חנה סנש (אוניית מעפילים)

חנה סנש הייתה אוניית מעפילים אשר שימשה בשנת 1945 להבאת 252 מעפילים, מרביתם ניצולי השואה, לארץ ישראל. נקראה על שמה של הצנחנית הארץ-ישראלית חנה סנש.

הספינה חנה סנש הפוכה על צדה בחוף נהריה לאחר שהמעפילים ירדו ממנה, דצמבר 1945

מסלול ההפלגה של "חנה סנש"

הכרזה שהציבו מעפילי הספינה חנה סנש בחוף נהריה בהתרסה כנגד הבריטים

צופים ב"חנה סנש"

תולדותיה

שמה הראשון היה "Andarta". האונייה נרכשה בג'נובה שבאיטליה בתחילת דצמבר 1945 על ידי המוסד לעלייה ב' בסיוע נדבנים יהודים איטלקים. לאחר הרכישה הותקנה להפלגת העפלה, והותקנו בה מיטות מאולתרות, שהובאו לנמל ארוזות כארגזי יין.

רב חובל ממוצא איטלקי, בשם אנסלדו, פיקד על האונייה יחד עם ישראל חרקובסקי ובסיוע פרטיזנים איטלקים. הספינה יצאה למסעה מסבונה שבאיטליה ב-14 בדצמבר 1945. בין הנוסעים היה יצחק ארד. נתיב ההפלגה עבר בים האגאי, כרתים, רודוס, כף אנמור, כף אנדריאס וחופי לבנון. במהלך ההפלגה הים היה סוער והתנאים בספינה היו קשים. הנוסעים סבלו מצפיפות, מחסור במים ובמזון ורבים נפלו למשכב.

בליל 25 בדצמבר, בחסות החשיכה, ובחסות מסיבה שנערכה לרגל חג המולד במלון בנהריה ובה השתתפו רבים מהחיילים הבריטים, הגיעה האונייה לחופי נהריה ועלתה על שרטון. צוותי פלמ"ח, תושבי נהריה וחברים מקיבוץ עברון, סייעו בחילוץ המעפילים מהאונייה הטובעת. אנשי הפלמ"ח הותירו מאחוריהם במקום דגל הנושא מסר לשלטונות הבריטיים ובו נכתב בהתרסה:

"הספינה חנה סנש הורדה בעזרת ארגון ההגנה העברית. תהיה ספינה זו בחוף נהריה אחת המצבות לששת מיליוני אחינו ואחיותנו. תהיה זאת תעודת קלון לממשלה הבריטית"

דגל זה מוצג כעת במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.

המעפילים שחולצו נשלחו במשאיות אל יישובי הסביבה והסתתרו בהם. עד הגעת המשטרה הבריטית למקום הייתה הספינה ריקה מאדם. משמר של חיילים בריטים הוצב לשמור על האונייה, ובימים שלאחר מכן ביקרו באתר עגינתה תושבים רבים של נהריה, בהם תלמידי בתי הספר והגנים, שקבלו במקום הסבר על ההעפלה ועל חנה סנש.

בחגיגה שנערכה לרגל הצלחת מבצע ההעפלה פתח רב החובל אנסלדו בנאום פרו ציוני אשר סחף את הנוכחים. אנסלדו ביטא את יחס העם האיטלקי לישראל במסיבת הפרידה שנערכה לצוותו בתרגום מאיטלקית:

אני מודה לכם על כי הזמנתם אותנו למסיבה זו. קבלו נא ברכתנו ברכת אחים, בשם איטליה החדשה, אף כי גם בקודמת לא הייתה אנטישמיות. את עבודתנו עשינו אמנם בשכר, אך בעד כסף בלבד לא תיעשה מלאכה כזאת. אכן נתחזקה הכרתנו עוד יותר אחרי שראינו את מי אנו מובילים – ממש ניצולים ממות. גם לכם הזכות להיות עם עצמאי לחוף הים התיכון, ים גדול זה, שצריך להיות ים שקט. אקווה לשוב אליכם פעמים רבות ולא בספינה רעועה אלא באניות מלאות מעפילים.

(יש המטילים ספק בסיפור זה). בתגובה לנאום זה, חיבר המשורר נתן אלתרמן את שירו המפורסם "נאום תשובה לרב חובלים איטלקי", בשירו עונה אלתרמן לרב החובל במילים הנבואיות, שהתגשמו כשנתיים וחצי לאחר כתיבתו:

וּנְסַפֵּר לְךָ אָז כִּי פְּתוּחִים הַשְּׁעָרִים.
כְּבָר מִזְּמַן נִפְתְּחוּ, חֵי שָׁמַיִם!

לאחר גמר המבצע, הסתתר הצוות האיטלקי במשך כמה ימים והימאים גידלו זקני פרא. הצוות שב לסיציליה בסירה וסיפר שאנייתם נפגעה ממוקש ימי וטבעה. רב חובל אנסלדו המשיך בפעילות עבור המוסד לעלייה ב' ובין היתר שימש נתב בעגינת אנית המעפילים יאשיה וג'ווד במעגן הפתוח "ואדו ליגורה" ליד סבונה.

בשירות צה"ל וצי הסוחר הישראלי

במהלך 1946 חולצה הספינה מהשרטון עליו עלתה בחוף נהריה בעת הורדת המעפילים. החילוץ בוצע על ידי חברת 'העוגן' בבעלות סולל בונה שהמשיכה ושיפצה את הספינה במספנתה בחיפה במגמה להכשירה כספינת-משא. בסוף אפריל 1948 היא נחכרה על ידי 'השירות הימי' שהיה תחילתו של חיל הים. ערב פלישת צבאות ערב במלחמת העצמאות, בשלהי המצור היבשתי על העיר נהריה באביב 1948, היא העבירה נשק ותגבורת לחוף העיר ופינתה ילדים. שירתה בחיל הים תחת השם אח"י חנה סנש עד מאי 1951, אז נרשמה במרשם האזרחי הישראלי א.מ. 52. ב-1956 היא נמחקה מהרישום וב-1996 היא נגרטה לאחר שרות ממושך תחת דגל יווני.

לקריאה נוספת

• נחום בוגנר, הפרק: חנה סנש, בתוך: ספינות המרי: ההעפלה 1948-1945, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור; המרכז לתולדות כוח המגן ה"הגנה", תשנ"ג-1993, עמ' 284–289.
• יהודה ואלך (עורך ראשי), אטלס כרטא לתולדות ה"הגנה", ירושלים: הוצאת כרטא, המרכז לתולדות כח המגן ה'הגנה' ע"ש ישראל גלילי, 1991, עמ' 83.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חנה סנש בוויקישיתוף

• סיפור הפלגת 'חנה סנש', באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
• "חנה סנש", באתר מוזיאון ההעפלה וחיל הים
• מאיר שפיר, "חנה סנש" מגיעה אל החוף, 'מערכות ים' 102–103, מרץ 1971, עמ' 71.
• אוניית המעפילים "חנה סנש" באתר הפלמ"ח