דפורטיבו טולוקה
דפורטיבו טולוקה פוטבול קלוב (ספרדית: Deportivo Toluca Fútbol Club) הוא מועדון כדורגל מקסיקני מהעיר טולוקה, בירת מדינת מקסיקו שבמקסיקו, המשחק בליגת העל המקסיקנית.
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| כינוי |
לוס דיאבלוס רוחוס דה טולוקה (השדים האדומים מטולוקה) לוס צ'וריסרוס (מוכרי הנקניקים) לוס אסקרלטס (הארגמנים) | ||
| תאריך ייסוד | 12 בפברואר 1917 | ||
| אצטדיון |
אצטדיון נמסיו דיאס, טולוקה, מקסיקו, מקסיקו (תכולה: 22,659) | ||
| בעלים | ולנטין דיאס מורודו | ||
| מאמן | איגנסיו אמבריס | ||
| ליגה | ליגת העל המקסיקנית | ||
|
www | |||
| תלבושת | |||
| |||
דפורטיבו טולוקה היא מהקבוצות המצליחות ביותר במקסיקו, ובעברה זכיות בתארים מקומיים ובינלאומיים, בהם עשר אליפויות מקסיקו, שני גביעים ושתי זכיות בגביע CONCACAF לאלופות. אצטדיון הבית של המועדון הוא אצטדיון נמסיו דיאס, הממוקם בעיר ומכיל כ-23 אלף מקומות ישיבה.
היסטוריה
עריכהטרום העידן המקצועני (1917 - 1950)
עריכהמועדון הכדורגל דפורטיבו טולוקה נוסד רשמית ב-12 בפברואר 1917 על ידי מספר אנשי עסקים וספורט, בהם האחים ממוצא גרמני מנואל ופרנסיסקו הנקל, רומן אלדאי ופילברטו נבאס. המדים הראשונים של הקבוצה כללו חולצה לבנה, ומכנסיים וגרביים בצבע כחול. הקבוצה החלה את דרכה בעידן הטרום-מקצועני בכדורגל המקסיקני, והשתתפה בהצלחה בטורנירי חובבנים מקומיים. בשנת 1932 החלה הקבוצה לשחק בצבעים המזוהים עמה עד היום, אדום ולבן.
ב-1943 הוקמה ליגת העל המקסיקנית, הליגה המקצוענית הראשונה במדינה. על אף שדפורטיבו טולוקה נוסדה כ-26 שנים קודם לכן, לא הייתה טולוקה בין המועדונים המייסדים של הליגה, שכן היא נקלעה באותה תקופה למשבר כלכלי עמוק. ב-1945, בעקבות המשבר, היה סמואל מרטינס גארסיה לנשיא המועדון. גארסיה היה מזוהה עם הקבוצה בעקבות זכייתו עמה באליפויות בעידן החובבני. הדרישה ההולכת וגוברת מצד מועדונים שונים להצטרף לליגה המקסיקנית המקצוענית, הביאה את הליגה המקצוענית להקים את ליגת המשנה, והוצבו דרישות סף להצטרפות לליגה. הליגה נפתחה רשמית בעונת 1950/1951, בין היתר בהשתתפותה של דפורטיבו טולוקה.
עלייה והתבססות בליגה הבכירה (1951 - 1965)
עריכההקבוצה רשמה את הופעת הבכורה המקצוענית שלה ב-18 בפברואר 1951, מספר ימים לאחר שחגגה 34 שנים להיווסדה. העונה הראשונה שלה בעידן המקצועני, שהסתיימה כשלושה חודשים אחר כך, הסתיימה באכזבה גדולה ובמקום האחרון בליגה. בשתי העונות הבאות המשיכה הקבוצה בתהליך הבנייה מחדש וההתאמה לעידן המקצועני, ואנשי מקצוע מונו לתפקידי מפתח במועדון על מנת לבנות אותו לקראת העפלה לליגה הבכירה. התהליך הוכיח את עצמו, כשבעונה השנייה של הקבוצה היא הצליחה לכבוש את המקום השלישי והמפתיע בליגה.
