך העולמי לנוער אהד זכריה ביום העצמאות תשמ"ה-1985

היסטוריה

עריכה
 
אלחנן בלוך בשאלות מוגבלות בזמן בחידון של שנת תשע"ב
 
שאלות מהירות לכל נבחן בחידון התנ"ך הארצי תשפ"ג

בעקבות הצלחת חידון התנ"ך למבוגרים במסגרת אירועי חגיגות העשור למדינת ישראל בשנת 1958, החל משה נחום כהן לערוך חידון תנ"ך בקרב גדנ"ע לנוער הדתי ולאחר מכן בגדנ"ע כולו[1]. יחד עם פרופ' חיים גבריהו שהיה יו"ר החברה לחקר המקרא העלו השניים את הרעיון ב-1961 להפוך זאת לחידון תנ"ך ארצי ולאחר מכן עולמי לנוער. ראש הממשלה דוד בן-גוריון, תמך ביוזמה והורה על עריכת החידון כל שנה ביום העצמאות[2].

חידון התנ"ך העולמי לנוער הראשון נערך ב-1963, בחסות הגדנ"ע[3], ובריכוזו של משה נחום כהן[4]. חידון התנ"ך השני לנוער התקיים רק שנתיים אחר כך, בשנת 1965, וכקודמו התקיים בהשתתפות ראש הממשלה והרמטכ"ל ושפטו בו שר החינוך אבא אבן, פרופסור פייבל מלצר והרב מרדכי פירון[5]. מאז, התקיימו החידונים מדי שנה ביום העצמאות, למרות הצעתו של ראש הממשלה, לוי אשכול להעביר את החידון ליום הזיכרון[6].

בשנת 1968 זכה לראשונה בחידון חתן תנ"ך שאינו ישראלי[7].

עד שנת 1973 התקיים החידון בבית העם בירושלים והחל משנת 1974 הוא מתקיים בתיאטרון ירושלים, ממנו הוא מועבר בשידור חי על ידי הטלוויזיה הישראלית (הערוץ הראשון) ובהמשך על ידי תאגיד השידור הישראלי.

חומר הלימוד לחידון

עריכה

חומר הלימוד לחידון התנ"ך לנוער כולל לרוב למעלה מ-400 פרקים, מתוך 929 הפרקים שבתנ"ך. רשימת הפרקים מוחלפת בכל 3 שנים, אך כוללת בתוכה כמעט תמיד את רוב הפרקים הסיפוריים בתורה, יחד עם כמה פרקים לא סיפוריים (סה"כ מעל 100 פרקים מהתורה); את כל ספרי נביאים ראשונים למעט פרקי הנחלות ביהושע (כ-135 פרקים); מבחר של כמאה פרקים בנביאים אחרונים; מספר פרקים בתהילים, במשלי, מגילת רות, עזרא ונחמיה (כאשר בפרקי הארמית בעזרא ודניאל יש להבין את משמעות התרגום ללא השלמת פסוקים). בחלק מהשנים נכללים בחומר הלימוד גם מספר פרקים באיוב ובדניאל. פעמים בודדות נכלל ספר דברי הימים בחומר, לעיתים במקום ספר מלכים. בשנים הראשונות כלל החידון גם פרקי אגדה מספר האגדה[6][5]. בשנת תשכ"ו הנשיא זלמן שזר אמר שלא ייתכן שהחידון לא יכלול את פירוש רש"י, והוסיפו רש"י על שלוש פרשיות מהחומש[8][9] במקום ספר האגדה[דרוש מקור]. אולם מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 הוא כולל אך ורק את פסוקי התנ"ך.

שלבי החידון

עריכה

חידון התנ"ך העולמי לנוער המתקיים ביום העצמאות בירושלים הוא השלב האחרון של חידון התנ"ך, בו משתתפים 16 מתמודדים מכל העולם שצברו את הניקוד הגבוה ביותר בחידון מוקדם שנערך בכתב מספר ימים לפני יום העצמאות. חידון זה הוא שלב סופי של תהליך ארוך בו משתתפים אלפי נערים יהודים ברחבי העולם.

נציגות המדינות

עריכה

לחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ביום העצמאות מגיעים נציגים ממדינות רבות. מספר הנציגים מכל מדינה נקבע על פי גודל הקהילה היהודית במדינה. במשך שנים רבות יוצגה ישראל על ידי שלושה נציגים בחידון התנ"ך העולמי. עם זאת, היו שנים בהן, משום שהושג שוויון בגמר, הועלו יותר נציגים מישראל (למשל, ב-1985 הועלו חמישה נציגים מישראל). לקראת סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הוגדל מספר הנציגים מישראל לארבעה. בעשור השני של המאה ה-21, משוריינים שני מקומות לנציגי בתי הספר הממלכתיים, כך ששני נציגים מגיעים מבתי ספר דתיים ושניים מבתי ספר ממלכתיים.

