טונאטיאו
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה. | |
במיתולוגיה האצטקית, טונאטיאו (Ōllin Tōnatiuh "תנועת השמש") היה אל שמש. העם האצטקי ראה בו כמנהיג של טולן, העולם הבא. אל זה היה ידוע כשמש החמישית, משום שהאצטקים האמינו כי הוא היה השמש שהחליפה את השמש הרביעית לאחר שזו גורשה מהשמים.
תיאור
עריכהעל פי המיתולוגיה האצטקית כל שמש היא אל עם עידן קוסמי משלו, האצטקים האמינו שהם עדיין בעידן של טונאטיאו. לפי מיתוס הבריאה האצטקית, האל דרש קורבנות אדם כמחווה ובלעדיה יסרבו להעביר דרך השמים. נהוג לחשוב כיום כי 20,000 בני אדם הוקרבו בכל שנה לטונאטיאו ואלים אחרים, אם כי ייתכן שמספר זה מנופח על ידי האצטקים, שרצו לעורר פחד באויביהם, או על ידי הספרדים, שרצו להכפיש את האצטקים. האצטקים היו מוקסמים מהשמש וצפו בה בזהירות, והיה להם לוח שנת שמשי דומה לזה של המאיה. ברבים מהמונומנטים האצטקים שנותרו היום יש מבנים מיושרים עם השמש.
על פי המיתולוגיה האצטקית, טונאטיאו נודע בשם "השמש החמישית", מתוך חמש השמשות, חמישה ניסיונות בריאה. טונאטיאו מתואר כאל עז ולוחמני, הוא נראה לראשונה באמנות הפוסט-קלאסית הקדומה של הציוויליזציה הפרה-קולומביאנית המכונה טולטק (אנ'). הקשר הסימבולי של טונאטיאו עם הנשר רומז לאמונה האצטקית במסעו כשמש הנוכחית, הנוסע על פני השמים בכל יום, שם ירד במערב ועלה במזרח. האצטקים סברו כי מסעו מתקיים על ידי הקרבה יומיומית של בני אדם. טונאטיאו נחשב לאל המרכזי באבן לוח השנה האצטקי. בתרבות הטולטקית, טונאטיאו מזוהה לעיתים קרובות עם כוכב הלכת ונוס.[1]
קישורים חיצוניים
עריכה
- טונאטיאו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- טונאטיאו, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)