חנאג'רה

חַנַ֫אגְ'רֶה (בערבית: الحناجرة, הגייה ספרותית: אַל-חַנַ֫אגִ'רַה, הגייה מדוברת: אֶל-חַנַ֫אגְ'רֶה) היה שבט בדואי גדול, אשר נטה את אוהליו בארץ ישראל, בסיני, הנגב ומדבר יהודה.

השייח'ים של שבט חנאג'רה. ביניהם מושל נפת באר שבע, עארף אל-עארף. שנות השלושים של המאה העשרים

על פי מפקד האוכלוסין של ממשלת המנדט בשנת 1931, נמצא כי השתייכו אליו שלושת אלפים ושבע מאות חמישים ושש נפש. על פי הערכתו של יצחק בן-צבי ב-1937, כלל השבט כארבעת אלפים ארבע מאות שלושים ושתיים נפש.
משפחות השבט הידועות הן: אבו מדין, ד֗וואהרה, סֻמירי ונצירה.

ראו גם

• פריח אבו מדין

קישורים חיצוניים

• יצחק ביילי, רשימות על האוכלוסייה הבדואית ברצועת עזה, באתר סנונית
• ויקטור גרן, פרק ארבעים ושניים, פרק ארבעים ושלוש, תיאור ארץ-ישראל, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, באתר כותר
• חגי ארליך, המזרח התיכון בין מלחמות-העולם, כרך 1, חלק 2, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, באתר books.google

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.