חסידות ברזנה
חסידות ברזנה הייתה חסידות שפעלה במערב אוקראינה ובלארוס של היום. מקים החסידות היה רבי יחיאל מיכל הלוי פיצ'ניק, בנו של רבי דוד מסטפין.
שורשים, סיווג והנהגה | |
---|---|
דת | יהדות |
קבוצה | תנועת החסידות |
מייסד | רבי יחיאל מיכל הלוי פיצ'ניק |
ארגונים ופעילות | |
אזורי פעילות | מערב אוקראינה ובלארוס |
תולדות החסידות
עריכה- רבי דוד מסטפין היה תלמידם של הבעל שם טוב ושל המגיד ממעזריטש. היה חתנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. נפטר בי"א בתשרי תקע"א. אחד מבניו היה רבי יחיאל מיכל פצ'ניק, חתן רבי לייב מסטולין (תלמיד רבי שלמה מקרלין) אבי שושלת ברזנה.
- רבי יחיאל מיכל התיישב בהתחלה בעיירה סטולין הליטאית על יד חמיו. אחר כך כיהן כמגיד מישרים בבאפהלי. לאחר מכן ביקשו הפריץ אדון העיירה ברזנה שבווהלין לעבור לעיירתו, כי ראה שכפרים בהם היו חצרות חסידיות שגשגו. היה ידוע כגדול בתורה. חסידיו נמנו באלפים. התפרנס מחנות שניהלה אשתו. נפטר בט"ו בכסלו תר"ט.
- אחרי פטירת רבי יחיאל מיכל, מילא את מקומו בנו רבי יצחק, חתנו של רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל. בזמנו התרבו חסידי ברז'נה ונפתחו שטיבלאך רבים של החסידות ברחבי ווהלין. נפטר בט"ז באלול תרכ"ה.
- את מקומו של רבי יצחק מילא בנו רבי יוסף. היה חתנו של רבי שמואל אשכנזי (חתנו של רבי יצחק מאיר מזינקוב). היה חותנו של רבי שלום מבראהין - קוידינוב מחבר הספר "משמרת שלום". נפטר בצעירותו בן 36 בכ"ג בתשרי תר"ל.
- לאחר פטירת רבי יוסף, הכתיר סבו רבי אהרן מצ'רנוביל, את בנו רבי אברהם שמואל בהיותו בגיל 18. נישא לבתו של רבי מרדכי מזוויהל. מחתניו היו בן דודו רבי ישכר דב מבעלז, רבי יעקב יוסף השני מאורזיטשוב, רבי משולם זוסיא מאראל ורבי אלתר מקוידנוב. נפטר בי"א בטבת תרע"ח.
- אחיו של רבי אברהם שמואל אף הם כיהנו: רבי יחיאל מיכל, גדל אצל סבו רבי אהרן וכשגדל הכתירו סבו לכהן בקוריץ. נישא לבתו של הרב אברהם יהושע מברדיצ'ב. נפטר בז' בתשרי תרע"ז; רבי מאיר כיהן ברובנה, נפטר בז' בתשרי תרצ"ב. לאחר פטירתו רצה חתנו רבי יצחק מהורחוב להקים אוהל על קברו וחלק מהרבנים התנגדו. רבי יצחק פנה לרב זלמן סורוצקין, שפסק להיתר[1].
הדור החמישי והשישי
עריכהבדור זה כיהנו כאדמו"רים בניהם של רבי אברהם שמואל ורבי יחיאל מיכל. בני רבי אברהם שמואל היו:
- רבי יצחק, חתן דודו זקינו רבי מרדכי מלויעב (שהיה חתנו של רבי שמואל אשכנזי). כיהן כרב ואדמו"ר בברזנה. נפטר בכ"ג בסיוון תרצ"ט. חתנו היה רבי חיים טובמן מלובושוב שכיהן אף הוא בברז'נה.
- רבי אהרן. נולד בשנת תרמ"ט. כיהן בחיי אביו משנת תרצ"ב ברובנה. היה חתנו של רבי נחום מסמבור. לאחר פטירת דודו של אביו רבי מאיר, עברו אליו רבים מחסידיו. נפטר בי' בשבט תש"ג בעודו מתחבא ביערות פולסיה. חתנו היה רבי ברוך, צאצאם של רבי יוסף מיאמפולה ורבי ברוך ממז'יבוז' שכיהן כאדמו"ר במז'יבוז'.
- רבי יחיאל מיכל. עלה לישראל וחזר בשנת תרפ"ט לברזה וכיהן בקרלין ובברזנה. נרצח בי"ב באלול תש"ב.
- רבי נחום יהושע. חתן רבי אלתר מרדכי מאוסטרהא. כיהן אחר פטירת אביו בדומבורביץ. היה מפורסם בגדלותו התורנית. ייצג את רבני ווהלין בנשיאות אגודת הרבנים של פולין. נבחר לכהן כרב ראשי בסארני. נרצח בי"ד באלול תש"ב.
- רבי יוסף מסארני. חתנו של רבי שלום מבראהין. החל לכהן בשנת תרע"ב בסארני. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה העביר את משפחתו לקייב וחזר לסארני להיות עם חסידיו. פעל לאחר המלחמה למען הפליטים. נפטר בה' בניסן תר"פ.
בני רבי יחיאל מיכל היו:
- רבי ברוך בן ציון יוזפוב חתנו של קרוב משפחתו רבי מרדכי לרנר משומסק (נישא לבתו יוכבד). בשנת תרנ"ג עבר לדובנה והקים בית כנסת חסידי על אף היותה עיר של מתנגדים. נפטר בה' בניסן תרצ"ו.
- רבי יוסף ירושלמסקי. חתנו של קרוב משפחתו רבי סנדר שמואל מווישנביץ. כיהן בקישינב יותר מ-40 שנה, בחיי אביו. נרצח עם משפחתו בשנת תש"א.
- חתנו רבי חנוך הניך ממאלין-שיקגו.
- רבי אליעזר. ממלא מקום אביו בקוריץ. נרצח בה' בסיוון תש"ב יחד עם משפחתו וחמש מאות יהודים מהעיירה.
לקריאה נוספת
עריכה- הרב אהרן פצניק, ילקוט וואהלין, ניסן תש"ו, ה, עמ' 2.
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב: ספרית מעריב, 1977, עמ' 58–63.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ מאזנים למשפט סימן ל"ז. אתר היברובוקס.