חידונים מדינתיים

עריכה

במדינות רבות מתקיימים חידונים לבחירת הנציגים של אותן מדינות. בארצות הברית ובקנדה מתקיים החידון כשנה לפני החידון העולמי. בחלק מהמדינות הנציגים נבחרים בחידונים פנימיים של בתי הספר היהודיים.

שלבי החידון בארצות הברית

עריכה

בארצות הברית, תלמידים בכיתות ז-יב יכולים להתמודד בחידון התנ"ך. יש שלוש מחלקות - "אנגלית", "תיכון - עברית", ו"חטיבת ביניים - עברית". כשנה לפני החידון הארצי, מנהל החידון הארצי מפרסם את החומר, שכולל כ-80 פרקים בדרך כלל, מורכב מחלקי ספר אחד מהתורה, כל ספרי נביאים ראשונים, ופרקים אחדים מאחד מספרי הכתובים. החומר למתמודדים בתיכון כולל גם חלקי ספר מנביאים אחרונים. במהלך השנה נערכים שלושה מבחנים, שבהם כ-25 שאלות אמריקאיות על חלק מהחומר, והמתמודדים נבחנים בבתי הספר שלהם. לאחר המבחן השלישי, אלו שקבלו ציון משולב יותר מציון המכריע (בדרך כלל כ-50 מתוך 75) מוזמנים לחידון הארצי, שנערך בסמוך ליום העצמאות בניו יורק סיטי. בחידון הארצי מתקיימים שני שלבי שאלות - השלב הראשון הוא מבחן בכתב על פשט המקרא, באורך 60 שאלות אמריקאיות, השלב השני הוא מבחן בכתב על קישורים בין חלקי החומר ושאלות הכרעה ותיאום, באורך 30 שאלות. חמישה עשר מתמודדים עולים לשלב הגמר הפומבי - חמישה מכל מחלקה. המתמודדים מקבלים עשר שאלות, והציונים שלהם מאלו השאלות מצטרפות לציונים שקיבלו מוקדם יותר בכתב. הזוכים במחלקות (וגם מי שקיבל את הציון הכי גבוה אחריהם) עולים לחידון התנ"ך העולמי[10].

שלבי החידון בישראל

עריכה

השלב הראשון של חידון התנ"ך בישראל קובע את העולים לחידונים המחוזיים. בעבר התקיימו המבחנים המוקדמים במנותק מבתי הספר והנבחנים שהשיגו את הציונים הגבוהים ביותר בכל מחוז עלו לחידון מחוזי פומבי. בשנת 1983 החליט משרד החינוך לקיים את המבחנים בצמידות לבתי הספר, והמבחן המוקדם נקרא מאז "המבחן הבית ספרי", וכל בית ספר מעלה למבחן המחוזי עד שלושה נציגים שקבלו את הציונים הגבוהים ביותר בבית הספר (אלא אם באותו בית ספר יש כמות רבה של נבחנים ואז מעלים ארבעה). המבחן מתקיים בכל בתי הספר באותו יום ובאותה שעה ומיועד לתלמידי כיתות ט'-י"ב אך משנת ה'תשע"ט גם לתלמידי כיתה ח'.

בשלב השני מתקיימים מספר חידונים מחוזיים פומביים במקביל. בעבר היו ארבעה מחוזות, החל מסוף שנות ה-80 עד לשנת 2020 התקיימו החידונים בשישה מחוזות ובשנת 2021 הוסיפו מחוז שביעי. על מנת לעודד השתתפות תלמידים מבתי ספר ממלכתיים[11] הוחל בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 לקיים חידונים מחוזיים נפרדים לבתי ספר ממלכתיים ולבתי ספר ממלכתיים דתיים. לעולים מהחידון הבית ספרי נערך חידון קדם מחוזי בכתב ולאחר מכן הנבחנים בעלי הציון הגבוה ביותר (בדרך כלל 16 מתמודדים) עולים לשלב הפומבי הנערך על במה בנוכחות קהל. לאחר סבב שאלות בעל פה (שונות לכל אחד) עולים לשלב הבא 8 המשתתפים בעלי הניקוד הגבוה ביותר שבו נשאלות שאלות בזק באמצעות מחשב. לאחר מכן עולים 4–5 המשתתפים בעלי הניקוד הגבוה ביותר לשלב הפומבי השלישי, הנקרא "שלב השאלה הזהה". בסיום החידון המחוזי מוכתר חתן או כלת התנ"ך המחוזי. במשך שנים רבות שלח כל חידון מחוזי 3–4 נציגים לחידון ארצי. אולם בשנת תשע"ב שונה הנוהג ומכל חידון מחוזי נשלח נציג אחד בלבד לחידון הארצי. מספר שנים לאחר מכן הורחב מספר העולים לחידון הארצי כך שבחלק מהמחוזות עולים שניים לחידון הארצי, לפי מספר הנקודות הכולל. השני שעולה הוא מי שהגיע למקום השני וקיבל את מספר הנקודות הגבוה ביותר ביחס לשאר המתמודדים שהגיעו למקום השני בשאר המחוזות.

