חשמלאי
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
חשמלאי הוא אדם שמקצועו הוא חשמלאות – חיווט חשמלי של בניינים, מכונות וציוד נייח. חשמלאי עוסק בהתקנת ציוד חשמלי חדש או בתחזוקת תשתית קיימת. בחשמלאות קיימים תחומי התמחות ספציפיים, כגון חשמלאות רכב או חיווט תעופתי. למקצוע החשמלאי נדרשת הכשרה.
במדינות רבות נדרש רישיון על מנת לעסוק בחשמלאות. בישראל אחראי זרוע העבודה על תחום זה, ומעניק רישיונות לחשמלאים המדורגים בדרגות שונות, בהתאם להכשרתם המקצועית. בהתאם לחוק החשמל[1], ביצוע עבודות חשמל על ידי מי שאין ברשותו רישיון מהווה עבירה פלילית. החוק בישראל מגדיר "ביצוע עבודות חשמל" כהתקנה, בדיקה, שינוי, תיקון או פירוק של מתקן חשמל כולל השגחה על ביצוע עבודות, ועריכת תוכניות טכניות לביצועה[2]. כמו כן, בהתאם לחוק, בעל רישיון חשמל חייב להציג את רישיונו לפי דרישת מקבל השירות[3].
סוגי רישיונות חשמל במדינת ישראל
עריכהבהתאם לתקנות החשמל (רישיונות) התשמ"ה-1985[4], קיימים סוגי רישיונות חשמל שונים, עם סמכויות שונות[5]:
- חשמלאי-עוזר: רשאי לעזור בביצוע עבודות חשמל במתקנים במתח נמוך בפיקוחו של חשמלאי בעל רישיון מסוג מוסמך ומעלה.
- חשמלאי-מעשי: רשאי לבצע עבודות חשמל במתקנים במתח נמוך ולחתום על תוכניות עד 40*1 אמפר (חד-פאזי), למעט תכנון הארקת יסוד.
- חשמלאי-מוסמך: רשאי לבצע עבודות חשמל ולתכנן מתקנים במתח נמוך עד 80*3 אמפר (תלת-פאזי).
- חשמלאי-ראשי : רשאי לבצע עבודות חשמל ולתכנן מתקנים במתח נמוך עד 250*3 אמפר (תלת-פאזי).
- חשמלאי-טכנאי: רשאי לבצע עבודות חשמל ולתכנן מתקנים במתח נמוך עד 400*3 אמפר (תלת-פאזי).
- חשמלאי-הנדסאי: רשאי לבצע עבודות חשמל ולתכנן מתקנים במתח נמוך עד 3*630 אמפר (תלת-פאזי).
- חשמלאי-מהנדס: רשאי לערוך כל תוכניות חשמל ולבצע כל עבודות חשמל.
- חשמלאי-בודק סוג 1: רשאי לעסוק בביצוע בדיקות של מתקן חשמלי במתח נמוך בזרם עד 80*3 אמפר (תלת-פאזי).
- חשמלאי-בודק סוג 2 : רשאי לעסוק בביצוע בדיקות של מתקן חשמלי במתח נמוך בזרם עד 250*3 אמפר (תלת-פאזי).
- חשמלאי-בודק סוג 3: רשאי לעסוק בביצוע בדיקות בכל מתקן חשמלי.
- חשמלאי-מסויג-מתח גבוה: רשאי לעסוק באחזקת ובהפעלת המתקן החשמלי במתח גבוה שבמפעל בפיקוח ובהנחיית חשמלאי-מהנדס.
- חשמלאי-מסויג למעסיק : רשאי לעסוק בביצוע עבודות חשמל במסגרת המפעל בלבד בתנאים ובהיתרים שאושרו.
- חשמלאי-שירות קירור א : רשאי לבצע עבודות במערכות קירור ומיזוג אוויר המוזנות במתח נמוך בפיקוחו של חשמלאי שירות-קירור ג.
- חשמלאי-שירות קירור ב: רשאי לתכנן ולבצע עבודות חשמל במערכות קירור ומיזוג אוויר, המוזנות במתח נמוך בעוצמת זרם עד 40*1 אמפר (חד-פאזי).
- חשמלאי-שירות קירור ג: רשאי לתכנן ולבצע עבודות חשמל במערכות קירור ומיזוג אוויר, המוזנות במתח נמוך בעוצמת זרם עד 80*3 אמפר (תלת-פאזי).
- חשמלאי שירות-קירור ומיזוג אוויר תעשייתי: רשאי לעסוק באחזקת ובהפעלת המיתקן החשמלי שבמתקני הקירור בפיקוח ובהנחיית חשמלאי-מהנדס.
סיכונים מקצועיים
עריכהמקצוע החשמלאי כרוך בסכנות רבות, כמו התחשמלות (שהיא הסיבה השלישית בשכיחותה לתאונות עבודה) או נפילה מגובה (הסיבה הראשונה בשכיחותה לתאונת עבודה), גורם נפוץ לפציעה בקרב חשמלאים העובדים על עמודי חשמל או בחיבור גופי תאורה בתקרות. יחד עם זה, גורם המוות והפציעות החמורות ביותר בקרב חשמלאים הוא קשת חשמלית שנוצרת בעת עבודה במיתקן אשר לא נותק ממתח חשמלי.
היסטוריה
עריכההחשמלאות היא מהמקצועות הנפוצים והמבוקשים בעולם עקב השימוש הנרחב בחשמל. משק החשמל נוצר כבר בסוף המאה ה-19 אך נכנס לתנופה רק במאה ה-20. עם הרצון להשתמש בטכנולוגיה החדשה גבר הצורך במומחים בתחום שיודעים לתכנן, לבנות ולתחזק את רכיבי משק החשמל, החל בייצור החשמל דרך אמצעי הובלתו וכלה במכשירים המופעלים באמצעותו.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה
