חסידות ויז'ניץ מונסי

חסידות ויז'ניץ מונסי
	הרב מרדכי הגר, מייסד הענף
	הרב מרדכי הגר, מייסד הענף
שורשים, סיווג והנהגה
קבוצה	תנועת החסידות
מקום ייסוד	מונסי
תאריך ייסוד	1972
מייסד	מרדכי הגר
אדמו"ר	ישראל הגר (מונסי)

חסידות ויז'ניץ מונסי היא חצר חסידית, ענף של חסידות ויז'ניץ. את הענף הקים רבי מרדכי הגר, בנו השני של רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ. מרכז החצר בעיירה מונסי שבמדינת ניו יורק. החסידות מנתה כ-3,500 משפחות ב-2016,^[1] מתוכן כמה מאות בישראל.

תולדות החסידות

בשנת תש"ו הגיע רבי מרדכי הגר להתגורר בארצות הברית לאחר שנשא את בת האדמו"ר מסקווירא הרב יעקב יוסף טברסקי. אביו, רבי חיים מאיר הגר, מינה אותו לרב חסידי ויז'ניץ בארצות הברית. הוא התגורר בוויליאמסבורג עד לשנת תשכ"ו, אז עבר למונסי עם עשרות משפחות חסידים. הרב הגר היה בין האדמו"רים הראשונים במונסי, והוא עבר לשם כדי להתרחק מהעיר הגדולה.

בשנת ה'תשל"ב, לאחר שנפטר אביו, רבי חיים מאיר הגר, הוכתרו שני בניו לאדמו"רים. רבי משה יהושע הגר הוכתר כממלא מקומו בהנהגת חסידות ויז'ניץ בישראל, ורבי מרדכי הוכתר לאדמו"ר בארצות הברית. החסידים בישראל כינו אותו "האדמו"ר ממונסי", לעומת חסידי ארצות הברית שכינו אותו "האדמו"ר מוויז'ניץ" (ואת אחיו רבי משה יהושע "האדמו"ר מבני ברק").

תחת הנהגתו נפתחו מוסדות וקהילות בוויליאמסבורג, בבורו פארק, בלייקווד ובקייאמישא לייק שבהרי קטסקיל, שם פועלת גם ישיבה של החסידות, וכן בלונדון, ובמונטריאול. בישראל יש לחסידות מוסדות בבני ברק, בבית שמש ובירושלים.

הדור השני בחסידות, בני ונכדי רבי מרדכי

עוד בחיי רבי מרדכי מונו בניו לרבנים של הקהילות של החסידות, כדי שבבוא היום יהיה לכל אחד מקום הנהגה משלו. לאחר פטירתו בה'תשע"ח (2018) החלו, לפי הוראתו, שבעת בניו ונכדו (בן בנו הגדול) לשמש כאדמ"ורים באותן קהילות;

החצר המרכזית במונסי

הרב ישראל (נולד ה' בתמוז ה'תשי"א), בנו השני, הוא ממלא המקום המרכזי, בחצר במונסי. המונה כאלפיים חברי קהילה^[^{דרוש מקור]}, קודם לכן שימש כרב הקהילה המקומית, "קהל תורת חיים ויז'ניץ", וכיד ימינו של אביו שם. משמש גם כיושב ראש בוועדת הרבנים הכללי בעיר מונסי.

ויז'ניץ קייאמישא לייק

הרב מנחם מנדל (נולד ח' בניסן ה'תשי"ד), הוא האדמו"ר בקייאמישא לייק (גיברס) שבהרי קטסקיל שבניו יורק. בעבר שימש כרב "קהל תורת חיים ויז'ניץ" במקום. הקהילה מונה כמאה וחמישים משפחות.^[2]

בעבר פעלה במקום הישיבה של חסידות ויז'ניץ מונסי. לאחר פטירת רבי מרדכי עברה הישיבה לנייאק, והבניינים בקיימישא לייק נמכרו למוסדות ויז'ניץ קיימישא לייק, ובמקום נפתחה ישיבה חדשה "בנין אבות" תחת הנהגתו של האדמו"ר מוויז'ניץ קיימישא ובהנהלת בנו הרב ישראל.

כאביו, הוא מתנגד לכך שיצלמו אותו. בשנת תש"פ, במהלך ביקור בישראל, החל ללבוש משקפי שמש כדי להסתיר את פניו.

ויז'ניץ־ויליאמסבורג

בנו של רבי מרדכי, רבי יצחק יוחנן (ייד') (נולד ח' באב ה'תשט"ו), מכהן כאדמו"ר מוויז'ניץ־ויליאמסבורג. בצעירותו למד בישיבת ויז'ניץ בבני ברק, ושהה אצל סבו האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר. בשנת ה'תשל"ג נישא עם חיה מינדל, בתו של רבי משה הלבשטאם מקיוויאשד (ייד'). הוא כיהן כרב קהילת חסידי ויז'ניץ ("קהל תורת חיים ויז'ניץ") בוויליאמסבורג, שנוסדה כאמור על ידי אביו לפני שעבר למונסי, ולאחר פטירת אביו החל לכהן בה כאדמו"ר.