החידון הארצי

עריכה
 
חידון התנ"ך הארצי לנוער בשנת תשמ"ח
 
שאלת "זהה את הספר" בחידון הארצי תשפ"ג

עד אמצע שנות ה-80 התקיים חידון ארצי אחד. אולם במסגרת השינוי שנעשה בסוף שנות ה-80 כדי לעודד השתתפות תלמידים מבתי ספר ממלכתיים, התקיימו חידונים ארציים נפרדים לבתי הספר הממלכתיים ולבתי הספר הממלכתיים דתיים. מכל אחד מחידונים אלו נשלחו 6 משתתפים לחידון ארצי נוסף, מסכם, ששודר בשידור ישיר בטלוויזיה. בשנת תשע"ג שונה נוהג זה והתקיים חידון ארצי אחד בלבד. בחידון הארצי משתתפים 14 מתמודדים, שני נציגים מכל מחוז - מן החינוך הממלכתי ומן החינוך הממלכתי דתי.

בשנות האלפיים משרד החינוך החל להפעיל מחנה בן יומיים למתמודדי החידון הארצי. במהלך מחנה זה מתקיים מבחן מוקדם בכתב. בחידון הארצי הפומבי ישנם שלושה שלבים, בהם הנקודות מצטברות מן המבחן בכתב ומשלבי החידון הפומבי. השלב הראשון הוא סבב שאלות מלווה בסרטונים לכל המתמודדים. אל השלב השני עולים 8 מתמודדים, ובו נדרשים המתמודדים למלא תשבץ בן 4 שאלות בזמן מוקצב באמצעות מחשב. בשלב השלישי לוקחים חלק ארבעת המשתתפים בעלי הניקוד הגבוה ביותר, שניים מכל זרם חינוכי. שלב זה נקרא "ראש בראש", ובו נשאל כל מתמודד 10 שאלות לסירוגין. בסיומו מוכתר חתן התנ"ך הארצי הממלכתי וסגנו, וחתן התנ"ך הארצי הממלכתי-דתי וסגנו. ארבעת הזוכים מייצגים את מדינת ישראל בחידון העולמי.

המרכז לטכנולוגיה חינוכית השתתף בעריכת השלבים המוקדמים של חידון התנ"ך (עד החידון הארצי) ובהפקתם עד שנת 2016. כיום, מחברי השאלות של החידונים הבית-ספריים, החידונים המחוזיים והחידון הארצי הם חברי ההנהגה הצעירה בתנ"ך של משרד החינוך, בה חברים משתתפי חידון התנ"ך בעבר.

מחנה חידון התנ"ך

המתמודדים שמעפילים לחידון העולמי מכל העולם ומישראל משתתפים ב"מחנה תנ"ך" שנמשך כשבועיים, בו מתקיימים החידון העולמי וחידון התפוצות, יחד עם טיולים ברחבי הארץ ופגישות עם אח"מים. במהלך המחנה נבחנים עשרות המתמודדים במבחן בכתב, ובו נקבע מי יהיו משתתפי החידון העולמי הפומבי ביום העצמאות.

חידון התפוצות

עריכה

נציגי הסוכנות היהודית במדינות השונות שולחים את נציגי המדינות השונות לחידון העולמי הנערך בירושלים. החל משנת ה'תש"ם, נערך בישראל חידון מיוחד שמשתתפים בו רק נציגי התפוצות ובו מוכתר חתן התנ"ך של התפוצות וסגניו. החידון נערך מספר ימים לפני החידון העולמי. עד שנת תשע"ד, מחבר השאלות בחידון התפוצות היה יוסף שער, שחיבר גם את החידון העולמי בשנותיו הראשונות. מחבר השאלות הנוכחי של חידון התנ"ך לנערי התפוצות הוא שמואל עמרוסי, חתן התנ"ך הארצי למבוגרים בשנת תשע"ב. בעבר, השתתפו בחידון התפוצות כל נציגי המדינות שאינם מישראל. בשנת ה'תשע"ה הוחל בנוהג על פיו בחידון התפוצות משתתפים רק אלו שלא עלו לחידון התנ"ך העולמי ביום העצמאות, ובנוסף - מכל מדינה נבחר מתמודד אחד בלבד להשתתפות בחידון.

החידון ביום העצמאות

עריכה
 
התוכניה של חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשס"ה

החידון ביום העצמאות אורך כשעתיים. לאחר נאומי הנכבדים מתבצע שלב ראשון של שאלות סביב סרטונים, כשכל מתמודד מ-16 המתמודדים מקבל שאלה הקשורה, לעיתים בקשר קלוש, לנושא של אחד הסרטונים. לאחר מכן מתבצע שלב שני לכ-8 מתמודדים בעלי הניקוד הגבוה ביותר. על מנת להגביר את המתח, בשלב זה נהוג לאפס את הניקוד של המתמודדים. בשלב זה, על המתמודדים לזהות על פי רמזים ספר, אישיות או מקום מספרי המקרא, ובנוסף, לענות על חמש שאלות בדרגת קושי עולה בזמן מוקצב. השלב השלישי הוא שלב השאלה הזהה - שאלת ראש הממשלה, ואליו עולים 4–5 מתמודדים. השלב הסופי והמכריע הוא זה שבו שני המתמודדים שצברו את הניקוד הגבוה ביותר עד לאותו חלק בחידון מתמודדים "ראש בראש" בסדרת שאלות בזק. בסיום שלב זה, מוכתר חתן התנ"ך העולמי לנוער.

