טיטוס אוטקיליוס קראסוס
טיטוס אוטקיליוס קראסוס (Titus Otacilius Crassus) היה מצביא רומאי, שנטל חלק במלחמה הפונית השנייה. הוא היה, ככל הנראה, בנו של טיטוס אוטקיליוס קראסוס, קונסול שנת 261 לפנה"ס.
אוטקיליוס נזכר אצל ליוויוס ללא הקוגנומן, אך מתוך שתי פסקאות בחיבורו אנו למדים כי שם משפחתו היה קראסוס. הוא נבחר לפראיטור בשנת 217 לפנה"ס, ובאותה שנה אף ניהל את טקס הנדרים להקמת מקדש לאל מנס (Mens). שנה אחר כך, ב-216 לפנה"ס, הוא מוזכר כפרו-פראיטור אשר הביא אל הסנאט איגרת מאת היירון טיראן סירקוסאי, המבקש את עזרת הרומאים נגד הצי הקרתגי. ב-215 לפנה"ס נבחר לדואומוויר, ולאחר שחנך את מקדש מנס הוענק לו אימפריום, והוא נשלח אל סיקיליה (סיציליה) לפקד על הצי המלחמתי. אוטקיליוס הפליג בראש אוניותיו מליליבאום אל אפריקה, השם את החוף הקרתגי, ובעודו עושה דרכו אל סרדיניה, נתקל בשייטת פונית ולכד כמה מאוניותיה.
בשובו לרומא הוצגה מועמדותו לקונסולאט של שנת 214 לפנה"ס, ובחירתו נראתה מובטחת בשל קשרי משפחתו עם קווינטוס פאביוס מאקסימוס. נציגי מעמד הפרשים באספת הקנטוריות (המצביעים ראשונים) כבר העניקו את קולותיהם לאוטקיליוס, כאשר שכנע פאביוס את שאר הנאספים לבל ימנוהו לקונסול, משום שחסר את הכישורים הצבאיים הנדרשים להתמודדות עם חניבעל. פאביוס מאקסימוס ומרקוס קלאודיוס מרקלוס נבחרו אפוא לקונסולים, וכפיצוי-מה נבחר אוטקיליוס לפראיטור בפעם השנייה, ונמסר לו הפיקוד על הצי בראשו עמד בשנה שחלפה. כהונתו זו הוארכה גם בשלוש השנים הבאות. ב-212 לפנה"ס נחל אוטקיליוס הצלחה, עת פשט על חופי קרתגו סמוך לאוטיקה ולכד בנמלה כמה אוניות דגן. אותה שעה סבלו הכוחות הרומיים הצרים על סירקוסאי ממחסור באספקה, והדגן שנתפס על ידי אוטקיליוס ונשלח אליהם איפשר להם להמשיך במשימתם. מועמדותו לקונסול הוצגה פעם נוספת, לקונסולאט של שנת 210 לפנה"ס, אך חרף תמיכת נציגי הפרשים שוב נחל אוטקיליוס כישלון, כפי הנראה בשל התערבותו של טיטוס מאנליוס טורקוואטוס. ברם, דבר ההפסד לא הגיע לאוזניו, שכן זמן קצר לאחר סיום הבחירות נודע ברומא דבר מותו של אוטקיליוס בסיציליה (211 לפנה"ס).[1]
מקורות
עריכה- ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהחיבור William Smith, Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, 1867, הנמצא כיום ברשות הציבור
הערות שוליים
עריכה- ^ Livius 22.10, 56; 23.21, 31, 32, 41; 24. 7-10; 25.31; 26.1, 22, 23.