חנו (בן בומילקר)
חנו (בפיניקית: 𐤇𐤍𐤀[1] 𐤁𐤍 𐤁𐤃𐤌𐤋𐤒𐤓𐤕, בלטינית: Hanno) היה מצביא קרתגי. אחיינו של חניבעל ברקה, נכדו של חמלקרת ברקה, ובנו של בומילקר.
ביוגרפיה
עריכהחנו היה בנו של השופט בומילקר, ושל בתו הבכורה של המצביא חמלקרת ברקה.[2] על שנות ילדותו לא ידוע דבר. הוא נזכר לראשונה במהלך מסע חניבעל לאיטליה, מסע מלחמה שעליו פיקד דודו חניבעל ברקה. לפני קרב נהר הרון נשלח חנו עם יחידה מובחרת מרחק של כארבעים קילומטרים מהמחנה העיקרי, כדי לאגף כוח גאלי עוין שחנה בגדתו הצפונית של נהר הרון.[3] הגאלים לא שמו לב לכך, וחנו ואנשיו הלכו ללא הפרעה. כשמצאו מקום מתאים החלו לבנות דוברות שבעזרתן יוכלו לחצות את הנהר. לאחר שהיו בידם מספיק כאלו, חצו את הנהר במהירות והלכו בדממה מאחורי המחנה הגאלי.[4] כשכבר היו בעורף הגאלים חנו הורה לאנשיו להדליק מדורות ולסמן בעשן לחניבעל שהוא הגיע. עוד לפני כן חניבעל פרש את חייליו הכבדים על החוף, ואת הפרשים וקלי הנשק העלה על הסירות וחיכה לאות. כשראה את העשן הורה לחיילים שעל הספינות לחצות את הנהר בפעולה ראוותנית. הגאלים שראו זאת התארגנו על החוף והרעישו במטרה להרתיע את הקרתגים.[5] הגאלים היו כל כך מרוכזים בחניבעל ואנשיו עד שלא שמו לב לאנשיו של חנו שהתגנבו בשקט למחנה שלהם. כשראה חנו שחניבעל מתחיל לחצות, הורה לאנשיו לבזוז את המחנה הגאלי ולהבעיר את האוהלים. כמו כן הקרתגים החלו לתקוף את המאסף הגאלי. הגאלים שהבחינו בכך מיהרו להציל את אוהליהם ולהתגונן על נפשם. בינתיים חניבעל נחת על החוף ללא הפרעה, ערך את חייליו ותקף את הגאלים שנמצאו מכותרים משני הצדדים. הללו ספגו אבדות כבדות ולבסוף נאלצו להימלט. הקרב הסתיים בניצחון קרתגי מוחץ.[6]
ידוע שלקח חלק בקרב קאנאי בשנת 216 לפנה"ס. שנתיים לאחר מכן הוא קיבל הוראה להעביר לצד קרתגו את ערי יוון הגדולה. הוא ניסה את מזלו ברגיום אולם נכשל, לוקרי נכנעה בפניו בתנאי שלא יבזוז אותה. אולם הברוטים (שבט גאלי) שמלכתחילה הצטרפו אל חניבעל במטרה לשדוד ולבזוז, התאכזבו מכך ותקפו את נמל קרוטון בלי לבקש אישור מהמפקדים הקרתגיים, וזאת במטרה שהשלל יהיה שלהם בלבד.[7] קרוטון הייתה עיר עשירה ששכן בה מקדש מפורסם של יונו. חניבעל ידע שביזת עיר כזו תבאיש את ריחו בעיני שאר הערים, ועל כן הורה לחנו לפנות את נכבדי התושבים ובראשם אדם בשם אריסטומאכוס, אל לוקרי, ולהתיר לברוטים לשדוד באופן מפוקח את האחוזות הריקות.[8] בשנת 212 לפנה"ס הטילו הקונסולים הרומים אפיוס קלאודיוס פולכר, וקווינטוס פולביוס פלאקוס מצור על קאפואה, ובזזו את השדות באזור. חניבעל שלח את חנו כדי לדאוג להגנת השדות. חנו הגיע מברוטיום, אולם הקונסולים התקיפו אותו והסבו לו אבדות כבדות.[9]
מאז אותו מאורע חנו נעלם מהמקורות, ונזכר שוב רק בשנת 203 לפנה"ס כמפקד יחד עם עזרובעל בן גיסקו על המערכה נגד סקיפיו אפריקנוס בצפון אפריקה, במהלכה הובסו בקרב המישורים הגדולים בידי סקיפיו ומסיניסה הנומידי. לא ידוע מתי חזר לאפריקה או למה, אולם הוא ועזרובעל לא הצליחו למנוע מאוטיקה ליפול בידיו של סקיפיו, ובלית ברירה קראה מועצת הזקנים של קרתגו לחניבעל לשוב לאפריקה. מכאן ואילך חנו לא נזכר עוד במקורות.
לקריאה נוספת
עריכה- ישראל שצמן. תולדות הרפובליקה הרומית. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ן.
- פוליביוס. היסטוריה. כרך ראשון, ספרים א-ו. תרגם וכתב מבואות: בנימין שימרון. ירושלים, מוסד ביאליק, 1991
- טיטוס ליוויוס. תולדות רומא. ספרים א, ב, כא, כב, ל. תרגמה מרומית: שרה דבורצקי. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ב.
- פלוטארכוס. חיי אישים. כרך שלישי - אנשי יוון ורומי. תרגם מן המקור היווני והוסיף הערות א' א' הלוי. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ג-1973.
- הרולד למב, חניבעל - האחד נגד רומי, מערכות, 1964.
- לידל הארט, סקיפיו אפריקנוס הגדול מנפוליון, מערכות - משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
- Livius. Translated by F.G. Moore. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1919-1959.
- Polybius. Translated by W.R. Paton. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1922-1925.
- Appianus. Translated by H. White. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1912.
- J. F. Lazenby, Hannibals' war. Aris & Phillips, 1978
- F. W. Walbank, A historical commentry on Polybius. Oxford university press, 1957
- Goldsworthy, Adrian (2003). The Fall of Carthage. Cassel Military Paperbacks.
- Dodge, Theodore A. (1891). Hannibal. Da Capo Press.
הערות שוליים
עריכה- ^ לפי נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 129, מדובר בשם מקוצר נפוץ, ומבטאו, לפי התעתיקים הזרים, היה חנֹא (ומכאן הכתיב המודרני המשובש "חנו"); אך ביחסת גניטיב הוא בא כ-Hannonis, ובעקבות כך מתורגם לעיתים בטעות גם כ-חנון. ראו גם נחום סלושץ, ספר הים, תל אביב, הוצאת החבל הימי לישראל, 1948. עמ' 176.
- ^ משפחת ברקה באתר ליוויוס
- ^ לעניין המקום המדויק של הקרב, ראו Lazenby p. 35
- ^ פוליביוס, ספר שלישי, 42.
- ^ טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ואחד, 28.
- ^ פוליביוס, ספר שלישי, 43.
- ^ Goldsworthy p 223
- ^ טיטוס ליוויוס, ספר עשרים וארבעה, 1 - 3
- ^ Lazenby, John Francis, Hannibal's War, p 113