לקראת עונת 1952/1953, העונה השלישית של הקבוצה בליגת המשנה, התפטר מאמנה בשתי העונות הראשונות, דויד אלביטר, ובמקומו מונה לתפקיד תומאס פברגאס. בנוסף, התחזקה הקבוצה במספר שחקני רכש. בעונה זו השתתפו בליגה 12 קבוצות ששיחקו ביניהן בשני סיבובים, ובסך הכול שוחקו 22 מחזורי ליגה. טולוקה הפגינה יכולת מרשימה והשיגה 14 ניצחונות, שבע תוצאות תיקו והפסד בודד. הקבוצה הבטיחה את עלייתה לליגה הבכירה, לראשונה בתולדותיה, ב-18 בינואר 1953, לאחר שסיימה בשוויון 3-3 מול איראפואטו, ובסיום העונה זכתה באליפות ליגת המשנה.
כבר בשנותיה הראשונות הצליחה טולוקה להתבסס בצמרת הליגה, ובעונת 1955/1956 השיגה את התואר הראשון שלה, הגביע המקסיקני. היא גברה במשחק הגמר 2-1 על איראפואטו, הקבוצה שמולה הבטיחה את עלייתה לליגה הבכירה שלוש שנים קודם לכן. בשתי העונות הבאות סיימה הקבוצה כסגנית האלופה.
ב-1959 נפטר נשיא הקבוצה, לואיס גוטיירס דוסאל, ולאחר תקופה קצרה נרכשו המועדון ומגרשו הביתי על ידי נמסיו דיאס, שלימים ייקרא האצטדיון על שמו.
תארים ראשונים (1966 - 1975)
עריכהלקראת עונת 1966/1967 הגיע לטולוקה המאמן איגנסיו טרייס, מאמנה של נבחרת מקסיקו במונדיאלים ב-1962 ו-1966. טרייס נחשב היה לאחד מבכירי המאמנים המקסיקנים, ומעבר לניסיון כמאמן הנבחרת הגיע לטולוקה לאחר שכבר זכה בעבר בשלוש אליפויות, שני גביעים ושני תוארי אלוף האלופים. כבר בעונת הבכורה שלו הוביל טרייס את קבוצתו למאבק אליפות עיקש מול קלוב אמריקה. מספר מחזורים לסיום השתיים נפגשו אך נפרדו בשוויון 0-0 שלא העניק לאף אחת מהן יתרון בקרב על התואר. במחזור הסיום איבדה אמריקה נקודות כשהשיגה שוויון בלבד, בעוד טולוקה ניצחה במשחקה וזכתה לראשונה בתולדותיה באליפות מקסיקו, בשנת היובל להיווסדה. באותה עונה השלימה הקבוצה את הזכייה בתואר "אלוף האלופים" (הסופר קאפ המקסיקני) לאחר שגברה על אחת הקבוצות ההישגיות ביותר במקסיקו באותה תקופה, קלוב לאון.
עונה אחר כך, תחת אותו מאמן ועם סגל כמעט זהה, שמרה טולוקה על שני התארים המקומיים. בליגה היא שוב זכתה למאבק צמוד על התואר, הפעם מצידה של אוניברסידד נסיונל. שלושה מחזורים לסיום, כשהקבוצות במאזן כמעט זהה בצמרת הטבלה, התארחה טולוקה אצל הפומאס, ועל אף שליטה כמעט מוחלטת של המארחת, הצליחה לגבור עליה 2-0 ולהשיג יתרון במאבק על התואר, שהוכרע לבסוף לטובתה. במסגרת "אלוף האלופים", הצליחה הקבוצה לשמור על התואר לאחר שגברה על אטלס. באותה עונה זכתה הקבוצה בתואר הבינלאומי הראשון שלה. הקבוצה ייצגה את מקסיקו במהדורה הרביעית של גביע CONCACAF לאלופות. טולוקה הצליחה להעפיל לגמר המפעל, ולאחר ששתי המתמודדות בחצי הגמר על הזכות לפגוש את טולוקה הודחו עקב התפרעות קהליהן, הוכרזה טולוקה כזוכה בטורניר. היא הייתה למקסיקנית השנייה שזוכה בתואר בארבע מהדורותיו הראשונות.
