חנות הכלבו של האחים באראש

חנות הכלבו של האחים היהודים ארתור וגאורג באראש (Artur & Georg Barasch) בברסלאו (כיום ורוצלב) הייתה חנות הכלבו המרכזית והגדולה ביותר[דרושה הבהרה] בעיר.

חנות הכלבו של האחים באראש
Warenhaus Gebrüder Barasch
מידע כללי
סוג חנות כלבו עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ורוצלב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1904
תאריך פתיחה רשמי 1904 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אר נובו עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 37 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קומות 6 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°06′34″N 17°02′00″E / 51.109442°N 17.033373°E / 51.109442; 17.033373
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

לפני המלחמה

עריכה

המבנה הוקם בין השנים 1902 ל-1904. הוא תוכנן על ידי האדריכל גאורג שניידר (Georg Schneider) בסגנון אר-נובו.

לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון, בשנות ה-30, נאלצה המשפחה למכור את רשת בתי הכלבו שלה, לעיתים במחירי הפסד, ביניהם את בניין זה.

ארתור באראש (Artur Barasch) נרצח באושוויץ ב-1942. גאורג באראש (Georg Barasch) נפטר בקיטו ב-1943.

תקופת המלחמה ואחריה

עריכה

בתקופת מלחמת העולם השנייה הייתה העיר ברסלאו (ורוצלב) עדיין בשטח גרמניה, והופצצה קשות על ידי בעלות הברית. כמו כל המרכז ההיסטורי של העיר, גם בניין הכלבו ניזוק קשות מההפצצות בשלב הסופי של המלחמה.

בעקבות המלחמה נקבע קו אודר-נייסה, שממזרח לעיר ברסלאו, כגבול המזרחי החדש של גרמניה והגבול המערבי החדש של פולין. כל השטח מזרחית לקו, שהיה שטח גרמני לפני המלחמה, טוהר אתנית מגרמנים אחרי המלחמה, כולל כל תושביה הגרמניים של העיר ברסלאו, עם גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה. בתי התושבים הגרמנים שעזבו, וכן בתי היהודים שרובם נרצחו או נאלצו לברוח, הולאמו, כולל בניין הכלבו של האחים באראש.

לאחר הקמת הממשל הפולני ב-1945, החל הבנייה מחדש והבניין הוקצה מחדש לייעודו המקורי ב-7 באוגוסט 1946, בהפעלת חברה פרטית שחכרה את הבניין מהממשלה. בתחילה שוחזרה רק קומת הקרקע ושימשה לעסקים. משנת 1961 שופץ הבניין המשך הבניין, והקומה השנייה והשלישית נוספו לשטח המסחר. בשנת 1965, העסק נפתח מחדש תחת השם Spółdzielczy Dom Handlowy "Feniks" ("חנות הכלבו השיתופית 'פניקס'), המשמשת עד היום. הבניין עצמו נשאר רכוש עירוני עד 1995, אז רכשה אותו החברה לבסוף מהממשל המרכזי.

לקריאה נוספת

עריכה
  • Annales Silesiae, XVIII (1988), p. 97-108

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות ובנושא פולין. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.