בשנותיו הראשונות של החידון זכה כל נציג שהגיע לחידון התנ"ך העולמי להישאל שאלה בפני הקהל בחידון העולמי. ברבות השנים גדל מספר המשתתפים בחידון התנ"ך, ועל כן במבחן המוקדם נבחרו רק מספר מוגבל של נציגים, לרוב 16, שישתתפו בפועל בחידון.

השאלה הזהה בחידון העולמי נקראת "שאלת ראש הממשלה", אף על פי שראשי הממשלה עצמם, באופן כללי, אינם משתתפים בכתיבת השאלה. בשנת 2010, כאשר אבנר נתניהו, בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, השתתף בחידון, הובהר לקהל שראש הממשלה לא שותף בתוכן השאלה עד מועד החידון. בעשור הראשון של המאה ה-21 הוכנס מרכיב טלוויזיוני לחידון, כאשר שני המתמודדים עם מספר הנקודות הגבוה ביותר משתתפים בהתמודדות "ראש בראש" על תואר חתן או כלת התנ"ך העולמי.

עד שנת תשע"ה, הוענק לחתן התנ"ך העולמי פסלון שעוצב בידי הפסל יצחק שמואלי, והוקדש לזכרו של פרופ׳ חיים גבריהו, הוגה ויוזם חידוני התנ"ך לנוער.

השופטים והמנחה

עריכה

החידון העולמי אורגן והופק מאז ייסודו ועד שנת 2015 על ידי חיל החינוך והנוער של צה"ל, בשיתוף משרד החינוך, הסוכנות היהודית, קק"ל, ההסתדרות הציונית העולמית וארגונים נוספים. השופטים וחברי הנשיאות מתמנים כנציגים של גופים אלו. החל מ־2016 עברו ניהול החידון והפקתו למינהל חברה ונוער במשרד החינוך[12].

מחבר השאלות הראשון של החידונים היה יוסף שער. בשנים 1987–2019, מחבר השאלות היה נריה פנחס, שהיה חתן התנ"ך העולמי לנוער בשנת תש"מ, וחתן התנ"ך של צה"ל בשנות ה-80. מאז שנת 2020, מחבר את השאלות יואב שלוסברג, שהיה חתן התנ"ך העולמי לנוער בשנת תשמ"ו, וחתן התנ"ך של צה"ל בשנת תשמ"ח.

בחידון העולמי הראשון לנוער שימש כיו"ר חבר השופטים שר החינוך אבא אבן. בחידון השני כיהן שוב אבן כיו"ר השופטים, למרות העובדה שכבר לא היה שר החינוך, אלא סגן ראש הממשלה[13]. בשנת 1967, לאחר שכבר היה אבן שר החוץ, עבר תפקיד יו"ר חבר השופטים לד"ר יוסף בורג, שר הסעד[8]. בורג המשיך לכהן בתפקיד זה מעל 30 שנה, גם לאחר שכבר לא היה שר, בשנת 1998. לאחר פרישתו מהתפקיד, עבר התפקיד לבנו, אברהם בורג, שהיה יו"ר הכנסת. בעקבות זאת, עבר התפקיד ליו"ר הכנסת שבאו אחריו, ראובן ריבלין (2003, 2012), יולי אדלשטיין (2013-2019), בני גנץ (2020), יריב לוין (2021), מיקי לוי (2022) ואמיר אוחנה (מאז 2023). בשנת 2006 כיהן בתפקיד שמעון פרס, שהיה יו"ר הכנסת בפועל[14], שכן דליה איציק נבחרה ליו"ר הכנסת רק למחרת יום העצמאות. בין לבין כיהנו כיושבי ראש חבר השופטים שרי חינוך לשעבר: אהרן ידלין (2002, 2008) ויצחק נבון (2009-2011).

בחידונים הראשונים כיהן כמנחה החידון עמיקם גורביץ. באמצע שנות ה-80 החזיקו בתפקיד דן כנר ודניאל פאר, ומ-1988 ועד 2015 כיהן אבשלום קור כמנחה החידון העולמי. ב-2016 זכתה סיון רהב-מאיר במכרז להנחיית החידון[15], אך ויתרה עליו, משפורסם בתקשורת כי קור קיבל את ההודעה על הפסדו במכרז במסרון[16]. גיא זו-ארץ הנחה את החידון באותה שנה[17]. בשנים 2017–2021 חזר קור להנחות את החידון[18], עד פרישתו מהנחיית החידון. בשנת 2022 העיתונאי עופר חדד[19] הנחה את החידון, ובשנת 2023 חזר גיא זוארץ להנחות אותו. בשנת 2024 הנחו אותו עודד מנשה ורעייתו עדן הראל, שהייתה לאישה הראשונה שהנחתה את הטקס.