ב-1970 שונתה שיטת הליגה במקסיקו, ונקבע כי הליגה תחולק לשני בתים, בסיומם ישוחק פלייאוף עד הזכייה בתואר. בעונה המלאה הראשונה של הפורמט החדש, עונת 1970/1971, סיימה טולוקה בראש הבית שלה והייתה קרובה לזכייה באליפות שלישית, אך נכנעה בגמר הפלייאוף לקלוב אמריקה. בעונת 1974/1975 שונתה השיטה עונה אחת בלבד, כששתי המוליכות מכל בית התכנסו לבית גמר בן ארבע קבוצות. על אף סגנון המשחק ההגנתי שהחדיר בה המאמן האורוגוואי ריקרדו דה לאון, שספג ביקורות רבות, הצליחה טולוקה להעפיל לבית הגמר מהמקום הראשון בבית שלה. במחזור החמישי ולפני האחרון בבית הגמר, גברה טולוקה 1-0 על קלוב לאון והבטיחה את זכייתה השלישית באליפות מקסיקו.
שנות השפל (1976 - 1997)
עריכהטולוקה חגגה ב-1977 את שנת השישים להיווסדה עם פרסומו של ספר המתאר את ההיסטוריה של הקבוצה, אך בשנים אלו החלה ברצף ארוך של עונות חסרות הישגים והתמודדויות בצמרת. לקראת סוף שנות השבעים, במהלך שנות השמונים ולאורך רוב שנות התשעים סבלה הקבוצה מחילופים תכופים בהנהלת הקבוצה והן בעמדת המאמן, כשבשנים אלו אף מאמן לא הצליח להוביל את הקבוצה במשך יותר משלוש שנים. בעונה אחת יוצאת מן הכלל הצליחה טולוקה לזכות בתואר, לאחר שהניפה את הגביע המקסיקני בעונת 1988/1989, לאחר שהצליחה להדיח בדרכה אל הגמר קבוצות מהבכירות במקסיקו, בהן אוניברסידד נסיונל, קלוב אמריקה וקרוס אסול. הייתה זו זכייה שנייה בהיסטוריה של המועדון בגביע, 33 שנים לאחר הזכייה הראשונה, וזכייה ראשונה בתואר כלשהו לאחר 14 שנים רצופות.
גם הזכייה בתואר לא החזירה את הקבוצה לצמרת, ובתחילת שנות התשעים הרצף החלש של המועדון נמשך. בעונת 1993/1994 הושג השיפור המיוחל בכושרה של הקבוצה, שהצליחה להעפיל עד לחצי גמר הפלייאוף. ציון דרך נוסף של הקבוצה בעונה זו היה החתמתו של השוער הרנן קריסטנטה, שזכה בהמשך הקריירה בחמש אליפויות עם הקבוצה, ורשם 419 הופעות ליגה במדיה.
החזרה לצמרת (1998 - )
עריכה
פיצול הליגה לטורנירי חורף וקיץ החל משנת 1996 לא הביא אמנם לתוצאה מיידית, אך בהמשך הפך את טולוקה לאחת מהקבוצות הטובות במקסיקו, ולקבוצה המעוטרת ביותר בליגה בשנות האלפיים.
השינוי בקבוצה התחיל עם החתמתו של המאמן אנריקה מסה בטורניר חורף 1997. המאמן הביא עמו שיטת משחק פתוחה והתקפית מאוד, ותחתיו היה חוסה קרדוסו שהגיע לקבוצה ב-1995 לאחד החלוצים הפורים בליגה, עד שהפך לבסוף למלך השערים של המועדון בכל הזמנים. בטורניר הקיץ (וראנו) של 1998, רשמה הקבוצה עונה מוצלחת מאוד. היא סיימה עם המאזן הטוב ביותר בעונה הסדירה, והמשיכה לפלייאוף. ברבע הגמר מול אטלנטה ובחצי הגמר מול קלוב אמריקה רשמה הקבוצה ניצחונות כפולים, והעפילה לגמר מול נקקסה. לאחר הפסד 2-1 במשחק הראשון, הביסה טולוקה את נקקסה 5-2 בגומלין וזכתה בתואר האליפות הרביעי בתולדותיה, 23 שנים לאחר הזכייה הקודמת. באותה עונה זכה קרדוסו בתואר מלך השערים של הליגה בפעם הראשונה מתוך ארבע בקריירה שלו בטולוקה. בגביע CONCACAF לאלופות הצליחה הקבוצה להעפיל לגמר בפעם השנייה בתולדותיה, אך הפסידה 1-0 לדי.סי. יונייטד במשחק הגמר.
