חציית הריין בנירשטיין

חציית הריין בנירשטיין על ידי חיילים אמריקאים ב-1945 היה מבצע מפתח בחזית המערבית בשלבים האחרונים של מלחמת העולם השנייה. החל מנירשטיין (Nierstein), 18 ק"מ דרומית למיינץ, בריינלנד-פפאלץ, כמה מאות חיילי רגלים אמריקאים חצו את הריין לדרום הסן ובנו גשרים, עליהם הועברו 60,000 כלי רכב להמשך כיבוש הרייך הגרמני.

מפת המבצע

סקירה כללית

רקע

המתקפה בריינלנד במבצע נימה 11–21 במרץ 1945

בשבועות ובחודשים של הנסיגה הגרמנית, שוב ושוב ניתנו פקודות עצירה חסרות משמעות מבחינה צבאית. אישור נסיגה ליחידות מסוימות הגיע לרוב באיחור רב (או בכלל לא); המפקדים הסתכנו בעונשים על הוצאת צווי נסיגה. הדבר הוביל לתסכול בקרב חיילים רבים, להכרח להשאיר ציוד מאחור ולנפגעים מהם היה ניתן להימנע.

לאחר שגשר לודנדורף ליד רמאגן (Remagen) נלכד על ידי חיילים אמריקאים יום קודם לכן מבלי שהושמד, הודח פילדמרשל גרד פון רונדשטט על ידי היטלר כמפקד העליון מערב ב-8 במרץ 1945 ופילדמרשל אלברט קסלרינג מונה ליורשו. קסלרינג קיבל את הפיקוד ב-11 במרץ.

מבצע נימה היה מבצע של הארמיות האמריקאיות השביעית והשלישית וחלקים מהארמייה הצרפתית הראשונה בין ה-15 ל-24 במרץ 1945 (קבוצת הארמיות השישית בפיקודו של ג'ייקוב דיוורס). במסגרת זו, הפפאלץ, ריינהסן (Rheinhessen), חלקים מאזור הריין ואזורי צפון אלזס ולורן שאבדו זמנית במהלך מבצע נורדווינד עברו לשליטת בעלות הברית. כוחות בעלות הברית פרצו את החלקים האחרונים של קו זיגפריד שעדיין הוחזקו בידי כוחות גרמנים והגיעו לריין בין קובלנץ לגמבסהיים (Gambsheim) בחזית רחבה.

צפונה יותר, במסגרת מבצע חוטב עצים, התקדמה קבוצת הארמיות ה-12 בפיקודו של גנרל עומר בראדלי מעמדותיה באייפל אל הריין. הם אבטחו את האגף השמאלי של קבוצת הארמיות השישית. בבואם מאזור דירן, הם טיהרו את השטח שבין שפכי הנהרות ארפט (Erft) ואר (Ahr) ונפגשו עם חיילי הארמייה השלישית בפיקודו של ג'ורג' פטון באזור ארוויילר (Ahrweiler).

החיילים הגרמנים הנסוגים פוצצו את גשר הרכבת ליד מיינץ, במרחק של 17 קילומטרים משם, ב-17 במרץ (צפונה, במורד הזרם). גשר גרנסהיים (Gernsheim) מעל הריין, כ-18 ק"מ דרומית ומעלה לנירשטיין, פוצץ בערב ה-19 במרץ 1945 כחלק מצו האדמה החרוכה של היטלר. ב-18 במרץ 1945, באד קרויצנך (Bad Kreuznach) נמסרה לידי חיילי ארצות הברית ללא קרב. ב-19 במרץ 1945, חיילים אמריקאים נתקלו בהתנגדות עזה מצד יחידה גרמנית בהנהיים (Hahnheim).