זוכי החידון

עריכה
זוכי חידון התנ"ך העולמי לנוער לפי שנים[20]
מספר סידורי      שנה     זוכי החידון סגן ראשון סגן שני
1 תשכ"ג[3] הרצל קליג', דוד גולדמינץ מקנדה וראובן גואטה[21] יצחק בועז גוטליב מארצות הברית
2 תשכ"ה[13] בלפור חקק הרצל חקק (אח של החתן) אסתר פרייליך מארצות הברית
3 תשכ"ו[6] אליהו מועלם עזרא הנדל מארצות הברית יוסף טובים
4 תשכ"ז[8] יצחק חגיז ראובן קפלן מארצות הברית אמציה בן ארצי
5 תשכ"ח[22] אברהם מלק מארצות הברית שבתאי אשכנזי רבקה גולדברג
6 תשכ"ט[9] נועם זוהר שמואל קניג מארצות הברית ירון רייך מארצות הברית
7 תש"ל[23] שלמה פרידמן דב בריקנר דבורה לנדר מארצות הברית
8 תשל"א[24] ישראל וכורופולוס אפרת רוזנבליט חביב עמר
9 תשל"ב[25] אבנר מצרפי אילנה ביטון דוד ברכפלד מבלגיה
10 תשל"ג[26] ליאורה רייך מארצות הברית דוד לימן מארצות הברית רחל מצליח מארצות הברית
11 תשל"ד[27] עמוס ביתן, גלעד נוימן, עדיאל לוי וישראל פלס חיים ורנר מקנדה
12 תשל"ה[28] אפרים קורנגוט יעקב הילדסהיים היידי ולצר (דרום אפריקה) ושמואל טולדנו
13 תשל"ו[29] יאיר שפירא שמעון לפיד אברהם טננבוים
14 תשל"ז[30] חלקיה כברה דוד גלאט מארצות הברית צבי הירש מבלגיה
15 תשל"ח[31] אלי סרוסי אלעזר טננבוים מרדכי ביטון
16 תשל"ט[32] רונן פלדמן אלעזר טננבוים ואריה גרינשטיין מארגנטינה מנשה וינר
17 תש"מ[33] נריה פנחס דוד מוריה נחום סטפנסקי
18 תשמ"א[34][35] נפתלי מכלוף אשר חפוטא אלון מוגילנר מארצות הברית
19 תשמ"ב[36] ציון אילוז בנימין יזרעאלי שמעון אשואל
20 תשמ"ג[37][38] רפי נבון שמעון אשואל עליזה זובין מארצות הברית
21 תשמ"ד[39] בני מושקוביץ הלל נובצקי צחי אסרף
22 תשמ"ה אהד זכריה רותי בר מאיר יעקב שץ, אליקים קניגסברג
23 תשמ"ו[40] יואב שלוסברג ישראל שללאשוילי וצורי חיון אריאל נסים
24 תשמ"ז[41] יחזקאל שץ עמנואל מושקוביץ שמחה הבר
25 תשמ"ח[42] זהבה חדד מישראל[43] וירמיהו וידר (אנ') מארצות הברית[44] שי אלוני אורן כץ
26 תשמ"ט[45] ירון ינאי דוד גרובר יובל כרמון
27 תש"ן[46][47] מיכל ויינגורט ושחר חזן אלעזר הבר שילה פלסר
28 תשנ"א[48] עדינה לובר ליאת זיוי מירב הרצברג
29 תשנ"ב[49] דורון סופר ויונתן שרעבי ערן מאיר אבי ביטון
30 תשנ"ג[50] ניר כהן אשר מיימון שי וייסבורט ואראל סגל
31 תשנ"ד טל פוליטיס אילן גיאת פנחס שץ
32 תשנ"ה משה מזוז אלידע אבן-חיים ישראל אליצור
33 תשנ"ו דורון שחר שלומי בן-אדמון יונתן קיוול
34 תשנ"ז אביב פורטל ואורית ברנד עינת זיוי הידי שרעבי
35 תשנ"ח שמעון מושקאט כרמית זליגר חגי בן-חיים
36 תשנ"ט אורית טורם תמי כהן לאה פולצ'ק
37 תש"ס שרה רחל מהלו שלמה דנציגר וסיון הוידה ברכה ביננפלד מארצות הברית
38 תשס"א[51] שי חסן אליאב דנציגר מקנדה יעל קהלת
39 תשס"ב אביחי שלי ומאיר בן-אדמון מאיר בן-דרור יעקב פרידמן-קול מקנדה
40 תשס"ג[52] מורן גומרי נריה קליין דניאל קירש
41 תשס"ד[53] דוד צוראל יוני הלפרן מקנדה אורה מואפיק
42 תשס"ה[54] דוד שמואל אלפרט משה מאלי שאול פיש
43 תשס"ו[14] עדי דיאמנט יצחק ברבי ושירה רוזנגארט
44 תשס"ז[55] ישי גיספאן תמר קרונמן צוריאל שושן
45 תשס"ח[56] צורית ברנסון[57] אלעד פיניש דב מרדכי נדל מארצות הברית
46 תשס"ט[58] ספיר מלכא אורי לוביש אביב ברנבלום
47 תש"ע[59] אור אשואל אלעד נחשון אבנר נתניהו
48 תשע"א[60] שלומי אדלמן נעם חדד אופיר אבו
49 תשע"ב[61] אלחנן בלוך עקיבא אברמוביץ[62] אבשלום אדלר ואליהו חליפה ממקסיקו
50 תשע"ג[63] אליאור בביאן[64] מישראל וישי אייזנברג מארצות הברית ליאורה ברוורמן קורן קאזס מישראל ושלהבת שוורץ מארצות הברית
51 תשע"ד[65] איתן עמוס מקנדה תפילה ברנסון איתמר קאליפא
52 תשע"ה[66] אייל מטס ישראל אלגרבלי ארד קוצר
53 תשע"ו אלקנה פרידמן[67] תהילה מטס[68] צוריאל נעמן
54 תשע"ז שגיב לוגסי נעמי כהן מאשה שפילביץ מבלארוס
55 תשע"ח[69][70] עזריאל שילת אוריה כהן אופק אברהם
56 תשע"ט יונתן ויסמן בנימין כלחמירו מארצות הברית ירין בר
57 תש"ף[71] רות כהן משה גלידאי חיים נתן שילדס מארצות הברית
58 תשפ"א גלעד אברהמוף דביר ברח"ד בנימין רם מארצות הברית
59 תשפ"ב הלל כהן ודביר חיים מרצבך יצחק ספיוואק מארצות הברית יעקב ויינשטיין מדרום אפריקה
60 תשפ"ג אמונה כהן נטע לקס עומר קדר
61 תשפ"ד[72] אביתר בר-גיל ודוד שאשא דוב גאטהעלף מארצות הברית נועה כאהן

