חמאם אל-מליח

מעיין חם בשומרון

חמאם אל-מליחערבית: حمامات المالح, תעתיק: חמאמאת אלמאלח) הוא אתר בנחל מלחה (ואדי אל-מליח) במזרח השומרון, בו נובעים מים חמים. האתר נמצא כשלושה קילומטר מערבית לכביש הבקעה, בסמוך לכביש המחבר את כביש אלון לעיירה טובאס (כביש 5799)[1].

חמאם אל-מליח
حمامات المالح
זרימת המים בוואדי אל-מליח לאחר הנביעה
זרימת המים בוואדי אל-מליח לאחר הנביעה
מיקום המעיין
אזור נחל מלחה במזרח השומרון
קואורדינטות 32°19′45″N 35°28′43″E / 32.329144°N 35.478609°E / 32.329144; 35.478609
נתוני המעיין
סוג זרימה מעיין איתן
סוג נביעה מעיין שכבה
ספיקה ממוצעת 162 מ"ק לשעה / 0.045 מ"ק לשנייה
גישה למעיין
שמורת טבע נחל בזק עילי
נגישות לציבור פתוח
דרך גישה כ-3 קילומטר מערבית לכביש הבקעה, בסמוך לכביש המחבר את כביש אלון לעיירה טובאס (כביש 5799)

המעיינות בחמאם אל-מליח שייכים לקבוצת המעיינות החמים הנובעים בשקע הירדן. נביעות דומות יש בחמת גדר ובחמי טבריה. אין במקום סידורים לרחצה מסודרת במים החמים.

היסטוריה

עריכה

המרחצאות נטושים מאז מלחמת ששת הימים. הכנסייה הלטינית, בעלת המקום, בנתה במקום מבנה גדול ומבנים קטנים מעל המעיינות – חורבת אל מליח' מבנה בן שתי קומות, ששימש למגורי הבאים לרחוץ במעיינות[1]. סביב המבני גדלים עצי אקליפטוס ועצי תמר[1].

בסמוך למקום נהגו להתאמן יחידות החי"ר של צה"ל. ב-1981 הוקם במקום בסיס האימון המתקדם של חטיבת הצנחנים שכונה על שם האתר – בסיס חמאם אל-מליח. הבסיס פורק ב-2003 עם הקמת בסיס האימונים החטיבתי – מחנה איתן הסמוך לקיבוץ שומריה[2].

ב-19 במרץ 2002, תקפו שני מחבלים צוות טירונים מיחידת מגלן, אשר באותה עת החל את האימון המתקדם, בשעה שתירגל לינה בשטח. ממכת האש הראשונה נהרג מפקד הצוות, טל צמח, ונפצעו מספר חיילים. לוחמי הצוות שהקיצו משנתם הרגו את אחד המחבלים. מפקד האימון המתקדם בבסיס הטירונים של הצנחנים, רס"ן גיא חזות שהגיע עם כוחות הכוננות ניהל את הקרב במהלכו נהרג המחבל הנוסף[3].

גאולוגיה

עריכה

המעיינות נובעים בעמק צר, בו זורם "ואדי אל-מאליח" ונשפך אל נהר הירדן[1]. העמק משתרע מדרום מזרח לצפון מערב. מבחינים בזווית במקום מסוים בעמק, כאשר נוצרת מעין "ברך" בזווית של 90 מעלות.

הבקעה נוצרה כתוצאה מתנועות אנכיות ואופקיות ב"תפר" שבין הלוחות טקטוניים המצויים משני צידי בקעת הירדן. כתוצאה מהתנועות נמצא כי הצד המזרחי של בקעת הירדן "זז" צפונה יחסית לצד המערבי. מכאן ההשערה כי הלוח הערבי הועתק למרחק של 105 ק"מ צפונית ללוח האפריקני בקטע שעד ים הכנרת (כך למשל המקום המקביל לבקעת תמנע מצדו המזרחי של השבר הסורי־אפריקני מצוי 100 קילומטר צפונית לו בפינון שבירדן), ו-40 ק"מ בקטע שלאחריו. שני הלוחות נעים צפונה, אולם הלוח הערבי המזרחי לו, נע במהירות רבה יותר. מהירות התנועה היחסית בין הלוחות היא בסביבות 4 מילימטרים לשנה (לעומת מהירות של כ-4 סנטימטרים לשנה בהעתק סן אנדראס).

בנחל מלחה מתגלה נוף טרשי קרסטי שנוצר במחשוף של סלעים קדומים מגיל יורה עליון. המחשוף הוגדר בתור תצורת מאליח. סלעים דומים נחשפו באזור החרמון, שידוע בנופים הקרסטיים. על סלעי היורה מונחת שכבה של סלעים וולקניים[4]. האתר בנחל אל-מלח, הוא אחד המקומות הבודדים, בהן נחשפים בארץ ישראל סלעים מעידן זה. גם צפונית מהנחל התגלו ממצאים נוספים המעידים על פעילות וולקנית.

מאפייני המעיינות

עריכה

חומם של המים במעיינות מגיע ל-36 מעלות צלזיוס, המתאימים לרחצה; אך בהיעדר תחזוקה, הם מוזנחים ומימיהם לא מומלצים לרחצה. המים מכילים 1,500 מ"ג כלור לליטר ושפיעתם 162 מטרים מעוקבים לשעה. הם מדיפים ריח גופרית המורגש היטב בסביבה.

עמקו של המעיין כ-30 ס"מ[1].

סביב המעיין פורחים בחודשי הקיץ פרחי שברק קוצני[1].

מקורם של המים החמים הוא ממי תהום הזורמים באקוויפר ומגיעים לעומק רב מתחת לפני הקרקע. בעומק כדור הארץ שכבת הסלע חמה יותר. המים שבאים במגע עם הסלע החם מתחממים, וכאשר הם פורצים אל פני השטח, הם יוצרים מעיינות חמים. בדרך כלל המעיינות החמים עשירים במינרלים שונים.

ליד חמאם אל-מליח, היכן שה"ברך", נובע מעיין מים מתוקים "עין חילו", שפרושו "המתוק" שתכולת הכלור שלו רק 371 מ"ג לליטר אך שפיעתו נמוכה: 7 מטרים מעוקבים לשעה.

ממערב לחמאם אל-מליח, על גבעה רמה, נמצא ברג' אל-מלח - שרידי מבצר צלבני. הגבעה בנויה מסלעים מתקופה היורה, המצויים רק בהר החרמון ובמכתש רמון.

המרחב כולו נמצא בתחומי שמורת הטבע "נחל בזק עילי", ששטחה כ-55 אלף דונם[5].

גלריית תמונות

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חמאם אל-מליח בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 ראו בספרו של אורי מאור, ארץ המעיינות - המדריך השלם לנקודות המים הקסומות בישראל, המפורט להלן ב"קריאה נוספת", בעמוד 34
  2. ^ הבא"ח החדש, מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים.
  3. ^ עמוס הראל, גדעון אלון ויהונתן ליס‏, "ליקויים בהיערכות צה"ל איפשרו הפיגוע בבקעה", באתר וואלה, 20 במרץ 2002.
  4. ^ מקור: י' מימרן, מחקרים גאולוגיים, עמ' 28
  5. ^ שמורת נחל בזק עילי, באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל"