טאיפה (ממלכה מוסלמית)
| ערך ללא מקורות | |
ממלכות הטָאִיפָה (בספרדית: Reinos de taifas, מערבית طائفة) הוא השם שניתן בהיסטוריה של ספרד לממלכות מוסלמיות קטנות שנוצרו בעקבות התפוררות הישויות הפוליטיות הגדולות.
היסטוריה
עריכהתקופת הטאיפות הראשונה החלה בשנת 1031 עם התפרקות ח'ליפות קורדובה לעשרות ממלכות קטנות. הטאיפות היו נתונות במאבקי כוח בלתי פוסקים, שהביאו עד מהרה לחלוקת השטח בין חמש ממלכות עיקריות, שמרכזיהן היו בסרגוסה, בדחוס, טולדו, גרנדה וסביליה. המלחמות בין הטאיפות שיחקו לידיהן של הממלכות הנוצריות של חצי האי האיברי, שהפכו את חלקן לוסאליות והשיתו עליהן מיסים כבדים.
חולשתם המדינית של המוסלמים בספרד הגיעה לשיאה בכיבוש טולדו בשנת 1085 בידי אלפונסו השישי (אנ') מלך קסטיליה ולאון. מאורע זה הביא לפלישתם של המוראביטון לספרד. אלה איחדו תחת שלטונם את כל החלק המוסלמי של חצי האי האיברי, ובכך הביאו לקיצה את תקופת הטאיפות הראשונה.
שקיעתו של שלטון המוראביטון באמצע המאה ה-12 הותירה חלל שלטוני, שהתמלא שוב בממלכות טאיפה. תקופת הטאיפות השנייה הסתיימה ב-1157, עם פלישת המוואחידון, שתפסו את מקומם של המוראביטון בצפון אפריקה. ממלכות הטאיפה חזרו לתקופה שלישית לאחר תבוסתם של המווחדון בקרב נבס דה טולוסה ב-1212. רוב ממלכות התקופה השלישית נכבשו עד מהרה בידי הנוצרים; הממלכה היחידה שנותרה על כנה לאורך זמן הייתה ממלכת גרנדה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- טאיפה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)