טיוטה:שמואל לוינסון
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| לידה |
1952 ירושלים |
|---|---|
| פטירה | 2 באוגוסט 1994 (בגיל 42 בערך) |
שמואל (שמוליק) לוינסון (1952 – 2 באוגוסט 1994) היה עורך דין ישראלי. היה יו"ר האגודה לזכויות האזרח בישראל במשך כשבועיים, עד שנרצח.
ביוגרפיה
עריכהלוינסון נולד בירושלים לאסתר, מהעובדות הסוציאליות הראשונות בעיר, וליוסף, שעבד ככלכלן בחברת העובדים של ההסתדרות הכללית ושימש, בין היתר, נציג ציבור בבית הדין לעבודה. אח לחנה לוינסון.
לוינסון למד בגימנסיה העברית רחביה. שימש קצין בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים, שבמסגרתו אף נטל חלק במלחמת יום הכיפורים.
למד לתואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה חבר במערכת כתב העת "משפטים".[1]
התמחה אצל שופט בית המשפט העליון, משה עציוני, והוסמך כעורך דין בשנת 1979. עם הסמכתו פתח משרד פרטי ובשנת 1989 הצטרף כשותף למשרד פולמן-בורלא-לוינסון. במסגרת הקריירה המשפטית שלו, עסק לוינסון במשפט אזרחי, מנהלי וחוקתי.
בשנת 1977 הצטרף לאגודה לזכויות האזרח בישראל. במסגרת זו, ייצג את האגודה במספר עתירות לבג"ץ ובהן עתירה בבקשה לבטל הכרזה על אזור רמת הגולן כשטח צבאי סגור (בשנת 1982).
בשנת 1992 החל לכהן כחבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח בישראל, ובחודש יולי 1994 נבחר לשמש יו"ר האגודה, תפקיד שבו הספיק לכהן במשך כשבועיים, עד הירצחו ב-2 באוגוסט 1994.[2]
מותו
עריכהלוינסון נרצח על ידי אלמוני בביתו בשכונת רחביה בירושלים. הלווייתו נערכה כעבור יומיים בבית הקברות גבעת שאול. פרשת הירצחו של לוינסון זכתה לסיקור תקשורתי נרחב שהוביל ליצירת לחץ ציבורי ללכידת הרוצח. בשנת 1997 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים ברצח את שלום עובדיה, נרקומן ירושלמי בעל רקע של עבירות רכוש. בדעת מיעוט סבר השופט משה גל כי יש לזכות את עובדיה. "רב הנסתר על הגלוי ואין בידנו לקבוע ממצאים בסיסיים לאשר התרחש במדויק בזירת האירוע", כתב גל בפסק דינו. עובדיה ערער לבית המשפט העליון, שהקדיש לדיון בתיק ארבע ישיבות שבסופן דחה את הערעור פה אחד, והותיר את ההחלטה על כנה.[3]
מאז הרשעתו טוען עובדיה באופן עקבי לחפותו. הבעת חרטה על המעשה, פעולה שסירב לעשות במרוצת השנים, עשויה הייתה להוביל לקציבת עונשו ולשחרורו המוקדם. בינואר 2015 אמר עובדיה בראיון שהעניק מתאו לתוכנית "עובדה":
"אני לא יכול להודות בדבר שלא עשיתי. אילו הייתי מודה הייתי יוצא כבר לפני שנים רבות לחופש. יש מצב שאסיים כאן את חיי. אני מוכן לצאת בשקית שחורה משב"ס ולא להודות ברצח שלא ביצעתי".
בשנת 2016 הגישה הסנגוריה הציבורית בקשה לקיום משפט חוזר לעובדיה, הליך חריג במערכת המשפט הישראלית, לאחר שלטענתה נתגלו בתיק ראיות חדשות.[4] פרקליטות המדינה השיבה לבקשה והבהירה, מנגד, כי היא מתנגדת לקיום משפט חוזר. "טיעונים אלה מהווים למעשה טיעון מחודש בפרשת רצח שמואל לוינסון, המתאים לשלב הסיכומים בפני הערכאה הדיונית", נכתב בתשובה. עם זאת, הסכימו בפרקליטות כי מדובר ב"תיק מורכב ובלתי שגרתי בנסיבותיו".
בחודש ספטמבר 2017 דחה בית המשפט העליון את הבקשה, כשבמקביל מתח ביקורת חריפה על ניסיונות הפרקליטות לסכל הגשת בקשות למשפטים חוזרים.[5][6]
חיים אישיים
עריכהלוינסון הותיר אחריו אישה, שתי בנות ובן.[7]
הערות שוליים
עריכה- ^ נעמה ישובי, האגודה לזכויות האזרח - סיכום ביניים, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 2002
- ^ קול קורא של כתב העת "משפטים", תשל"ט
- ^ ע"פ 5825/97 עובדיה שלום נ' מדינת ישראל, נה(2) 933 (2001)
- ^
שרון פולבר, אחרי יותר מעשרים שנה בכלא, הסנגוריה הציבורית מבקשת משפט חוזר לעובדיה שלום, באתר הארץ, 28 בפברואר 2016
- ^ רויטל חובל, העליון דחה את בקשתו של אסיר העולם עובדיה שלום למשפט חוזר, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2017
- ^ מ"ח 1632/16 עובדיה שלום נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 07.09.2017)
- ^ נעמה ריבה, הפסל אבנר לוינסון: "הרצח שינה את מי שאני ואת האופן שאני חווה את העולם ויוצר", באתר הארץ, 8 בספטמבר 2020
{מיון רגיל: לוינסון, שמואל} קטגוריה:עורכי דין ישראלים קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1952 קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1994