חיים יהודה ארנרייך
הרב חיים יהודה ארנרייך (עהרענרייך) (1887–1942) היה רב במוראביה, בטרנסילבניה ובסלובקיה, חוקר תלמוד ועורך הירחון "אוצר החיים".
 | |
| לידה |
1887  |
|---|---|
| פטירה |
1942 (בגיל 55 בערך) |
| מדינה |
הונגריה |
| תקופת הפעילות |
?–1942 |
| רבותיו |
שמחה בונם סופר |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בהובליה שהונגריה, בנו של קלמן קלונימוס ארנרייך. בני דודיו הם הרב חיים צבי אהרנרייך והרב שלמה זלמן אהרנרייך, בעל "קב חיים". למד אצל השבט סופר בפרשבורג, אצל הרב משה גרינוולד בעל ערוגות הבושם בחוסט ואצל רבי ישעיהו זילברשטיין בוויצן.
נשא את רבקה רגינה, בתו של רבי יעקב שיק אב"ד נאדאודוואר. לאחר נישואיו התגורר סמוך לחותנו. בשנת 1910 פרסם את ספרו הראשון - "תרי"ג מצוות", על מצות כתיבת ספר תורה.
בשנת 1915 התמנה כרב בהולשוב שבמוראביה (כיום בצ'כיה), על מקום גיסו רבי ישראל הלוי יונגרייז. בשנת 1923 החל לכהן כרב בדבה (אנ') שבטרנסילבניה. בשנת 1930 התמנה לרב בהומנה שבסלובקיה (אז בצ'כוסלובקיה). היה מקורב לחצר מונקאטש.
בשנת 1942 נספה יחד עם בני משפחתו בלובלין.
חקר התלמוד
עריכהעסק בחקר התלמוד ובחיבוריהם של הראשונים. בשנת 1920 פרסם את החיבור "ישראל בין העמים", מסה היסטורית על דרכו של עם ישראל ומצבו הרוחני והחומרי. באותה שנה החל לפרסם כמה פרקי סדר רב עמרם גאון עם פרשנות משלו.
חקר וההדיר שורה של חיבורים של חכמי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, ובהם: רב עמרם גאון, רב סעדיה גאון, רש"י, ר' דוד אבודרהם.
ירחון "אוצר החיים"
עריכה
בין השנים 1925–1938 ערך הרב ארנרייך את הירחון התורני "אוצר החיים".
בשנת 1928 התעורר פולמוס חריף בין הירחון "אוצר החיים" לירחון "בית ועד לחכמים", שיצא לאור בסאטמר. הרב ארנרייך תקף את "בית ועד לחכמים" על שהכליל את ספרי האדמו"ר ממונקאטש ברשימת "הטעונים גניזה". בתגובה פורסם ב"בית ועד לחכמים" מאמר כנגד הרב ארנרייך ובו הותקף על שהוא נוקט יחס מכובד כלפי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
הרב ארנרייך תבע את עורכו של "בית ועד לחכמים", יוסף שמעון פולק, לדין תורה אצל הרב אליעזר דוד גרינוולד, אב"ד סאטמר. בעקבות זאת שלח בנו של העורך מכתב לרב ארנרייך, ובו הצהיר כי הוא עצמו כותב המאמר ולא אביו העורך. בעקבות זאת החליט הרב ארנרייך לבטל את תביעתו כנגד העורך, ובמקום זאת תבע את בנו בערכאות.
פרסומים
עריכה- מצווה תרי"ג - על מצוות כתיבת ספר תורה (1910)
- ישראל בין העמים (1920)
- שלוש עשרה מידות לרבי סעדיה גאון (1922)
- זמרת הארץ לרבי יעקב בי רב מנטובה (1923)
- ספר הפרדס לרש"י (1923)
- ספר אבודרהם (1927)
- תשובות הגאונים (1928)
- ספר מנהגים לרבי אברהם קלאוזנר (בן המאה ה-14) (1929)
- חכמת שלמה קובץ מאמרים (בעריכתו) (1936)
- מגבעת המורה - דרשות (1936)
- חנוכה בספרות הגאונים
לקריאה נוספת
עריכה- יצחק יוסף כהן, 'חכמי טראנסילוואניה', מכון ירושלים ח"ב עמ' 15-16