טום בונן
טום בונן (בפלמית: Tom Boonen; נולד ב-15 באוקטובר 1980 במול, בלגיה) הוא רוכב אופניים בלגי שפרש מרכיבה תחרותית. נחשב לאחד מרוכבי הקלאסיקות הטובים בכל הזמנים והתמחה בעיקר במרוצים חד-יומיים. הוא שיאן הניצחונות במונומנט פריז–רובה, אותו ניצח ארבע פעמים, ביחד עם רוז'ה דה ולאמינק. ושיאן הניצחונות במונומנט רונדה ון פלנדרן אותו ניצח שלוש פעמים, ביחד עם חמישה רוכבים אחרים. בונן שיאן הניצחונות גם במרוץ E3 הרלבקה, אותו ניצח חמש פעמים. הוא אלוף העולם לשנת 2005 ומנצח קטגוריית הנקודות בטור דה פראנס בשנת 2007, כשבסך הכל ניצח גם שישה קטעים בטור ושני קטעים בוואלטה אספניה. ניצחונותיו הרבים במרוצים הקלאסיים החשובים ביותר הקנו לו מעמד מיוחד בבלגיה והוא נחשב אחד מהספורטאים הפופולריים ביותר בארצו כשהיה פעיל.
 | |
| טום בונן, לבוש בחולצה הירוקה של המוביל בדירוג הספרינטרים, טור דה פראנס 2005 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1980 (בן 44) מול, בלגיה  |
|---|---|
| כינוי | טומקה, טורנדו טום |
| גובה |
192 ס״מ  |
| משקל |
82 ק"ג |
| תחום | כביש |
| התמחות | מרוצים חד-יומיים, ספרינטר |
| קבוצות עבר | קבוצת רשות הדואר האמריקאי, קוויק סטפ |
| הישגי שיא |
 אלוף העולם (2005) רונדה ון פלנדרן (2005, 2006, 2012) פריז–רובה (2005, 2008, 2009, 2012) גנט - וולגם (2004, 2011, 2012)  אלוף בלגיה 2009 טור דה קטאר (2006, 2008, 2009, 2012) |
|
www | |
  | |
קריירה
עריכהבשנת 2002 רכב בונן בקבוצת רשות הדואר האמריקאי. הוא התפרסם כשסיים במקום השלישי המכובד במרוץ פריז–רובה והוא בן 21 בלבד. עזב את הקבוצה כיוון שהרגיש שקבוצת רשות הדואר הייתה מחויבת בעיקר עבור לאנס ארמסטרונג והכנותיו לטור דה פראנס וכך איננה דואגת להציב במרוצים הקלאסיים הרכב חזק דיו. כמו כן, סבר כי אם ירכב לצדו של יוהאן מוזיאו הבלגי, שנחשב באותה עת לרוכב המרוצים הקלאסיים הטוב בעולם, יוכל ללמוד ממנו ולהתפתח. וכך, בעקבות הצעה שקבל מפטריק לפברה, מנהלה הספורטיבי הדומיננטי של קבוצת קוויק סטפ-דוויטמון, עבר בונן ב-2003 לקבוצה הבלגית למורת רוחה של קבוצת רשות הדואר שעמה היה קשור בחוזה עד סוף 2003.[1]
ב-2004 ניצח בשני שלבים בטור דה פראנס כאשר אחד הניצחונות היה בשלב האחרון. ניצחון בקטע זה נחשב כיוקרתי במיוחד בקרב הרוכבים.
ב-2005 ביסס את עצמו כרוכב מהשורה הראשונה בדבוקה המקצוענית. ניצח ברציפות ברונדה ון פלנדרן ובפריז–רובה, ניצח בשני שלבים בטור דה פראנס ואף לבש את החולצה הירוקה עד שפרש בקטע ה-11 כתוצאה מתשישות. הוא התאושש וניצח באליפות העולם שנערכה במדריד.
ב-2006 לבש למספר ימים את החולצה הצהובה בטור דה פראנס. באליפות העולם סיים תשיעי ואיבד את חולצת הקשת בענן לחברו לקבוצה פאולו בטיני.
ב-2007 ניצח בשני שלבים בטור דה פראנס וזכה בחולצה הירוקה.
ב-2008 ניצח במרוץ פריז–רובה בפעם השנייה. ביוני 2008 פורסם כי נמצאו עקבות לשימוש בקוקאין בבדיקה שנערכה לו ב-26 במאי. בעקבות ממצאים אלו הודיעו מארגני הטור דה פראנס כי לא יוכל להשתתף במרוץ. בוואלטה אספניה באותה שנה ניצח בשני שלבים.
ב-2009 ניצח בפעם השלישית במרוץ פריז–רובה והצטרף למועדון המכובד של רוכבים בודדים שזכו במרוץ שלוש פעמים.
