טביעה (כלי שיט)
טביעת כלי שיט היא מצב בו כלי שיט שוקע אל מתחת לפני הים, עקב תאונה, טעינת יתר או חדירת מים. לעיתים מתבצעת הטבעה מכוונת של כלי שיט כדי שישמש בסיס לשונית אלמוגים מלאכותית. גם בכלי שיט צבאיים ייתכנו מצבים בהם הצוות מטביע בכוונה את ספינתו, על מנת למנוע את נפילתה בידי האויב.
על פי חוק ארכימדס, כאשר משקל הגוף גדול ממשקל המים אותו הוא דוחה, הגוף ישקע. הדבר נכון בעיקר בכלי שיט בהם נפח כלי השיט אינו משתנה אך המשקל גדל עקב טעינת יתר או חדירת מים. אם כלי השיט טבע במים רדודים, ניתן לפעמים לתקן את הבעיה, להציף מחדש את כלי השיט ולהשמיש אותו מחדש.
אמצעי הגנה כנגד טביעה
עריכה- תחתית כפולה - לרוב כלי השיט המסחריים קיימת תחתית כפולה אשר מטרתה היא להגדיל את כושר הציפה, ובמקרה של נזק לתחתית (כמו עליה על סלעים) למנוע חדירת מים לכלי השיט עצמו. מאז 1993 מכליות בעלות מעמס מעל 5000 טונות חייבות גם בדופן כפולה.
- מחיצות אטומות למים - על פי התקנים, לכל כלי שיט אמורות להיות מחיצות אשר מונעות את מעבר המים מהאזור הפגוע לשאר האזורים (במקרה של חדירת מים). התקן קובע גם שכלי השיט אמור להמשיך לצוף גם כאשר המדור הגדול ביותר בו מתמלא מים.
סכנות במקרה של טביעה
עריכהכאשר כלי שיט טובע קיימים מספר סיכונים הנובעים מפיזור המטען שבתוכו. ניתן לחלק את הסיכונים הללו לקבוצות הבאות:
- סיכון הסביבה - במקרה של מכלית עלולה טביעת כלי השיט לגרום לדליפה של נפט ובכך ליצור אסון אקולוגי רחב היקף, כמו במקרה של המכלית אקסון ולדז שגרמה לאסון הנפט של אקסון ואלדז.
- סכנה לכלי שיט אחרים - כאשר אונייה המובילה מטען טובעת עלול המטען להתפזר באזור, ובכך לסכן כלי שיט אחרים. לדוגמה, כאשר אוניית מכולות טובעת, חלק מהמכולות עלולות לצוף באזור הטביעה (ואף להיסחף בזרמים) במשך ימים, ובכך להוות סכנה לכל כלי שיט אחר העובר באזור, אשר במפגש איתם עלול לטבוע בעצמו.
מסורות הקשורות לטביעת כלי שיט
עריכהנשים וילדים תחילה
עריכה- ערך מורחב – נשים וילדים תחילה
הנוהג כי "נשים וילדים תחילה" נודע לאחר טביעת הספינה אה"מ בירקנהד בשנת 1852 כשעל סיפונה כ-643 אנשים בהם 20 נשים וילדים. כאשר הספינה החלה לטבוע הכריז רב החובל "כל אדם לעצמו" אך אחד הקצינים בשם אלכסנדר סיטון, שלף את חרבו ואיים לפגוע במי שירד לסירות ההצלה לפני הילדים והנשים.
450 אנשים טבעו באסון, אך בזכות גבורתו של הקצין לא נהרגו באסון אף אחד מהנשים והילדים. הסלע לידו טבעה הספינה נקרא מאז סלע בירקנהד (Birkenhead Rock) ועל המצבה חקוקות המילים שהפכו מאז למסורת "Women and children first" - נשים וילדים תחילה. למרות קיומו של האתוס, ניתוח סיסטמטי של אסונות ים מראה כי הנוהג 'כל אדם לעצמו' גובר על הנוהג 'נשים וילדים תחילה'.
רב החובל יורד עם ספינתו
עריכה- ערך מורחב – רב-חובל יורד עם ספינתו
זו אחת מהמסורות המפורסמות ביותר בקשר לטביעה, כאשר כלי שיט טובע, רב החובל יורד למצולות ביחד עם כלי השיט עליו פיקד. מסורת זו משתקפת בסרטים רבים כגון בסרט טיטניק.
עכברים נוטשים את הספינה הטובעת
עריכהאחד המיתוסים הקדומים ביותר עוסק בעכברים אשר נוטשים ספינה שעומדת לטבוע. הגם שמדובר במיתוס, יש באמונה זו גרעין של אמת. בעבר (וגם כיום), היו עכברים רבים בכל ספינה. כאשר החלו לחדור מים לספינה ובכך לגרום לטביעתה, היו העכברים הראשונים להבחין בזאת כיוון שהם חיו בתחתית כלי השיט. עקב הצפת מרחב המחיה שלהם, יצאו העכברים אל הסיפונים העליונים, ומכאן המיתוס על עכברים הנוטשים ספינה טובעת.
מקרים ידועים של טביעה של כלי שיט ישראלים
עריכה- אגוז (ספינה), ספינת עולים ממרוקו שטבעה בשנת 1961 וכל 44 נוסעיה נספו.
- מינרל דמפייר, טבעה עקב תאונה עם כלי שיט אחר.
- אניית המשא עמנואל טבעה בדרכה מאנגליה לארץ ישראל.
- מצדה טבעה עקב חדירת מים באזור משולש ברמודה.
- הצוללת אח"י דקר טבעה עקב תקלה תפעולית ב-25 ינואר 1968 בדרכה לישראל, וכל אנשי הצוות נהרגו.
- "השלושה", טבעה בים הטירני עקב תנאי מזג אוויר קשים, וכנראה גם בשל איבוד יציבות כתוצאה של Free surface effect בהובלת מטען מלא של חימר בצובר.
- אח"י אילת, טבעה עקב ירי טילים מצריים.
- האונייה מלכה טבעה ב-20 בינואר 1975, במהלך מסעה בתעלת למאנש, עקב חדירת מים למחסן. רב חובל עמנואל קלמפרר פעל להצלת הצוות ולא היו אבדות.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר המספר את סיפון האנייה בירקנהד (אנגלית)
- אוניות טרופות, דף שער בספרייה הלאומית
- ידיעות עיתונאיות על אסונות ימיים ותאונות ימיות (1856–1918, 1917–1948) באתר "שפת הים" – ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב.