חסידות סרט ויז'ניץ

חצר חסידית שייסד הרב ברוך הגר, בנו של הרב ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ

חסידות סערט־ויז'ניץ היא חצר חסידית, ענף של חסידות ויז'ניץ, שנוסדה על ידי רבי ברוך הגר, בנו של רבי ישראל הגר מוויז'ניץ ורב ואדמו"ר בעיר סירט (סערט) שברומניה, ולאחר מכן אדמו"ר בחיפה, בה הקים את מרכז החסידות. לאחר פטירתו, מילא את מקומו בנו רבי אליעזר הגר, וכיום משמש כאדמו"ר בנו של רבי אליעזר, רבי יעקב הגר.

חסידות סערט־ויז'ניץ
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם יהדות אורתודוקסית
ענף תנועת החסידות
קבוצה חסידות ויז'ניץ
מקור השם סירט, חסידות ויז'ניץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום ייסוד סירט עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1936 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד ברוך הגר עריכת הנתון בוויקינתונים
דמויות מרכזיות ברוך הגר, אליעזר הגר, יעקב הגר עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיג יעקב הגר
ארגונים ופעילות
מרכז רמת ויז'ניץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רבי אליעזר הגר מסרט-ויז'ניץ
רבי יעקב הגר האדמו"ר הנוכחי
רבי אליעזר הגר (ה"חכמת אליעזר") עם אחיו רבי משה הגר (ה"ברכת משה")

נכון ל־2016, מונה החסידות 1,300 משפחות.[1]

תולדות החסידות

עריכה

הרב ברוך הגר החל בתרצ"ו לכהן כרב העיר סירט. כחודש לאחר מכן נפטר אביו רבי ישראל והוא החל לכהן שם כאדמו"ר. הקים בעיר את ישיבת "בית ישראל ותמכין דאורייתא". לאחר השואה עלה לארץ ישראל והקים מחדש את החסידות. בנה את רמת ויז'ניץ בחיפה ופתח בה את ישיבת יחל ישראל. לאחר פטירתו בב' חשוון תשכ"ד מונה תחתיו בנו, רבי אליעזר הגר. בנו השני של רבי ברוך הגר, הרב משה הגר, כיהן כראש הישיבה. לאחר פטירת רבי אליעזר, בכ' תמוז תשע"ה, מונה תחתיו לאדמו"ר בנו, רבי יעקב שליט"א.

מוסדות ומאפיינים

עריכה

מרכז החסידות הוא ברמת ויז'ניץ בחיפה, שם מתגוררות מאות משפחות של החסידות. בית המדרש הגדול שם בנוי בתבנית בית הכנסת של החסידות ברומניה. בשכונה ישיבה גדולה, ישיבה לצעירים, רשת כוללי אברכים "מבצר התורה", תלמוד תורה "תפארת משה" (על שם רבי משה הגר), ומוסדות חינוך נוספים לבנים ולבנות. בבני ברק יש לחסידות ישיבה לצעירים, כוללי אברכים, שלושה בתי כנסת ובית ספר יסודי לבנות. בתי כנסת ישנם גם בירושלים, באלעד, בביתר עילית, באשדוד, בבית שמש, ובצפת. גם בארצות הברית ישנן קהילות של החסידות.

החסידות נותנת חשיבות רבה לעניין שמירת הלשון ולימוד בספר חפץ חיים העוסק בעניינים אלו ואהבת כל יהודי. בשבתות שובבי"ם נוהגים אנשי החסידות בתענית דיבור עד לאחר תפילת מוסף. בשבת פרשת בא הם נוהגים תענית דיבור לאורך כל השבת, לגברים, נשים וטף.

אישים בולטים

עריכה

ענפים שהסתעפו מהחסידות

עריכה

שאץ-ויז'ניץ

עריכה

הרב מנחם דוד הגר, בנו של רבי משה, מכהן החל מתשל"ב כאדמו"ר בבית מדרשו של הרב חיים הגר, בנו של רבי משה משאץ, בחיפה. הקים מוסדות בשם "אהל משה". בנו הרב ברוך הוא רב הקהילה באשדוד.

 
הרב מנחם דוד הגר, האדמו"ר משאץ ויז'ניץ

קוסוב-ויז'ניץ

עריכה

הרב נפתלי ראובן קורנרייך, חתנו של האדמו"ר רבי אליעזר, החל לכהן כאדמו"ר אחר פטירת חמיו.[2] לפני כן כיהן כרב קהילת סרט ויז'ניץ בבני ברק, ובהמשך רב קהילה ביישוב תל ציון, שם הקים את ישיבת קוסוב ויז'ניץ. בתשע"ה עבר להתגורר בבית שמש והעביר לשם את הישיבה.

בין הרב קורנרייך לבין גיסו רבי יעקב, בנו היחיד של רבי אליעזר וממלא מקומו, שררה מתיחות, בעוד החתן השני, הרב אהרן טוביה שפיטץ, רב "סרט-ויז'ניץ ארצות הברית", מזוהה עם הרב קורנרייך.[3] בשנים האחרונות השלימו ביניהם.[4]

בחצר זו מכונה האדמו"ר הקודם "ברכת אליעזר" (במקום "חכמת אליעזר" בחצר המרכזית).

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
  2. ^ בעריש פילמר, הרה"צ רבי נפתלי ראובן קורנרייך הוכתר לאדמו"ר החדש מקוסוב ויז'ניץ, כ"ח בתמוז תשע"ה, באתר קול חי
  3. ^ משה ויסברג, מקרלין ועד סערט ויז'ניץ: המחלוקות בחצרות החסידים | חלק שני - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 27 בספטמבר 2018
  4. ^ משה ויסברג, שלום חיפאי: הגיסים האדמו"רים לבית ויז'ניץ ערכו טיש משותף - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 21 במאי 2023