חיים מרדכי רוזנבוים
רבי חיים מרדכי רוזנבוים (תרס"ג - ט"ו בטבת תשל"ח[1]) מכונה ה"דבר חיים", היה האדמו"ר השביעי מנדבורנה, והשני בישראל.
 | |||||
| רבי חיים מרדכי רוזנבוים | |||||
| לידה |
ה'תרס"ג צ'רנוביץ, אוקראינה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ט"ו בטבת ה'תשל"ח (בגיל 74 בערך) בני ברק | ||||
| מקום קבורה | אוהל אדמור"י נדבורנה בהר הזיתים | ||||
| מקום מגורים | בני ברק | ||||
| מקום פעילות |
 ישראל | ||||
| חיבוריו | דבר חיים | ||||
| בת זוג | סימא רייזל רוזנבוים | ||||
| אב | רבי איתמר רוזנבוים | ||||
| אם | מלכה רוזנבוים | ||||
| צאצאים | |||||
| חותנים | רבי אליעזר זאב רוזנבוים | ||||
| חתנים |
| ||||
| |||||
|
| |||||
  | |||||
קורות חייו
עריכהנולד לרבי איתמר רוזנבוים, האדמו"ר הזקן מנדבורנה, ולמלכה, בשנת תרס"ג. גדל בטשערנוביץ ובגיל 15 התחתן עם הרבנית סימא רייזל בת דודו אחי אביו רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף. התגורר בסיגט ואחר כך בסערט שברומניה. בשואה הוגלתה משפחתו מעיר לעיר[2] בתנאים קשים. בהיותו בגטו דז'ורין כיהן בבית דין מיוחד להתרת עגונות.
בהוראת אביו כיהן כאדמו"ר בחיי אביו . החל לשמש באדמו"רות (בשנת תרפ"ג). עלה לארץ ישראל בשנת תש"ז והתיישב בירושלים במעברת בית מזמיל. במלחמת העצמאות עבר ליפו. לאחר קום המדינה פתח שם רבי חיים מרדכי את חצרו והקים גם את ישיבת "מאמר מרדכי - נדבורנה". בשנת תש"י פתח בית מדרש בירושלים ברחוב עזרא שבשכונת הבוכרים. בשנת תש"כ עבר לבני ברק ופתח בית כנסת בשכונת גבעת רוקח במערב העיר. כמה בחורים מישיבת סלבודקה הסמוכה וכן אברכים ירושלמים היו לחסידיו. התפרסם כפועל ישועות ומחולל ניסים, יהודים רבים נהרו להתברך מפיו ונושעו על ידו.
בין חסידיו ותלמידיו נמנו אישים מפורסמים ובהם: הרב מנחם קליין רבה של פרנקפורט, הרב נתן נטע לנדמן רבה של חולון לשעבר, הרב צבי גלבשטיין רב קהילת בית וגן באלעד, הגבאי צדקה רבי זאב בורד, הסופר החסידי מרדכי גרליץ, הרב שמואל צבי קובלסקי רב ביהמ"ד סוכוטשוב, הרב חיים דוד קובלסקי ראש מאורות הדף היומי, הרב נחום רגוזניצקי ראש ישיבת מאורות התורה בטלז סטון.
משפחתו
עריכהבניו:
- בנו רבי יעקב ישכר בער מילא את מקומו, והקים את "קריית נדבורנה" ובית המדרש הגדול של החסידות בבני ברק
- בנו הבחור יצחק אייזיק יהודה יחיאל שכונה 'אייזיקל' עלה באוניית המעפילים כנסת ישראל ונורה למוות על ידי הבריטים[3]. כמו כן היו לו כמה ילדים שמתו בקטנותם ממחלות (לכאורה גנטיות)[דרוש מקור].
חתניו:
- רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף, שהיה גיסו.
- רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף-סיגעט, שהיה אחיינו.
- רבי אליעזר זאב מראחוב - רמת גן, שהיה בן דודו.
חלקו במנהגי וניגוני נדבורנה
עריכהרבי חיים מרדכי הלחין כמה שירים המושרים עד היום בחצר חסידות נדבורנה. נוסח הדלקת נר חנוכה הנאמר כיום בחסידות נדבורנה הוא שילוב של הנוסח ששמע רבי חיים מרדכי מאביו רבי איתמר, ומחמיו אחי אביו רבי אליעזר זאב.
לקריאה נוספת
עריכה- מכון דבר חיים, אביהם של ישראל, בעריכת חנוך ריגל, אדר ב' תשע"ו.
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 45–50
- ספר דבר חיים באוצר החכמה
הערות שוליים
עריכה- ^ מת האדמו"ר מנדבורנה, דבר, 26 בדצמבר 1977
- ^ בין מסעותיהם: דורנשט, קאריובה, קאלאפט ומוגילוב.
- ^ עודד ישראלי, סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות על אייזיק'ל רוזנבוים