ראש הגשר נירשטיין-אופנהיים פונה על ידי חיילים גרמנים בליל ה-21 במרץ 1945. מפקד הכוח, צוותים וראשי קבוצות מקומיות עזבו את האזור בגדה השמאלית של הריין. מעבורת הריין לנדסקרונה הוטבעה בשעה 13:30 אחר הצהריים. האוכלוסייה הסירה את מחסומי הטנקים לדקסהיים (Dexheim), שוואבסבורג (Schwabsburg) ונקנהיים (Nackenheim). דגלים לבנים נתלו על מגדל השמירה, והונפו על מגדלי הכנסייה ובכניסות לעיירות, אך נורו על ידי תותחי נ"מ גרמניים מהגדה הימנית של הריין. מחלקת חיילים גרמנים הופיעה אצל ראש העיר עם פקודות להוריד את הדגלים הלבנים ולבנות מחדש את המחסומים, אחרת נירשטיין תופגז על ידי הארטילריה הגרמנית. בשעה 15:00 נשלחה יחידת סיור גרמנית לנירשטיין ואופנהיים. היא גילתה שבינתיים שוב הונפו דגלים לבנים והוצבו שלטים בכניסות לעיירה. עליהם היה כתוב באנגלית שהאוכלוסייה שלווה; אין לצפות להתנגדות. בשעה 15:30 הגיעו יחידות של הארמייה האמריקאית השלישית לדינהיים (Dienheim), ובשעה 16:00 הגיעו לאופנהיים. בשעה 16:15 פינה רוכב אופנוע אמריקאי את הדרך לבית הספר בנירשטיין. זמן קצר לאחר מכן, טנקים אמריקאים עם חי"ר צעדו פנימה מכיוון אופנהיים, דקסהיים ושוואבסבורג. משלחת אמריקאית התקבלה בלשכת ראש העיר בשעה 17:00, והפקודות הראשונות הוכרזו באמצעות צלצול הפעמונים: "משעה 19:00 אין לאזרחים להסתובב ברחובות. יש עוצר של 48 שעות לכולם. יש למסור כלי נשק ופגיונות. התושבים צריכים להישאר רגועים". ב-22 במרץ 1945 כבשו כוחות אמריקניים את מיינץ, שעדיין נאמר שהיא מבצר.

מבצע החצייה

צילום סמלי: הארמייה התשיעית חוצה את הריין בוולך (Wallach)

המבצע החל לאור ירח ובראות טובה ב-22 במרץ 1945 בסביבות השעה 22:00. הקבוצות הראשונות של הארמייה האמריקאית השלישית של ג'ורג' פטון חצו את הריין בנירשטיין. בהתאם לגובה המים, רוחב הנהר הוא כ-244 עד 366 מטרים בנקודה זו. דיוויזיית הרגלים ה-5 תחת פיקודו של סטפורד לירוי אירווין חלק מהקורפוס ה-12, בפיקודו של מנטון אדי, ביצע התקפת פתע לילית מצפון לאופנהיים, בעוד שדיוויזיית הרגלים ה-90, מאחורי מסך ערפל מלאכותי, ערכה התקפת דמה בהמשך הזרם במיינץ.

כאשר נחתו הסירות המתנפחות הראשונות על הגדה הימנית של הריין, שבעה חיילים גרמנים נכנעו, חתרו על פני הריין ללא ליווי והפכו לשבויי מלחמה בנירשטיין. שתי פלוגות שנחתו דרומה יותר נקלעו לירי כבד של מקלעים.

חיל הרגלים חצה ב-200 סירות מתנפחות. ב-23 במרץ הושלם גשר הפונטונים הראשון (גשר טרדוויי, "Class 40") ומטוסים אמריקאים פטרלו כדי לבסס מחדש עליונות אווירית. טנקים וכלי נשק כבדים אחרים הועברו במעבורות או LCVP (רכבי נחיתה).

בשעות הצהריים המאוחרות של 23 במרץ, גנרל אדי הורה על דיוויזיית השריון ה-4 בפיקודו של יו גאפי (Hugh Gaffey) לתקוף בשעות הבוקר של היום שלאחר מכן. חיילים אמריקאים צעדו קדימה במהירות, במיוחד לכיוון גרוס-גראו (Groß-Gerau).

ב-24 במרץ הוקמו גשר מסלול שני וגשר פונטון כבד. עד 31 במרץ 1945, 60,000 כלי רכב חצו את הריין על הגשרים הללו.