נכון לשנת 2009, נחשב בונן כרוכב הבולט ביותר בתחום של המרוצים הקלאסיים והחצי קלאסיים של הצפון, מרוצים המתקיימים בבלגיה ובצפון צרפת ומתאפיינים ברכיבה על אבני מרצפות (Pavè). נחשב כרוכב ידידותי מחוץ למרוצים ומכונה בחיבה "טורנדו טום". הוא מתראיין רבות ונחשב כוכב בבלגיה.[2]
במאי 2009 התפרסם כי נתגלו עקבות שימוש בקוקאין בבדיקת דם שנערכה לבונן לאחר מרוצי האביב של 2009. זו הפעם השנייה שמתגלה קוקאין בדמו של בונן.[3] בונן הושעה מקבוצתו אך הוחזר אליה והשתתף בדופינה ליברה. יום לפני הזינוק הותר לו לזנק לטור דה פראנס לאחר מאבק משפטי. בונן זינק למרוץ אך פרש ממנו עקב מחלה לפני השלב ה 15.
ב-2012 החל בונן את העונה בצורה מוצלחת ביותר כשניצח תחילה בטור דה קטאר ולאחר מכן, בארבעה מרוצים קלאסיים ברצף: E3 Prijs Vlaanderen (בפעם החמישית - שיא ניצחונות), גנט - וולגם, הרונדה ון פלאנדרן, בו ניצח בפעם השלישית והישווה את שיא ניצחונות במרוץ (יחד עם ארבעה רוכבים נוספים בהיסטוריה שצברו שלושה ניצחונות במרוץ) ולשיאו הגיע במרוץ פריז–רובה בו תקף את הדבוקה, יחד עם בן קבוצתו טרפסטרה, כ-57 קילומטר מהסיום ולאחר 4 קילומטרים נוספים, כשבן קבוצתו נחלש, המשיך לרכוב לבדו 53 קילומטר וניצח בפער של 1.34 דקות. בכך הישווה את שיא הניצחונות במרוץ; ארבעה ניצחונות, בו הוא מחזיק יחד עם רוז'ה דה ולאמינק.
שנת 2013 הייתה רצופת פציעות עבור בונן ונעדר, או שלא סיים עקב פציעה, ממרבית מרוצי המטרה שלו. ניצחונו המשמעותי היחיד הגיע ביולי בקטע של הטור של ולוניה. גם ב-2014 הוא לא זכה להצלחה רבה. הוא אמנם סיים שני בטור של קאטאר וניצח במרוץ החד-יומי המוקדם, קורנה–בריסל–קורנה, אך בשני המרוצים החשובים ביותר עבורו, רונדה ון פלנדרן (סיים במקום ה-7) ופריז-רובה (סיים במקום ה-10) לא זכה בהישגים המקווים. ביוני 2014 ניצח בשני קטעים בטור של בלגיה. גם 2015 הייתה רצופת פציעות עבור בונן שגרמו לו להיעדר ממרוצי המטרה החשובים לו - המרוצים הקלאסיים של הצפון. עם זאת הוא הצליח לנצח במרוץ החד-יומי רונד אום קלן וניצח בקטעים בטור של בלגיה ובאנקו טור.
ב-2016 לא בלט בונן במרוצי הקלאסיים של הצפון, אולם במרוץ האחרון בסדרה זו, פריז–רובה, הוא נמנה עם קבוצת החוד שהגיעה יחד לסיום בוולודרום ברובה. בונן נחשב כמועמד מוביל במאוץ לסיום אך נכנע לרוכב האוסטרלי הוותיק שנחשב כ"פועל שחור", מט היימן וסיים שני. לאחר המרוץ הוא זכה לתשבחות משניים מרוכבי העבר הצרפתיים שניצחו במרוץ זה בעברם: ברנאר אינו וז'ילבר דוקלו-לאסאל שתיארו את בונן כ"לוחם" ו"נפלא". בהמשך העונה ניצח בונן בשני מרוצים חד-יומיים, בהם קלאסיקת לונדון-סארי ובקטע בטור של ולוניה. במרוץ הכביש באליפות העולם בדוחא הוא סיים במקום השלישי ונכנע לפטר סאגאן (אלוף העולם ומדליית זהב) ומרק קאוונדיש (מדליית כסף).
בונן הודיע כי יפרוש מרכיבת אופניים מקצועית לאחר מרוצי האביב ב-2017.[4]. ב-9 באפריל 2017 רכב במרוץ האחרון שלו כרוכב מקצועני, וסיים במקום ה-13 בפריז–רובה.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של טום בונן (בהולנדית, בצרפתית ובאנגלית)
טום בונן, ברשת החברתית פייסבוק
טום בונן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- טום בונן, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- טום בונן, באתר olympedia.org
- טום בונן, באתר Cycling Archives
- סטטיסטיקת ניצחונות(הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים
עריכה- ^ 5th Jacob's Creek Tour Down Under - 2.3 - Australia, January 21-26, 2003, Boomin' Boonen comes to Adelaide באתר cyclingnews.com, 26 בינואר 2003
- ^ Andrew Hood, A conversation with Tom Boonen, באתר VeloNews, 30 במרץ 2006
- ^ Gregor Brown, Boonen suspended following second cocaine positive, באתר cyclingnews.com, 9 במאי 2009
- ^ Boonen to begin final season at Vuelta a San Juan, באתר cyclingnews.com, 5 בינואר 2017
| הקודם: אוסקר פריירה |
אלוף העולם במרוצי כביש 2005 |
הבא: פאולו בטיני |
| הקודם: לאנס ארמסטרונג |
רוכב השנה בעולם (אופני הזהב) 2005 |
הבא: פאולו בטיני |