טיטן 4
טיטן 4 (באנגלית: Titan 4) היה משגר שפותח מטיל בליסטי בין־יבשתי טיטן 2. המשגר היה ששימוש לשיגור חלליות בשנים 1989–2005. זה היה הדגם האחרון בסדרה.
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משגר בכן שיגור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ייעוד | שיגור חלליות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משפחה | משפחת משגרי הטיטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצרן | לוקהיד מרטין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סטטוס | לא פעיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתרי שיגור |
SLC-4E בבסיס חיל האוויר ונדנברג 41/LC-40 נמל החלל קייפ קנוורל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגורים | 39 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הצלחות | 35 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כישלונות | 4 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור ראשון | 14 ביוני 1989 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור אחרון | 19 באוקטובר 2005 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטען ל־LEO | 21,680 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטען ל־GTO | ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תיאור המשגר
עריכההפיתוח בוצע עבור שיגורי מטענים כבדים.
השיגור הראשון בוצע בשנת 1989 מכן שיגור LC-40 מנמל החלל קייפ קנוורל. בהמשך שיגורים בוצעו גם מ-SLC-4E בבסיס חיל האוויר ונדנברג ומכן שיגור LC-41 בנמל החלל קייפ קנוורל. השיגורים נמשכו עד לשנת 2005. בסך הכול בוצעו 39 שיגורים מהם 35 הסתיימו בהצלחה.
המשגר כלל 2 מאיצים בדלק מוצק ומספר שלבים בדלק נוזלי. בהמשך הופעלו 2 שלבים והייתה אופציה להתקנת כשלב שלישי יחידת "קנטאור" או יחידה אחרת.
המשגר נבנה ב-2 גרסאות: גרסת IV-A עם מאיץ במעטפת ממתכת (22 שיגורים) וגרסת IV-B עם מאיצים במעטפת מחומר סינתטי (17 שיגורים).
כל גרסה היה ניתן לשגר ב-5 דגמים:
- 401 – עם שלב שלישי מדגם "קנטאור".
- 402 – עם שלב שלישי מדגם IUS.
- 403 – ללא שלב שלישי למטענים קלים למסלול גבוה מבסיס חיל הוויר ונדנברג.
- 404 – ללא שלב שלישי למטענים כבדים למסלול נמוך מבסיס חיל הוויר ונדנברג.
- 405 – ללא שלב שלישי למטענים קלים למסלול גבוה מנמל החל קייפ קנוורל.
בשנת 1990 בוצע הערכת עלות התוכנית של 65 שיגורים. היא הסתכמה ב-18.3 מיליארד דולר (במחירי 2024).
בשנת 1997 בוצע שיגור של גשושית קאסיני-הויגנס.
בסוף שנות ה-90 החלו חששות מהשפעה של דלק נוזלי על הסביבה ואמינות של משגר. הוחלט על הפעלת תוכנית לפיתוח דגמים שיחליפו את המשגר. השיגור האחרון בוצע בשנת 2005.
תצוגה של המוזיאון הלאומי של חיל האוויר של ארצות הברית כוללת משגר בגרסה IV-B משוחזר. במספר מוזיאונים אחרים מוצגים חלקים אוריגינלים של משגר.
קישורים חיצוניים
עריכה
- תיאור המשגר (באנגלית)
- נתוני המשגר (באנגלית)
- רשימת שיגורים (באנגלית)