טיחווין

עיר ברוסיה

טיחווין (ברוסית: Тихвин) היא עיר במחוז לנינגרד, הממוקמת במרחק עשרות קילומטרים מהעיר סנקט פטרבורג. מהווה מרכז תרבותי, תעשייתי ותחבורתי חשוב.

טיחווין
Тихвин
סמל טיחווין
סמל טיחווין
סמל טיחווין
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
אובלסטי מחוז לנינגרדמחוז לנינגרד מחוז לנינגרד
שפה רשמית רוסית
תאריך ייסוד 1383
שטח 24 קמ"ר
גובה 50 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 58,068 (2019)
קואורדינטות 59°38′39″N 33°32′32″E / 59.644166666667°N 33.542222222222°E / 59.644166666667; 33.542222222222 
אזור זמן UTC +3
http://gorod.tikhvin.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

ספורט

עריכה

בעיר ממוקם אצטדיון קירובץ, המהווה אחד ממתקני הספורט הגדולים במחוז לנינגרד ומשמש כמגרשן הביתי של קירובץ טיחווין ולנינגראדץ.

מועדון הכדורגל הכוכב האדום טיחווין זכה באליפות מחוז לנינגרד בשנת 1953 ומועדון סטרויטל זכה באליפות 1968. ברם למועדון המוצלח ביותר בעיר נחשב מועדון קירובץ טיחווין שזכה באליפות המחוז בשנים 1987, 1989, 1991 אך עד כה לא הצליח להעפיל לליגות מקצועניות.

הקהילה היהודית

עריכה

טיחווין הייתה מחוץ לתחום המושב, לכן באופן רשמי נאסר על מרבית היהודים להתיישב בה. בכל זאת, כבר מאמצע מאה ה19 יש ידיעות על כמה עשרות יהודים החיים בעיר. היו אלה חיילים משוחררים מהצבא הרוסי ובני משפחותיהם (חיילים משוחררים היו פטורים ממגבלות תחום המושב). לפי מרשם האוכלוסין שנערך בשנת 1897 התגוררו בטיחווין 119 יהודים, שהיוו 1.8% מהאוכלוסייה. בשנת 1905 קיבלו יהודי העיר היתר לבניית בית הכנסת (עד אז נערכו תפילות בבתים הפרטיים של היהודים). בית הכנסת התקיים עד לתחילת שנות ה-30, אז נסגר בהוראת השלטון הקומוניסטי. מבנה בית הכנסת הפך לאולם ספורט. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 המבנה נהרס, בשל מצבו הרעוע.

לפי מרשם אוכלוסין שנערך בשנת 1939 התגוררו בטיחווין 113 יהודים (כ-0.7% מן האוכלוסייה). בשנת 1941, כאשר התקרב הצבא הנאצי אל העיר הצליחו יהודי העיר להימלט לתוך לנינגרד. לאחר מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר יהודים מעטים: בשנת 1959 - 41 יהודים, בשנת 1989 - 56 יהודים ובשנת 2002 - 28 יהודים. נכון להיום (2023) לא ידוע על יהודים המתגוררים בטיחווין.

ערים תאומות

עריכה

העיר חתומה על הסכם ערים תאומות עם הערים:

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא טיחווין בוויקישיתוף