טוראמנה
טוראמנה מכונה גם טוראמנה שאהי ג'אובלה (בכתב גופטה (אנ'): 
, "טוראמנה",[1] שלט סביב סביב 493 – 515) היה המלך של ההונים האלכונים ששלט בצפון הודו בסוף המאה ה-5 ותחילת המאה ה-6 לספירה.[2] טוראמנה גיבש את כוחם של האלכונים בחבל פנג'אב (פקיסטן של היום וצפון-מערב הודו), וכבש את צפון ומרכז הודו כולל אראן (אנ') במאדהיה פרדש. טוראמנה השתמש בתואר "מלך המלכים הגדול" (מהאראג'אדהיראג'ה, 
), המקביל ל"קיסר",[3] בכתובותיו, כגון הכתובת על חזיר הבר של אראן.[4]
 | |||||
| דיוקן של טוראמנה וראשי תיבות שמו בכתב גופטה (אנ') "טורא", ממטבע הארד שלו | |||||
| לידה |
המאה ה־5  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
המאה ה־6 | ||||
| דת | שיוויזם | ||||
| |||||
  | |||||
כתובת סנג'לי (אנ') של טוראמנה מדברת על כיבושיו ושליטתו במאלווה ובגוג'ראט. שטחו כלל גם את אוטר פרדש, ראג'סטאן וקשמיר.[5] הוא כנראה הרחיק עד קוסמבי, שם התגלתה אחת החותמות שלו.
על פי כתובת רישטאל (אנ'), שהתגלתה ב-1983, פראקשאדהרמה, שליט משושלת אוליקארה (אנ') ממאלווה הביס את טוראמנה.[6]
היסטוריה
עריכהמקורות הודיים מדווחים על התקפות של בני ההונה על אימפריית הגופטה הצפון-מערבית בתחילת המאה ה-6. המונח הכללי "הונה" מתייחס לקבוצות של מה שמכונה "ההונים האיראנים (אנ')" שהתקדמו לבאקטריה, סוגדיאנה (אנ') וגנדהארה במספר גלי התקפות בסוף המאה ה-4 וה-5. הזיהוי של ה"הונה" עם ההונים האיראנים (שאין לבלבל בינם לבין "ההונים המערביים" שהתקדמו למזרח אירופה בסביבות שנת 375 ושהם כנראה לא היו קשורים איתם) כבר מזמן לא שנוי במחלוקת במחקר ההיסטורי. השאלה איזו מהקבוצות הללו פלשה לצפון הודו בסביבות 500 היא מסובכת יותר. במחקר עדכני יותר, מקובל שתוקפים אלו השתייכו לקבוצת ההונים האלכונים. הבעיה היא שהמקורות ההודיים עושים הבחנה מועטה ומדווחים רק על "הונה" במונחים כלליים. המחקר מקשר לעהתים קרובות קבוצה אחרת של הונים איראנים (הפתליטים (אנ')) עם ה"הונה". הראיות הנומיסמטיות, לעומת זאת, מצביעות בבירור על כך שה"הונה" הם הונים אלכונים.
מעט מאוד ידוע על טוראמנה עצמו. הוא טבע מטבעות והוא מתועד היטב על ידי כתובות הודיות, אם כי פרטים בקושי ידועים. ברור שה"הונה" (הונים אלכונים) בפיקודו של טוראמנה התקדמו מחבל פנג'אב לצפון-מערב אימפריית הגופטה בתחילת המאה ה-6 וככל הנראה היו לו כמה הצלחות. בשנת 510, הביסו ההונים האלכונים בראשות טוראמנה את צבאו של שליט הגופטה בהנוגופטה (שכנראה שלט במאלווה) בהנהגתו של הגנרל גופאראג'ה, שנהרג בקרב. לאחר מכן התקדם טוראמנה לזמן קצר עד למגדהה. תחום ההשפעה בהודו של ההונים האלכונים תחת טוראמנה התרחב לגוואליור ולאזור מאלווה; הוא ספג רק תבוסה אחת מול פראקשאדהרמה, שליט משושלת אוליקארה (אנ').
כתובות של טוראמנה הוקמו באראן (אנ') ובקורה בפנג'אב וממחישות את הצלחותיו הצבאיות: פנג'אב, קשמיר, ראג'סטאן ולפחות חלקים מאוטר פרדש היו תחת שלטונו.
טוראמנה מת כנראה בסביבות שנת 515 בבנארס לאחר שובו ממערכה צבאית. ירש אותו בנו מיהירקולה (אנ'), המתואר בצורה שלילית ביותר במקורות הודיים.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Fleet, John Faithfull (1960). Inscriptions Of The Early Gupta Kings And Their Successors. p. 162.
- ^ Grousset, Rene (1970). The Empire of the Steppes. Rutgers University Press. pp. 70-71. ISBN 0-8135-1304-9.
- ^ "the Huna emperor Toramana" in Agrawal, Ashvini (1989). Rise and Fall of the Imperial Guptas (באנגלית). Motilal Banarsidass Publ. p. 251. ISBN 9788120805927.
- ^ Fleet, John Faithfull (1960). Inscriptions Of The Early Gupta Kings And Their Successors. pp. 158–161.
- ^ Dani, Ahmad Hasan (1999). History of Civilizations of Central Asia: The crossroads of civilizations, A.D. 250 to 750. Motilal Banarsidass Publ. p. 142. ISBN 8120815408.
- ^ Salomon, Richard (1989). "New Inscriptional Evidence For The History Of The Aulikaras of Mandasor". Indo-Iranian Journal. 32 (1): 27. doi:10.1163/000000089790082971. ISSN 0019-7246. JSTOR 24654606.