זוכי חידון התנ"ך הארצי לנוער

עריכה

החל משנת תש"ע (2010), חידון התנ"ך הארצי לנוער נערך במתכונת חדשה, לפיה מתמודדים בחידון תלמידים מזרם החינוך הממלכתי ומזרם החינוך הממלכתי - דתי בנפרד. זאת כדי לעודד תלמידי בתי ספר ממלכתיים להשתתף בחידון. מאותה שנה, ארבעת נציגי מדינת ישראל לחידון העולמי היו שניים מהחינוך הממלכתי ושניים מהחינוך הממלכתי דתי.

חתני וכלות חידוני התנ"ך הארציים לנוער משני נתיבי החינוך:
שנה חתן / כלת התנ"ך בחינוך הממלכתי חתן / כלת התנ"ך בחינוך הממלכתי-דתי
תש"ע אבנר נתניהו אור אשואל
תשע"א אופיר אבו שלומי אדלמן
תשע"ב יובל באומהפט אבשלום אדלר
תשע"ג קורן קאזס אליאור בביאן
תשע"ד תמר ג'ינלי איתמר קאליפא
תשע"ה דורון קדוש אייל יצחק מטס
תשע"ו[73] צוריאל נעמן אלקנה פרידמן
תשע"ז שגיב לוגסי נעמי כהן
תשע"ח עירד הרמן עזריאל שילת
תשע"ט[74] ירין בר יונתן ויסמן
תש"ף יהונתן אטדגי משה גלידאי
תשפ"א עמית אלגזר דביר ברח"ד
תשפ"ב[75] רחל אליחי מלכה ושוהם קוצר דביר חיים מרצבך
תשפ"ג[76] עומר קדר אמונה כהן
תשפ"ד נעה רבקה כהאן אביתר מרדכי בר גיל