כעבור שנה, בטורניר הקיץ וראנו 1999, הובילו מסה כמאמן וקרדוסו כמלך שערי הליגה את טולוקה לזכייה נוספת, חמישית בתולדותיה בתואר. טולוקה סיימה פעם נוספת עם המאזן הטוב בליגה, הדיחה ברבע הגמר את נקקסה ובחצי הגמר את סנטוס לגונה. בצמד מפגשי גמר צמודים פגשה טולוקה את אטלס. שתי תוצאות שוויון, 3-3 ו-2-2, הובילו להכרעה בדו-קרב בעיטות עונשין, בסיומו ניצחה טולוקה וזכתה בתואר.
בשנת 2000 זכתה הקבוצה בפעם השלישית ברצף בטורניר הקיץ. שוב היה זה מסה שהוביל את הקבוצה כמאמן, ובפעם השלישית קרדוסו הוביל את טבלת כובשי הליגה בדרך לזכייה. האליפות נחשבה למרשימה במיוחד, כשהקבוצה מנצחת 13 מתוך 17 משחקי הליגה הסדירה ומסיימת עם המאזן הטוב ביותר. ברבע הגמר ניצחה הקבוצה 7-0 במשחק הגומלין ו-9-0 במצטבר את פואבלה, והביסה 6-3 במצטבר את גוודלחרה בחצי הגמר. גם מפגשי הגמר היו חד צדדיים, והסתיימו ב-7-1 מצטבר לזכותה של טולוקה על סנטוס לגונה, בזכייה שישית בתואר האליפות, ושלישית בשלוש שנים. לאחר הזכייה עזב המאמן מסה לטובת אימון נבחרת מקסיקו.
טולוקה חזרה לזכות בתואר האליפות בטורניר אפרטורה 2002. באותה עונה הקבוצה החליפה שלושה מאמנים, כשאת העונה פתח ריקרדו לה וולפה. מחזור אחד לסיום שלב הבתים עזב לה וולפה לטובת אימון הנבחרת. הוא הוחלף באופן זמני על ידי עוזרו האורוגוואי, וילסון גרניולאטי, שהוביל את הקבוצה ברבע הגמר לניצחון על גוודלחרה. לקראת חצי הגמר מונה לקבוצה מאמן חדש, הארגנטינאי אלברטו חורחה, שהוביל אותה בשלב חצי הגמר לניצחון כפול על סנטוס לגונה, ולזכייה בתואר לאחר ניצחון בגמר על מונרקס מורליה. מורליה עוד גברה 1-0 על טולוקה במשחק הראשון, אך הגומלין הסתיים בזכייתה של טולוקה עם ניצחון 4-1. בנוסף, השלימה הקבוצה את זכייה השלישית בתולדותיה ב"אלוף האלופים", לאחר שגברה על מונטריי בדו-קרב פנדלים. ב-2003 זכתה הקבוצה בפעם השנייה בתולדותיה בגביע CONCACAF לאלופות. בשלב חצי הגמר, במפגש כל-מקסיקני, התמודדה טולוקה מול קלוב אמריקה. במשחק הבית שלה הובילה טולוקה 1-0, אך אמריקה הפכה וניצחה 4-1, במה שנראה היה כסוף דרכה של טולוקה במפעל. הסוף היה נראה קרוב עוד יותר כאשר עד לדקה ה-69 במפגש הגומלין התוצאה עמדה על שוויון 0-0, אך טולוקה הצליחה להבקיע בזמן הקצר שנותר ארבעה שערים, לנצח 4-0 ולהעפיל לגמר. במפגש הגמר הכפול פגשה טולוקה יריבה מקומית נוספת, מונרקס מורליה. לאחר שוויון 3-3 במשחק הראשון, ניצחה טולוקה 2-1 בביתה וחגגה זכייה שנייה בתולדותיה בתואר.
