נוטרות
נוטרוּת היא כינוי לכוחות של שוטרים יהודים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי שכונו בשם "נוטרים". הם פעלו במסגרת המשטרה הבריטית וביוזמת הסוכנות היהודית החל ממאורעות 1936–1939 ועד להקמת המדינה בהגנה על היישובים היהודיים, על מפעלים שונים ועל דרכי התחבורה מפני התנכלויות של כנופיות הערבים. אנשי הכוחות נחשבו כ"שוטרים מוספים", דהיינו, אנשי כוח עזר למשטרה הבריטית, ששיתפה אותם עקב מחסור בכוח אדם וחשיבה שהדבר יביא ליותר שקט בארץ. למעשה, פיקד עליהם ארגון ההגנה, שהשתמש בהם כזרוע גלויה לפעילות המחתרתית שלו, וניצל את הכוחות ואת נשקם לפעילויותיו השונות בהגנה על היישוב היהודי ובהתיישבות ברחבי הארץ.
 | |
| קבוצת הגפירים, נוטרים יהודים ששמרו בנשר במאורעות 1936–1939, הרובים יוצרים צורה סמלית של מגן דוד. | |
| שם קצר | חיל הנוטרים |
|---|---|
| כוח אדם | |
| סוג שירות | משולב |
| כוחות פעילים | 16,000 (בשיא) |
| מלחמות שהשתתף בהן | |
| המרד הערבי הגדול, חומה ומגדל | |
  | |
הנוטרים
עריכהכוחות הנוטרים לבשו מדים מיוחדים, צוידו בכלי נשק שונים (מרובי ציד ועד רובי צבא) וכללו בתחילה כוחות "גפירים", שוטרים מוספים של המשטרה הבריטית ושוטרים מיוחדים, שהיו כוחות מתנדבים לשמירה ביישוביהם. בכל היישובים בהם הוקמו חוליות נוטרים, התבססו כוחות אלה על תחנות הנוטרים. תחנות אלה, בהן אוחסן הנשק של היישוב, זכו לכינוי מיוחד: נוקטה. בין הפעולות שביצעו הגפירים: מארבים לכנופיות, ועוד.
לאחר כישלון משטרת המנדט בהתמודדות עם המרד הערבי ב-1936[1], הקים הממשל הבריטי "חיל נוטרים" בהיקף כלל ארצי, ובסוכנות היהודית הוקמה מחלקה לנוטרות, שגייסה שוטרים, הפעילה קורסים לאימונם וקישרה את גופי הנוטרות עם פיקוד "ההגנה". מרבית כוחות הנוטרים היו מורכבים מאנשי "ההגנה", אך במספר קטן של מקומות הופקדה השמירה בידי אנשי האצ"ל (במקומות שבהם התאמנו כמו: ראש-פינה, רמת-טיומקין ליד נתניה, זיכרון-יעקב, שוני, קלמניה, באר-יעקב ונחלת-יצחק). ב-1938 הוקמה "משטרת היישובים העבריים", היחידה הגדולה ביותר של הנוטרות, שפעלה בעיקר להגנת היישובים היהודיים וכללה גם את המשמר הנע, שביצע סיורים ממונעים. יחידות נוטרים עסקו באבטחת המסילות והרכבות של הרכבת המנדטורית (באמצעות יחידת משמר הרכבת), נמל חיפה, גדר הצפון, שדות התעופה בלוד ועטרות, ומפעלים כמו חברת החשמל ומפעל האשלג. נוטרים היוו גם חלק מפלגות הלילה המיוחדות של וינגייט. כמו כן, בוצעו גיוסים מיוחדים של נוטרים למשימות של שיטור וחקירה במשטרה הבריטית. הנוטרים עזרו ל"הגנה" (בעיקר ללוחמי החי"ש) בחיפוי הפעולות, בהברחת נשק ובאבטחת מבצעי התיישבות כמו "חומה ומגדל". "ההגנה" אף מינתה קציני נוטרים, על מנת לתאם את פעולותיהם עם צורכי הארגון. מבין הנוטרים נמנו לוחמים שהיו לאחר מכן מהבולטים במפקדי "ההגנה" וצה"ל, בהם יגאל אלון ומשה דיין.
