חיים אלעזר וקס

רב פולני

הרב חיים אלעזר וקס (בכתיב יידי: וואקס, ה'תקפ"ב, 1822א' בתמוז ה'תרמ"ט, 1889) היה רב ופוסק מפורסם בפולין בסוף המאה ה-19, מחבר הספר "נפש חיה", התבלט במיוחד בתמיכתו ביישוב ארץ ישראל.

חיים אלעזר וקס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1822
ה'תקפ"ב
טרנוגרוד, פולין
פטירה 1889 (בגיל 67 בערך)
א' בתמוז ה'תרמ"ט
תקופת הפעילות ?–1889 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו שו"ת נפש חיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו

עריכה

חיים אלעזר וקס נולד בעיירה טרנוגרוד שבפולין בשנת 1822 לרבי אברהם יהודה לֵיבּוּשׁ ולחיה טֹאבָּא. נקרא על שם דודו. נישא לבתו של רבי משה יוֹסֵף הלברשטאם, אחיו של ה"דברי חיים" מצאנז אותו החשיב כרבו. בגיל 18 התמנה לרב העיירה טרנוגרוד, תפקיד אותו מילא 20 שנה. בטרנוגרוד עמד בראש ישיבה אותה פתח ומימן מכספו.

ב-1860 עלה רבי מאיר אוירבך, רבה של קאליש לארץ ישראל ורבי חיים אלעזר נקרא למלא את מקומו. אשתו הראשונה מתה בשנת 1866 והוא נישא לבתו של רבי ישראל יהושע מקוטנא. בקאליש הסמוכה לגבול גרמניה ניהל מאבק נגד השפעות הרפורמה שבעקבותיו גם נאלץ לעזוב את העיר. במשך ארבע שנים ישב בוורשה והיה שותף לניהול חיי הדת היהודיים, עד התמנותו לרב העיר פיוטרקוב. ב-1886 פרסם סדרת תקנות נגד המותרות והרדיפה אחרי האופנה.[1] נפטר ב-1889.

את ספרו "נפש חיה" פרסם בהיותו רבה של קאליש. ב-1961 הדפיסו נכדיו בארץ ישראל ליקוט מכתביו שנמצאו אחרי השואה בשם "שם ושארית לנפש חיה". העניק מכתב הסכמה לרבי ישראל מאיר הכהן על ספרו משנה ברורה במהדורה הראשונה.[2]

לרב וקס היה שְׁנֵי בָּנִים ושמונה בנות. אחת מהן, שרה, הייתה נשואה לרבי יוסף קאליש האדמו"ר מאמשינוב.

ארץ ישראל

עריכה

כמו חותנו, היה רבי חיים אלעזר מסור ליישוב ארץ ישראל. הוא היה חסיד נלהב של רבי אליהו גוטמכר ועמד איתו בקשרי מכתבים. במכתבו המפורסם כותב הרב גוטמכר לבעל ה"נפש חיה": "ואצלי כבר ברור שאם יקיימו ישראל שיתחילו לעבוד אדמת הקודש בסך ק"ל משפחות שיהיה התחלת הגאולה גם כשלא יהיו ישראל ראויים לכך".[3] בעקבות דברים אלו רכש בעל ה"נפש חיה" קרקעות בכפר חיטין שליד טבריה ונטע בהן פרדסי אתרוגים מסוג אתרוג בלאדי. כוונתו הייתה להעלות משפחות שיעבדו את האדמה ולספק אתרוגים שאין ספק בכשרותם.[4]

ב-1867 הוכתר כנשיא "כולל פולין בארץ ישראל", תפקיד שאותו מילאו לפניו החידושי הרי"ם ורבי מאיר אוירבך, קודמו ברבנות קאליש. ב-1886 נסע יחד עם חותנו לארץ ישראל כדי לפקח על מטעי האתרוגים וכדי לדאוג למקומות דיור ועבודה עבור חברי "כולל ורשה" שעלו לארץ ישראל.

ספרו נפש חיה

עריכה

שאלות ותשובות נפש חיה - בהקדמה לספר[5] מספר רבי חיים אלעזר, על מסירותה הרבה של אמו. לדבריו, מסירות נפשה הגיע עד כדי כך שכאשר חלה בגיל ארבע שנים, והרופאים התייאשו מחייו, אמרה בתפילתה שהיא מוכנה לקבל על עצמה חצי מחליו כדי להציל את חיי בנה, ואכן כך היה. תוך שעות ספורות שבה אליו רוחו והחל להתאושש ובד בבד חלתה אמו. חדשים ארוכים פרפרה בין החיים והמוות, עד שהבריאה. עוד הוא מספר שהיא גם דחפה אותו ליטול על עצמו את עול הרבנות. בראשית דרכו ברבנות עמדה לימינו, רבה את ריבו ואף נלחמה באחד מתקיפי הקהל שמירר את חיי הרב הצעיר. כתוצאה מריב זה, חלתה והלכה לבית עולמה. לאחר פטירתה קיבל על עצמו רבי חיים אלעזר להקדיש את לימודו לאמו, וכאשר הוציא לאור את ספרו, קרא אותו על שמה: "נפש חיה".

צאצאיו

עריכה
  • בתו ריבה, אשת שמחה שנור.
  • בתו אסתר, בזיווג ראשון אשת עוזיאל בלאס, ובזיווג שני אשת אברהם אריה לייבוש ברלינר.
  • בתו יוטא, אשת משה פריבס.
  • בתו גיטל, בזיווג ראשון אשת אליעזר בוימגולד. ובזיווג שני אשת נפתלי אונגר.
  • בתו ריקל, בזיווג ראשון אשת מנדל אוירבך. ובזיווג שני אשת מנדל בוימגרטן.
  • בנו משה, חתן הגביר ובעל הצדקה ר' יעקב אנגלמן.
  • בתו שרה, אשת ר' יוסף קאליש האדמו"ר מאמשינוב.
  • בתו יוכבד, אשת אריה אייבשיץ.

לקריאה נוספת

עריכה
  • ישראל דוד בית הלוי, תולדות רבי חיים אלעזר וואקס, תל אביב תש"י
  • שם ושארית לנפש חיה, ירושלים תשכ"א
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' רלב-רמה.
  • יצחק אלפסי, 90 שרים, מכון אל ההרים ירושלים תשנ"ז
  • איסר פרנקל, יחידי סגולה, עמוד

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בצלאל לנדוי, תקנות נגד המותרות
  2. ^ כהן, ישראל מאיר, 1838-1933, משנה ברורה ספר א, באתר היברובוקס
  3. ^ נפש חיה, סימן ב'
  4. ^ נפש חיה, סימן ב'
  5. ^ הרב חיים אלעזר וקס, נפש חיה חלק א–ד, עמ' 2, באתר היברובוקס