במהלך שלוש השנים הקרובות, לא הצליחה הקבוצה לשמור על יציבות. היא החליפה מאמנים לעיתים תכופות. הקבוצה הגיעה לשיא השפל בטורניר הקלאוסורה של 2005. בחודש ינואר של אותה שנה, לקראת הטורניר, חזר אנריקה מסה לתפקיד המאמן. מסה, שהוביל את הקבוצה מספר שנים קודם לכן לשלוש זכיות באליפות, נכשל בניסיונו להשיג כרטיס לפלייאוף, לראשונה מזה תקופה ארוכה. הוא פוטר מתפקידו עם סיום העונה הסדירה, שלושה חודשים בלבד לאחר הגעתו.
טורניר האפרטורה של אותה שנה הביא איתו את חזרתה של טולוקה למרכז הבמה עם זכייה שמינית בתואר. לתפקיד המאמן מונה אמריקו גאז'גו, כוכב נבחרת ארגנטינה לשעבר, שהוביל את קבוצתו לפלייאוף עם המאזן החמישי בטיבו בליגה. טולוקה עברה ברבע הגמר את קרוס אסול, הדיחה את פצ'וקה בחצי הגמר, ופגשה בגמר את מונטריי. לאחר שוויון 3-3 במשחק הראשון, גברה הקבוצה 3-0 על מונטריי בגומלין, במשחק בו ספג השופט ביקורת קשה לאחר שהרחיק שלושה משחקני מונטריי בכרטיס אדום ישיר. בהמשך השלימה הקבוצה זכייה רביעית בתולדותיה ב"אלוף האלופים", לאחר שגברה פעמיים על פצ'וקה. גאייגו היה קרוב להוביל את הקבוצה לאליפות נוספת בטורניר אפרטורה 2006, כשטולוקה נעצרה רק בגמר הפלייאוף מול גוודלחרה. בטורניר גביע CONCACAF לאלופות 2006, הגיעה הקבוצה עד לשלב הגמר, שם פגשה את קלוב אמריקה. לאחר 0-0 במשחק הראשון בביתה של טולוקה, הסתיים גם הגומלין בשוויון 0-0 והמשחק עבר להכרעה בהארכה. טולוקה עוד עלתה ליתרון 1-0 עם פתיחת ההארכה, אך בחציה השני השלימה אמריקה את המהפך, ניצחה 2-1 וזכתה בתואר.
בקיץ 2007 הוחלף גאייגו על ידי מאמן ארגנטינאי נוסף, חוסה נסטור פקרמן, במשרת האימון הראשונה שלו מאז סיים את תפקידו בנבחרת ארגנטינה, אך כעבור שני טורנירים לא מוצלחים גם הוא סיים את תפקידו. הכישלון להשיג תארים נוספים מאז 2005, וכן החתמתם של שחקנים שלא הביאו תועלת לקבוצה, הביאו לשינוי בהנהלה. רפאל לבריחה, הנשיא שתחת הנהגתו זכתה הקבוצה בחמש אליפויות, הוחלף בפרננדו קורונה. גם על הקווים התבצע שינוי, כשלתפקיד המאמן הגיע חוסה מנואל דה לה טורה. כבר בטורניר הראשון שלו על הקווים הוביל דה לה טורה את הקבוצה לפלייאוף עם המאזן השני בטיבו בליגה. הקבוצה חלפה על פני אסטודיאנטס טקוס ברבע הגמר וסנטוס לגונה בחצי הגמר, והגיעה לגמר מול קרוס אסול. טולוקה גברה בביתה 2-0 על קרוס אסול, שהשיבה לה בתוצאה זהה בגומלין. המשחק עבר להכרעה בדו-קרב פנדלים, שהוכרע לטובת טולוקה בבעיטה השביעית, בתוצאה 7-6. טולוקה זכתה באליפות התשיעית בתולדותיה, והשישית מאז חילוק הליגה לשני טורנירים בשנה.
