טושה זיידל

כנר יהודי-אמריקאי

טושה זיידלרוסית: Тоша Зайдель; באנגלית: Toscha Seidel‏; 17 בנובמבר 189915 בנובמבר 1962) היה כנר יהודי-אמריקאי ממוצא רוסי.

טושה זיידל
Тоша Зайдель
לידה 17 בנובמבר 1899
אודסה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בנובמבר 1962 (בגיל 62)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1918 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה מוזיקה, נגינה בכינור עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Alexander Fiedemann עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד באודסה בשנת 1899 למשפחה יהודית. מגיל 7 למד נגינה על כינור. בהמשך נסע ללמוד נגינה בקונסרבטוריון שטרן בברלין, אצל אדולף ברודסקי (תלמידו של יוזף יואכים) ובקונסרבטוריון של סנקט פטרסבורג אצל הכנר ההונגרי לאופולד אאואר ואצל נתן מילשטיין שם סיים את לימודיו בשנת 1912. את הקונצרט הראשון שלו ערך באוסלו בשנת 1915.

הוא ביקר בארצות הברית בשנת 1918, שם ערך את הופעת הבכורה שלו באולם הקונצרטים קרנגי הול. ובשנת 1920 היגר לארצות הברית. הייתה לו תוכנית שבועית ברדיו של CBS בשם The Toscha Seidel Program; במקביל, שימש גם כמנהל המוזיקלי של רשת הרדיו של CBS.

זיידל ניגן בעיקר באולפני סרטי הקולנוע של הוליווד ונחשב כשייך לתור הזהב של הוליווד[1]. בין הסרטים בהם ניגן: אינטרמצו, מסביב לעולם ב-80 יום, והקוסם מארץ עוץ. בחלק מהסרטים גם שיחק ככנר.

לאחר מלחמת העולם השנייה התמנה למורה למוזיקה בקונסרבטוריון למוזיקה בלוס אנג'לס.

לימד את אלברט איינשטיין לנגן בכינור, ובתמורה נתן לו איינשטיין סקיצה של תורת היחסות שלו[2].

בשנת 1922 כתב ג'ורג' גרשווין שיר עליו ועל חבריו הכנרים הווירטואוזים הרוסים-יהודים בשם "מישה, יאשה, טושה, סשה".

נגינתו

עריכה

זיידל נודע בטון שופע ורומנטי והוא ניגן על כינור הסטרדיבריוס של אנטוניו סטרדיווארי, שנקרא "דה וינצ'י" 1714 (וידוע כיום כאקס-זיידל), שאותו רכש בשנת 1924 תמורת 25,000 דולר. זיידל אמר שלא יחליף את הכינור גם תמורת מיליון דולר. בשנת 2022 הוצע הסטרדיבריוס של זיידל בניו יורק ב–20 מיליון דולר ונמכר ב–15 מיליון דולר[1].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא טושה זיידל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2   חגי חיטרון, הם היו כנרים אגדיים אבל נשארו מאחורי הקלעים של הוליווד, באתר הארץ, 25 ביולי 2022
  2. ^ Press Releases || The Magnes, web.archive.org, ‏2007-09-27