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יעקב איידלשטיין, הקצין הצנוע מאחורי החידון, הצופה, 3 במאי 1963
  2. ^ חידון ארצי ועולמי בתנ"ך לבני נוער - ייערך בחורף, דבר, 25 באוקטובר 1962
  3. ^ 1 2 הרצל קלידג' - חתן התנ"ך של הנוער היהודי בעולם, דבר, 30 באפריל 1963
  4. ^ עפרי אילני, אינטלקטואלים: חידון התנ"ך יהרוס תרבותנו, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2009
  5. ^ 1 2 בלפור חקאק מירושלים הוכתר כחתן התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 7 במאי 1965
  6. ^ 1 2 3 אליהו מועלם מבני ברק הוכתר כחתן התנ"ך של הנוער היהודי, דבר, 26 באפריל 1966
  7. ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1968
  8. ^ 1 2 3 צבי לביא, הפסוק "מדן ועד באר־שבע" הכריע: חתן התנ"ך לנוער - יצחק חגיז מר"ג, מעריב, 16 במאי 1967
  9. ^ 1 2 נועם זוהר - חתן התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 24 באפריל 1969
  10. ^ US Chdion Hatanach FAQ
  11. ^ לביקורת על העדר השתתפות תלמידי בתי הספר הממלכתיים, ראו למשל: בן ציון לוריא, ליקוי בחידון התנ"ך, מעריב, 22 במאי 1983
  12. ^ רחלי מלק בודה, מאחורי הקלעים של פרשיית חידון התנ"ך, באתר nrg‏, 19 במרץ 2016
  13. ^ 1 2 בלפור חקאק מירושלים הוכתר כחתן התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 7 במאי 1965
  14. ^ 1 2 עדי דיאמנט מישראל היא כלת התנ"ך העולמית, באתר וואלה, 3 במאי 2006
  15. ^ חנן גרינווד, סיום תקופה: אבשלום קור לא ינחה את חידון התנ"ך לנוער, באתר nrg‏, 10 במרץ 2016
  16. ^ רן בוקר, בגלל אבשלום קור: סיון רהב מוותרת על הנחיית חידון התנ"ך, באתר ynet, 14 במרץ 2016
  17. ^ רז שכניק ותמר טרבלסי חדד, גיא זו-ארץ: מהישרדות לחידון התנ"ך, באתר ynet, 6 באפריל 2016
  18. ^ אבשלום קור חוזר לחידון התנ"ך, ערוץ 7, ד' אדר תשע"ז
  19. ^ תמר טרבלסי חדד, המנחה החדש של חידון התנ"ך: העיתונאי עופר חדד, באתר ynet, 29 במרץ 2022
  20. ^ זוכי החידונים לאורך השנים, באתר של הסוכנות היהודית
  21. ^ תחילה הוכתר קליג' כחתן התנ"ך, אך לאחר ערעור - הוכרזו כל השלושה כחתני התנ"ך: 3 חתנים לחידון, קול העם, 10 במאי 1963
  22. ^ יהושע ביצור, כתר אליפות התנ"ך נדד לברוקלין, מעריב, 3 במאי 1968
  23. ^ הישראלי שלמה פרידמן - חתן התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 12 במאי 1970
  24. ^ י. וכרופולוס בן 16 מישראל - חתן התנ"ך העולמי לנוער יהודי, דבר, 30 באפריל 1971
  25. ^ אבנר מצרפי מישראל - חתן התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 20 באפריל 1972
  26. ^ נערה מארה"ב כלת התנ"ך, דבר, 8 במאי 1973
  27. ^ בתחילה הוכרז חיים ורנר כחתן התנ"ך וגלעד נוימן וישראל פלס כסגניו (חיים ורנר מקנדה חתן התנ"ך לנוער, דבר, 26 באפריל 1974) אך לאחר ערעור ובדיקה מחדש התברר שנפלה טעות בחישוב הנקודות. בעקבות התיקון הוכרזו גלעד נוימן, עדיאל לוי, ישראל פלס ועמוס ביתן כחתני התנ"ך במשותף, וחיים ורנר כסגנם (כך מופיע ברשימת זוכי החידונים העדכנית באתר הסוכנות היהודית).
  28. ^ חידון התנ"ך לנוער, דבר, 17 באפריל 1975
  29. ^ 3 הישראלים זכו בחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי, דבר, 6 במאי 1976
  30. ^ תלמיד ישיבה מרחובות חתן התנ"ך לנוער, דבר, 22 באפריל 1977
  31. ^ חתן התנ"ך לנוער, דבר, 12 במאי 1978
  32. ^ רונן פלדמן חתן חידון התנ"ך לנוער, דבר, 3 במאי 1979
  33. ^ פנחס נריה מראש העין חתן התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 22 באפריל 1980
  34. ^ זוכי החידונים לאורך השנים, באתר של הסוכנות היהודית
  35. ^ נציג ישראל בחידון התנ"ך העולמי, דבר, 8 במאי 1981, ייתכן שסדר הזוכים בכיתוב אינו מדויק