הגיוס לנוטרות היה בידי ההגנה, וזו מנעה בתקופת המתיחות עם האצ"ל (1938) את גיוסם של חבריו. זאב ז'בוטינסקי, מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית, היה מעוניין אפוא לפתוח את הנוטרות בפניהם וזה הניע אותו להגיע להסכם שיתוף פעולה בין ההגנה לאצ"ל. ההסכם נחתם בראשי תיבות ב-20 בספטמבר 1938, אך לא נכנס לתוקף משום שדוד בן-גוריון הטיל עליו וטו. עם זאת, על אף כישלון ההסכם, אפשרה ההגנה לחברי האצ"ל להתגייס בממדים קטנים.[2]
ב-1936 גויסו 600 הנוטרים הראשונים, ועד 1939 גדל מספרם לכ-15,000 איש[3], מתוכם כ-1,200 איש בשירות סדיר מלא בשכר[4]. ב-1942 מנו הנוטרים היהודים כ-6,000 איש[5]. במלחמת העולם השנייה חלה ירידה בהיענות לנוטרות לטובת גיוס לצבא הבריטי, והבריטים הגבירו גיוסם של נוטרים ערבים. לאחר המלחמה גדל גיוס השוטרים העבריים, והם מנו כ-2,400 איש בשירות סדיר ו-16,000 בשירות חלקי[4]. ערב הקמת המדינה קיבלו הנוטרים משימות ביטחון נוספות, בתיאום עם הבריטים, כמו ליווי שיירות יהודיות בצירים רגישים. ב-7 בינואר 1948 נפלו 7 נוטרים שליוו שיירה יהודית ליד היישוב אזור[6]. עם התחלת פינוי הכוחות הבריטים מהארץ מנו הנוטרים הסדירים כ-1,800 איש[7], והם עברו לחטיבות ארגון "ההגנה", שנסתייע רבות בתחילת מלחמת העצמאות במשטרת היישובים העבריים ובנוטרים האחרים.
גלריה
עריכה-
-
הנוטר (גפיר) אריה ברלינסקי בירושלים באמצע שנות ה-1930 -
גפיר עם סוס, מוצג בבית מורשת משטרת ישראל -
גפיר, מוצג בבית מורשת משטרת ישראל -
גפירים בארץ ישראל, 1938 -
תמונה מ-1939 של נוטרים - שוטרים יהודים שפעלו במסגרת משטרת המנדט הבריטי במשימות הגנה – מתאמנים במושבה בת שלמה. -
תצלום נוטרים בתחנת המשטרה בסאריס שבהרי יהודה, 1939 -
מחנה של נוטרים באזור השרון (עם חצץ בצורת כתר אדוארד הקדוש באמצע) -
דגם הטנדר המיתולוגי ששימש את הנוטרים (מרכז המבקרים במשטרת נהלל)
לקריאה נוספת
עריכה- גרשון ריבלין (עורך), לאש ולמגן - תולדות הנוטרות העברית, הוצאת מערכות, 1964.
קישורים חיצוניים
עריכה
 |
לשער לנושאים, אישים ומאמרים בתולדות היישוב, ראו פורטל היישוב. |
- מסמכים ותמונות על הנוטרים, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- ישראל גלילי, הנוטרות בתקומת המדינה, באתר עמלנט
מסדר נוטרים (גפירים) בירושלים, 1939, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הטנדר נוסע, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי - כאן 16/08/2021
הערות שוליים
עריכה- ^ רפ"ק ד"ר שלומי שטרית, מפקד בית מורשת משטרת ישראל, משטרת המנדט במרד הערבי בארץ ישראל, 1936-1939, באתר law.tau.ac.il
- ^ אביבה חלמיש, מבית לאומי למדינה בדרך, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, יחידה 9, עמ' 225–226.
- ^ יהודה לפידות, נוטרים, באתר "דעת"
- ^ 1 2 חיל הנוטרים (חיל-עזר למשטרה), באתר "הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
- ^ "המחסור בנוטרים", מתוך "לחבר - מענייני הגנה וביטחון", חשוון תש"ג
- ^ ניתאי אלבוים, השבוע לפני 70 שנה: נפילת שבעת הנוטרים, ד"ש מאוסטרליה וקפה קופיקס של פעם, באתר הבלוג של MyHeritage, 2018-01-22
- ^ הנוטרים, באתר רעננה פנינת השרון