חשוון

חודש בלוח העברי
►► חשוון ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשוןאכדית: waraḫsamna[1][2]), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל. חודש זה חל בסתיו.

בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב.
חודש מרחשוון, מזל עקרב, פרט מפסיפס של גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בציפורי

בלוח הקבוע

עריכה

אורכו של חודש חשוון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום,[3] ואילו בשנה "שלמה", כלומר בפחות ממחצית השנים,[4] אורכו 30 יום. א' בחשוון יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

שם החודש

עריכה

שמו המקורי של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט - בו' אחת)[5], אך החל מהמאה ה-15[6] רבים נוהגים לקרוא לחודש בשם המקוצר, "חשוון". בכמה כתבי יד אשכנזיים מימי הביניים מופיעה הצורה "שוון".[7]

מקור השם מרחשוון הוא בצירוף המילים האכדי "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושו, וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני[2]. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'.[8] גם התלמוד מעיד ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל".[9]

יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי אלא על שם אלילים או תופעות עונתיות.[10] בעבר היו חוקרים, כמו אברהם אפשטיין, שקישרו בין השם לאל הפיניקי המוזכר בכתובת אשמן מארח.[11] בעילמית נקרא החודש מַרְכַּשַׁנַשׁ.

ההגייה הנפוצה היא מַר־חֵשְ־וָן ואילו בהגיית יהדות תימן מְרַח־שְׁוָן. ההגייה הנפוצה מופיעה כבר בפיוט עם ניקוד בבלי מגניזת קהיר[12] וכבר בקדמוניות היהודים ביוונית יש תנועה באות מ' ולא באות ר' (Μαρσουάνῃ).[13] בביתא ישראל החודש נקרא תשואן.

השם בול

עריכה

בתנ"ך החודש נקרא ירח בול, בפסוק: ”וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...”[14].

רש"י מפרש שם זה: "הוא מרחשון שהעשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מן הבית"[15].

רד"ק מפרש "נקרא כן מפני הגשמים שמתחילין בו, עניין מבול". בילקוט שמעוני מובא מדרש המסביר את הורדת האות "מ" מהמילה מבול בכך שעם בניית בית המקדש פסקו גשמי הזעף שירדו עד אז[16].

בילקוט שמעוני[16] מובא גם הסבר המבוסס על דברי בראשית רבה שבתקופת תשרי "הארץ עשויה בולים בולים (=גושים, גושים) של אדמה"[17].

סמלים ומאפיינים

עריכה

החיתוך המוטעה מַר־חֵשְוָן הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר"[18]:

  • בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: ”הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי”[19]).
  • חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
  • תואר כבוד לחודש.

בספר יצירה[20] מצוין מזלו של חודש חשוון - מזל עקרב. בלוח השנה במגילות קומראן מזל חשוון הוא מזל קשת.

מועדים עיקריים

עריכה

בהיסטוריה של עם ישראל

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ חודשי השנה העברית, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏8 בספטמבר 2015
  2. ^ 1 2 W. Muss-Arnolt, The Names of the Assyro-Babylonian Months and Their Regents, Journal of Biblical Literature 11, 1892, עמ' 160–176 doi: 10.2307/3268813
  3. ^ כ-55.1% מכלל השנים
  4. ^ ביתר דיוק 44.9%
  5. ^ דוגמאות: תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א, עמוד ב'; תרגום יונתן בן עוזיאל, ספר דברים, פרק י"א, פסוק י"ד; אסתר רבה, פרשה ז', פסקה י"א.
  6. ^ קולופון משנת ה'רי"א (1450) וקולופון משנת ה'ר"ל (1469)
  7. ^ למשל סידור מנהג אשכנז המערבי מהמאה הראשונה באלף השישי
  8. ^ ארי זיבוטפסקי, חשוון, מר-חשוון או מרח-שוון?, דף שבועי אוניברסיטת בר-אילן 1288, בראשית תשע"ט
  9. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ב' (דף ו, עמוד א).
  10. ^ אברהם אפשטיין, מקדמוניות היהודים, עמוד 24.
  11. ^ מקדמוניות היהודים עמודים 23—30
  12. ^ ENA 1232.25
  13. ^ ספר א', פרק ג', פסקה 80.
  14. ^ ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ח.
  15. ^ רש"י, ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ח
  16. ^ 1 2 ילקוט שמעוני, מלכים א' ו' סימן קפד, אתר דעת
  17. ^ בראשית רבה, פרשה י"ג, פסקה י"ב
  18. ^ האקדמיה ללשון העברית חשוון ומרחשוון
  19. ^ ספר ישעיהו, פרק מ', פסוק ט"ו.
  20. ^ פרק ה' משנה י"ד.