בשנת 2010 זכה טורניר הקלאוסורה בשם "ביסנטנריו", לציון חגיגות המאתיים למקסיקו. באותה עונה חגגה הקבוצה את זכייתה העשירית באליפות מקסיקו. דה לה טורה הוביל את הקבוצה לניצחונות על אמריקה ברבע הגמר, פצ'וקה בחצי הגמר וסנטוס לגונה בגמר, במפגש שהוכרע בדו-קרב פנדלים.
מאז הזכייה באליפות העשירית, כשלה טולוקה לזכות בתואר אליפות נוסף. במאי 2012, טרם טורניר האפרטורה של אותה שנה, חזר אנריקה מסה לקדנציה שלישית כמאמן הקבוצה. הוא הצליח כבר בטורניר הראשון שלו להוביל את הקבוצה עד לגמר הפלייאוף, אך שם נעצרה הקבוצה על ידי טיחואנה, שחגגה על חשבונה את הזכייה הראשונה בתולדותיה. מסה סיים את הקדנציה השלישית שלו כעבור שנה, שוב ללא זכייה בתואר, והוחלף על ידי מלך שערי הקבוצה בכל הזמנים, חוסה קרדוסו. קרדוסו הוביל את הקבוצה שלוש פעמים ברציפות לחצי גמר הפלייאוף, וכן לגמר ליגת האלופות של CONCACAF, השתתפות ראשונה של הקבוצה בגמר המפעל מאז שינוי שמו ומתכונתו ב-2008. טולוקה פגשה את קרוס אסול, ולאחר שוויון 0-0 במשחק הראשון בחוץ, ובמשחקה הביתי סיימה בשוויון 1-1 בלבד, שהעניק לקרוס אסול את התואר עקב חוק שערי חוץ.
אצטדיון
עריכה
בעידן הטרום-מקצועני אירחה טולוקה את משחקיה במספר אצטדיונים מקומיים קטנים. ב-8 באוגוסט 1954 עברה הקבוצה לארח את משחקיה באצטדיון החדש, אצטדיון נמסיו דיאס. האצטדיון נקרא במקור "הקטור בראסה", ובהמשך שינה את שמו מספר פעמים. הוא נקרא "אצטדיון לואיס גוטיירס דוסאל", "טולוקה 70" ו-"טולוקה 70-86" עד שהוחלף שמו לשם הנוכחי, נמסיו דיאס, על שם מי שהיה נשיא הקבוצה במשך שנים ארוכות.
האצטדיון היה מהאצטדיונים המארחים בשני טורנירי המונדיאל אותם אירחה מקסיקו. בטורניר מונדיאל 1970 היה האצטדיון ליחיד בו כבשה ישראל שער במונדיאל, במסגרת המשחק מול שוודיה שהסתיים בשוויון 1-1. כמו כן אירח האצטדיון משחק נוסף מבית ב', ניצחונה של איטליה 1-0 על שוודיה. המשחק השלישי והאחרון אותו אירח בטורניר היה תבוסתה של המארחת מקסיקו 4-1 לאיטליה ברבע הגמר. במונדיאל 1986 אירח האצטדיון שלושה משחקים בבית ב', בהם ניצחונה של פרגוואי 1-0 על עיראק, ניצחונה של בלגיה 2-1 על עיראק, והמשחק בין פרגוואי לבלגיה שהסתיים בשוויון 2-2.
תארים
עריכהתארים מקומיים
עריכה- אליפות מקסיקו: (10)
- 1966/67, 1967/68, 1974/75, וראנו 1998, וראנו 1999, וראנו 2000, אפרטורה 2002, אפרטורה 2005, אפרטורה 2008, ביסנטנריו 2010
- הגביע המקסיקני: (2)
- 1955/56, 1988/89
- אלוף האלופים: (4)
- 1966/67, 1967/1968, 2002/03, 2005/06
תארים בינלאומיים
עריכה- גביע CONCACAF לאלופות: (2)
- 1968, 2003
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דפורטיבו טולוקה (בספרדית)
דפורטיבו טולוקה, ברשת החברתית פייסבוק
דפורטיבו טולוקה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דפורטיבו טולוקה, ברשת החברתית אינסטגרם
דפורטיבו טולוקה, סרטונים בערוץ היוטיוב- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
