חמודי
חמודי היא סדרת רצועות קומיקס מאת אמנית הקומיקס והעיתונאית דניאלה לונדון דקל שהתפרסמה במקור במוסף "הארץ" בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 ולאחר מכן יצאה לאור בשני ספרים שהורכבו מהרצועות הטובות ביותר שפורסמו בעיתון. הספרים שפורסמו הם "חמודי" ו"תעשי לי אווירון", כשהאחרון בהם יצא בשנת 2006. "שירותי בריאות כללית" רכשה את הזכויות לדמותו של חמודי כדי שישמש כפרזנטור שלה.
 | |
| עטיפת הספר "תעשי לי אווירון" | |
| ספרי הסדרה | |
|
1. חמודי 2. תעשי לי אווירון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | דניאלה לונדון דקל |
| איורים | דניאלה לונדון דקל |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | קומדיה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 2006 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת כתר, העיתון הארץ |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | חמודי |
| מספר ספרים | 2 |
היסטוריה
עריכהאת המדור התחילה לכתוב ולצייר לונדון-דקל בתחילת המאה ה-21 כדי לפרוק את רגשותיה לאחר שילדה את בנה הבכור. את דמותו של חמודי היא ציירה בתחילה כדי ליצור דמות ילד בלי ייחוד מסוים, אלא רק את הקווים שמאפיינים את כל הילדים באשר הם ילדים. ברצועות הקומיקס הראשונות ניסתה להעביר את קשיי היומיום של הורים לילדים קטנים דרך נקודת מבט הומוריסטית. לדוגמה, אחת מרצועות הקומיקס שפורסמו גם בספר "תעשי לי אווירון" מתארת את אי ההבנה של המחשבה של הילד על ידי אמו. האמא רואה על השולחן שתי מברשות שיניים וקופסה שנראים לה כמו בלגן. היא לוקחת אותם למקומם כדי לסדר, אך כשהילד רואה שהחפצים שסידר על השולחן נעלמו, הוא מתרגז ושואל: "איפה הרכבת שלי?". קומיקס זה הוא בעצם ניסיון הומוריסטי לבטא את הקשיים שבהבנת צורת החשיבה של ילד קטן, שנוהג לתת להרבה דברים חשיבות דמיונית. הרצועות הראשונות פורסמו במוסף "הארץ" כמדור שבועי", ולאחר שהצליחו מאוד יצאו לאור כשני ספרים ששניהם היו לרבי מכר.
עלילה
עריכההסיפורים עוסקים במערכת היחסים שבין ילד קטן (ששמו "חמודי", כשם הסדרה) לאמו, ומתארות סיטואציות רבות ביחסים אלה במבט הומוריסטי. בהמשך הצטרפה לעלילונים גם אחותו הקטנה של חמודי, "פיצי" (הדמות, בניגוד לאחיה הבכור, טרם למדה לדבר שוטף). אין המשכים בין הרצועות, אך הן כולן עוסקות בחיים של הילד הקטן, חמודי. הדמויות לא ייחודיות בכוונה, כפי שהסבירה לונדון-דקל, "חמודי, גיבור הטור, הוא ילד, אבל לא ילד מסוים ולא ילד מיוחד. דמותו עוצבה כניסיון לדלות ולאפיין את המכנה המשותף של כל הילדים באשר הם". למעשה, הדמויות נועדו לתאר סיטואציות שקורות בהרבה מאוד מקומות ולכן הדמויות הן לא ספציפיות אלא מייצגות את ה"סטריאוטיפ" לאם ממוצעת וילד ממוצע.
ציורים
עריכההציורים של חמודי מצוירים בסגנונה הרגיל של לונדון-דקל. הדמויות מצוירות בפשטות המינימלית ביותר: רק כמה קווים, ללא תווי פנים, אך ניתן לזהות את הדמויות על פי חוסר ייחודן, למשל, חמודי הוא קרח, האמא מתולתלת ובלונדינית, פיצי היא תינוקת. הקווים הם דקים ומצוירים במהירות בסגנון הדומה לסקיצה. לעומת הדמויות, הרקע הוא לרוב ריאליסטי יחסית, אך לא תמיד צבוע.
חמודי
עריכההציורים של חמודי הפכו אייקונים לאחר יציאת הספר של "חמודי" ואפילו יותר כאשר שירותי בריאות כללית קנו את זכויות הפרסום של הדמות כך שהיום דמותו של חמודי מאוד מזוהה עם הציור שלו. כמעט כל אדם בישראל מכיר את הדמות שלו, שמצוירת כילד קטן בעל ראש גדול וגוף קטן. לרוב הוא אינו לובש חולצה ומכנסיו אדומים וקצרים. בכריכת הספר הראשון, "חמודי", הוא נראה יושב בעגלה בערך בגיל שנתיים, ואילו בספר השני, "תעשי לי אווירון" הוא כבר גדול יותר - גופו גדול יותר, עיניו קטנות יותר והוא גבוה יותר.חמודי הופיע במופע חבורת תריג בין הזמנים
ביקורות
עריכההספרים התקבלו עם ביקורות חיוביות מאוד גם בעיתון וגם תחת הוצאת כתר. שהם סמיט כתבה על חמודי כי "מתחשק פשוט לתלוש מן הנייר ולגפף, ולנשק ולצעוק: נכון שהוא חמוד?". אמיר בן דויד מהשבועון "Time Out תל אביב" כתב על הספר ש"מי שירצה בעתיד לדעת איך נראו חייהם של הורים צעירים וילדיהם בתחילת המאה ה-21 ימצא אוצר בלום בריבועי ´חמודי´". שלומית גלבוע מ"ידיעות אחרונות" כתבה על הספר "קחו לדוגמה את העיניים. לפעמים הן כדורי שמחה, לפעמים טיפת בכי, עיגולי תימהון, חריצי זעם ועוד אלף אפשרויות אחרות... גדולתה של פשטות".
קישורים חיצוניים
עריכה- חמודי - תעשי לי אווירון, באתר e-vrit
- שלומי צ'רקה, ריאיון עם דניאלה לונדון דקל - אתר מוזיאון הקומיקס
- רותה קופפר, חמודי, תקרא לאמא שלך, באתר הארץ, 8 בפברואר 2006