עם הפעולה הזו, פטון הגיע יום לפני חציית הריין של פילדמרשל ברנרד מונטגומרי ליד וזל (Wesel; מבצע נבחרת). עוד דווח כי פטון השתין בריין כשהוא עומד באמצע הגשר הזמני.

בצד הגרמני, יחידות חיילים שונות, בעיקר צעירים וגברים מבוגרים ששירתו בפולקסשטורם, היו בפיקודו של הגנרל הנס פלבר. פלבר פיקד על הארמייה השביעית עד ה-25 במרץ. מפקדו החדש של פלבר, פילדמרשל אלברט קסלרינג, ומפקד קבוצת ארמיות G, אוברסט-גרופנפיהרר פאול האוסר, עקבו בדריכות אחר האירועים מבסיס הפיקוד של הקורפוס ה-12 בגרוס-גראו. פלבר הורה לקצינים לקבל החלטות על סמך המצב בשטח.

לאחר מכן

הכוחות האמריקאים, שחצו את הריין בנירשטיין, פנו לאחר מכן דרך פרנקפורט אם מיין והנאו דרך הוהה רן (Hohe Rhön) לכיוון מיינינגן, כדי להתקדם משם בכיוון דרום מזרח לקובורג (Coburg) וביירוית עד ה-18 באפריל 1945.

מעברי חצייה נוספים

משאיות של הצבא האמריקאי מעבירות שבויי מלחמה גרמנים על פני הריין ליד מיינץ. ברקע מיינץ-קסטל, כנראה ליד גשר אלכסנדר מ. פאץ' המאוחר יותר. התמונה צולמה בסוף מרץ או באפריל 1945.

ב-26 במרץ בשעה 2:30 לפנות בוקר ליד וורמס, ארמיית ארצות הברית ה-7 בפיקודו של אלכסנדר פאץ' ביצעה שני מעברים בהסשס ריד (Hessisches Ried):

• צפונית לוורמס עם דיוויזיית הרגלים ה-45 בפיקודו של רוברט פרדריק.
  • ליד וורמס-איברסהיים (Worms-Ibersheim) עד גרוס-רוהרהיים (Groß-Rohrheim) וביבליס (Biblis) עם רגימנט הרגלים ה-179 בפיקודו של פרסטון ג'יי סי מרפי.
  • בוורמס-ריינדירקהיים (Worms-Rheindürkheim) ליד נורדהיים עם רגימנט הפרשים ה-180 בפיקודו של אוורט וו. דובאל.
• דרומית לוורמס עם דיוויזיית חי"ר ה-3 בפיקודו של ג'ון וו. אודניאל (John W. O'Daniel).

ליד בובנהיים-רוקסהיים (Bobenheim-Roxheim) לכיוון בירשטאדט (Bürstadt) ולמפרטהיים (Lampertheim). ב-28 במרץ בשעה 01:00 חצו שני כוחות במעין "תנועת מלקחיים" ליד מיינץ. האחד ליד גשר אלכסנדר מ. פאץ' המאוחר יותר והשני במעלה הזרם במיינץ-לאובנהיים (Mainz-Laubenheim). גינסהיים-גוסטפבורג (Ginsheim-Gustavsburg) כותרו כך, שכן שתי היחידות בין הוכהיים אם מיין (Hochheim am Main) לבין מיינץ-קסטל (Mainz-Kastel) התאחדו מחדש.

בשעה 2:30 לפנות בוקר ב-31 במרץ, החלו כוחות צרפתים (הדיוויזיה האלג'יראית ה-3) לחצות את הריין בסירות גומי ליד שפייר. כמה קילומטרים במעלה הזרם ליד גרמרסהיים, חצו כוחות עם עלות השחר והופגזו קשות. על מנת לזרז את ההשתלטות על קרלסרוהה, הגנרל הצרפתי ז'אן דה לאטר דה טסיני ביצע חצייה נוספת בין גרמרסהיים (Germersheim) לקרלסרוהה ב-2 באפריל.

קישורים חיצוניים

• חציית הריין ליד אופנהיים באתר lagis-hessen (בגרמנית)