  36. ^ 3 ישראלים במקומות הראשונים בחידון התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 29 באפריל 1982
  37. ^ נבחרו חתני התנ"ך מישראל, דבר, 1 באפריל 1983
  38. ^ רפי נבון בן 17, ישראלי יליד אפגניסטן, חתן התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 19 באפריל 1983
  39. ^ אריה בנדר, זכיתי להגשמת חלום של שנים, מעריב, 8 במאי 1984
  40. ^ חתן התנ"ך, מעריב, 15 במאי 1986
  41. ^ חתן התנ"ך הוא שלנו, חדשות, 5 במאי 1987
  42. ^ חתן וכלת התנ"ך צברו נקודות מכריעות בהשיבם על שאלת שמיר, מעריב, 22 באפריל 1988
  43. ^ עמוס לבב, כתר התנ"ר לראש הנערה משכונה ד' צפון, באר־שבע, מעריב, 29 באפריל 1988
  44. ^ כתבה על זכייתו של וידר בחידון, במגזין טאבלט (באנגלית)
  45. ^ ירון ינאי מישראל הוא חתן התנ"ך העולמי, מעריב, 11 במאי 1989
  46. ^ חתן התנ"ך, מעריב, 1 במאי 1990
  47. ^ שאול הון, חידון נופל על לשון, מעריב, 29 באפריל 1990
  48. ^ חג שמח, חג צוהל, חדשות, 19 באפריל 1991
  49. ^ מנגלים, ריקודים והרבה קצף דביק, חדשות, 8 במאי 1992
  50. ^ הילה טוב, אלוני: "ראוי שכל אדם ישא ספר תנ״ך בתרמילו", חדשות, 27 באפריל 1993
  51. ^ חתן התנ"ך העולמי - שי חסן מאליקים, באתר הארץ, 27 באפריל 2001
  52. ^ מורן גומרי מבאר-שבע - כלת התנ"ך העולמית לנוער יהודי, באתר ערוץ 7, 7 במאי 2003
  53. ^ דוד צוראל מירושלים - חתן התנ"ך, באתר ערוץ 7, 27 באפריל 2004
  54. ^ חתן התנ"ך העולמי: שמואל דוד אלפרט, באתר ערוץ 7, 12 במאי 2005
  55. ^ חתן התנ"ך העולמי: ישי גיספאן מירושלים, באתר ynet, 24 באפריל 2007
  56. ^ כלת התנ"ך: צורית ברנסון בת 15 מנהריה, באתר ynet, 8 במאי 2008
  57. ^ ברנסון (לימים צורית מולה) הייתה גם סגנית חתן התנ"ך בחידון 'אלוף האלופים' שהתקיים בשנת תשע"ט. היא אחייניתו של דורון סופר, אחד משני חתני התנ"ך בשנת תשנ"ב, וקרובה של משה מזוז, חתן התנ"ך בשנת תשנ"ה
  58. ^ חתן התנ"ך העולמי: ספיר מלכא מכוכב יעקב, באתר nrg‏, 29 באפריל 2009
  59. ^ קובי נחשוני, חידון התנ"ך: אבנר נתניהו זכה במקום השלישי, באתר ynet, 20 באפריל 2010
  60. ^ עמיחי אתאלי, חתן חידון התנ"ך לשנת תשע"א: שלומי אידלמן, באתר nrg‏, 10 במאי 2011
  61. ^ שרי רוט, הזוכה בחידון התנ"ך העולמי: אלחנן בלוך בן 17 מנתיבות, באתר בחדרי חרדים
  62. ^ סולן מקהלת הילדים פרחי מיאמי.
  63. ^ קובי נחשוני, ישי מארה"ב ואליאור מבית שמש זכו בחידון התנ"ך, באתר ynet, 16 באפריל 2013
  64. ^ בביאן היה גם חתן התנ"ך בחידון 'אלוף האלופים' שהתקיים בשנת תשע"ט.
  65. ^ חתן חידון התנ"ך העולמי לשנת תשע"ד: איתן עמוס מקנדה, באתר ‏מאקו‏, 6 במאי 2014
  66. ^ חתן חידון התנ"ך: אייל יצחק מטס, באתר ‏מאקו‏, 23 באפריל 2015
  67. ^ אחי סבו, שלמה פרידמן, זכה בחידון ב-1970
  68. ^ אחותו של אייל מטס, חתן התנ"ך בשנה הקודמת, תשע"ה
  69. ^ חתן התנ"ך העולמי לנוער: תלמיד ישיבה מחצור הגלילית, באתר ynet, 19 באפריל 2018
  70. ^ יוני קמפינסקי, חתן התנ"ך וסגניתו התחתנו, באתר ערוץ 7, 24 בפברואר 2020
  71. ^ תמר טרבלסי חדד, כלת חידון התנ"ך העולמי לנוער: רות כהן בת ה-16, באתר ynet, 29 באפריל 2020
  72. ^ תמר טרבלסי חדד, איתמר אייכנר, שני חתני תנ"ך בשנת ה-76: אביתר בר-גיל מירושלים ודוד שאשא מפתח תקווה, באתר ynet, 14 במאי 2024
  73. ^ החתנים: צוריאל נעמן ואלקנה פרידמן, באתר ערוץ 7, 5 באפריל 2016
  74. ^ גיא עזרא, ‏אלה הזוכים בחידון התנ"ך הארצי, באתר "סרוגים", 26 במרץ 2019
  75. ^ באתר משרד החינוך
  76. ^ כבוד למגזר: אלו חתן וכלת חידון התנ"ך הארצי, באתר "סרוגים", 22 במרץ 2023
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=חידון_התנ%22ך_העולמי_לנוער_יהודי&oldid=38882222"