בשנת תש"פ נפתחה ישיבה בבלומינגראוו, בראשה עומד הרב חיים מאיר, בנו של האדמו"ר, וחתן דודו הרב ברוך שמשון הגר מוויז'ניץ בית שמש. בהמשך התפתחה במקום קהילה והוקם שיכון לחסידי ויז'ניץ במקום, רב הקהילה הוא הרב חיים מאיר בן האדמו"ר. ישיבה קטנה "אהבת ישראל" הוקמה בליברטי. כמו כן קיים כולל של חסידי ויז'ניץ-ויליאמסבורג במונסי.

ויז'ניץ ירושלים

הקהילה בירושלים נוסדה בסביבות שנת ה'תש"מ, והיא התבססה על רבים מהנידחים שנזרקו מישיבת ויז'ניץ בתשכ"ג בעקבות סכסוך עם ראש הישיבה רבי משה יהושע שקיבל גיבוי מלא מאביו רבי חיים מאיר שלא הסכים ללחוץ את ידם של הנידחים. ברבנות הקהילה עמד במשך כמה שנים הרב אליעזר זאב (ייד') (נולד כ"ג בחשוון ה'תשי"ז), וכיום הוא מכהן בה כאדמו"ר, על אף שהוא מתגורר בבורו פארק.

הרב אליעזר וולף הוא עסקן רפואי ורב בית מדרש של החסידות בבורו פארק שבניו יורק, ובחגים הוא שוהה על פי רוב בקהילתו בירושלים. בתשע"ט הונחה אבן הפינה ל"קריית וויזשניץ" בלייקווד הצפויה לעמוד תחת נשיאותו.^[3]

ויז'ניץ לונדון

הרב דוד (ייד') (נולד כ"ח בכסלו ה'תש"כ), חתנו של רבי משה טויב מקאלוב, הוא האדמו"ר בלונדון. שימש בעבר רב "קהל אמרי חיים ויז'ניץ" המקומי, המונה כ-150 משפחות.

תחת נשיאותו תלמוד תורה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה "בית ישראל".^[4]

ויז'ניץ מונטריאול

במונטריאול שבקנדה מכהן הרב אהרן (ייד') כאדמו"ר. גם הוא שימש קודם לכן כרב "קהל אהבת ישראל ויז'ניץ" המקומי.

ויז'ניץ בית שמש

בית המדרש של החסידות בבית שמש

הקהילה בבית שמש היא קהילה צעירה יחסית, ומורכבת ברובה מבני הדור השני והשלישי של החסידים בבני ברק ובירושלים. כאדמו"ר מכהן בה הרב ברוך שמשון (נולד ז' בשבט ה'תשכ"ד), צעיר בניו של רבי מרדכי וחתן בן דודו האדמו"ר רבי ישראל הגר.

הרב ברוך שמשון הוא ממלא המקום המרכזי בישראל. בעבר היה רב הקהילה בבני ברק, ובהמשך עם הקמת הקהילה בבית שמש עבר אליה והמשיך לנהל את שתי הקהילות. גם לאחר מינויו לאדמו"ר בבית שמש הוא מגיע מדי פעם לשבות בקרב בני קהילתו בבני ברק, וחתנו הרב ישראל טברסקי מכהן כרב הקהילה שם.

בשנת תשפ"ג נפתחה קהילה נוספת של חסידיו בבית שמש, בשכונת רמה ד'. הרב שניאור זלמן ארנסטר, חתן האדמו"ר הרב ברוך שמשון, מכהן ברבנות הקהילה.

בשנת תשע"ו הוקמה ישיבה קטנה "אמרי חיים" בעיר ובשנת תש"פ נפתחה ישיבה גדולה "תורת מרדכי", בשכונת רמת אברהם.

ויז'ניץ בורו פארק

ברבנות הקהילה בבורו פארק עמד הרב פנחס שלום, בנו הגדול של רבי מרדכי. נפטר בתשע"ה, בחיי אביו. בנו, הרב יעקב יוסף הגר (נולד ב' בכסלו ה'תשכ"ט), מילא את מקומו ברבנות וכיום הוא מכהן שם כאדמו"ר.

מוסדות ויז'ניץ בורו פארק כוללים תלמוד תורה ובית ספר, ישיבה קטנה "אמרי חיים" בליברטי וישיבה גדולה בסטטן איילנד.

בנוסף לבית המדרש המרכזי, נמצאים בבורו פארק שני שטיבלאך נוספים של החסידות, באחד מהם מתפלל הרב אליעזר וולף, האדמו"ר מוויז'ניץ ירושלים.

תולדות מרדכי

הרב יעקב יוסף טברסקי (ייד'), נכדו הגדול של רבי מרדכי (בן חתנו הרב אברהם דב טברסקי, אב"ד רחמסטריווקה מונסי), מונה באלול תשע"ט לאדמו"ר מתולדות מרדכי בלייקווד.^[5]

גם הוא כיהן לפני כן כרב הקהילה.

מאפייני החסידות

רבי מרדכי הרבה לעורר בדרשותיו על ההתמדה בלימוד התורה, ודרש מכל החסידים ללמוד תורה לפחות שעתיים מדי יום, כולל ביום כיפור. הנהיג שכל אחד מהחסידים יגיש לו מדי חודש רשימה של השעות שבהן למד בחודש הקודם.

האדמו"רים בניו של הרב מרדכי הכריזו לאחר פטירתו, לפי צוואתו, על סדר לימוד של דף גמרא ליום, בשם "מאמר מרדכי".^[6]