טייסת 123
טייסת 123, המכונה גם "טייסת ציפורי המדבר" (כונתה בעבר: "טייסת הבֵּלים הדרומית"), היא טייסת מסוקי סער בחיל האוויר הישראלי.
סמל הטייסת | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | "טייסת ציפורי המדבר" |
כינוי עבר | "טייסת הבֵּלים הדרומית" |
מדינה | ישראל |
שיוך | חיל האוויר הישראלי |
סוג | מסוקי תובלה/סער |
בסיס האם | בסיס פלמחים |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 10 במרץ 1965 – הווה (59 שנים) |
מלחמות | מלחמת לבנון השנייה, מלחמת חרבות ברזל |
נתוני היחידה | |
ייעוד | תובלת וחילוץ לוחמים, חילוץ אנשי צוות אוויר שנטשו כלי טיס. |
כלי טיס |
UH-60 בלק-הוק ("ינשוף") לימה UH-60L ("ינשוף 3") |
כלי טיס בעבר | בל-212, בל-205, בל-47, וגם סיקורסקי S-58 שהושאלו מטייסת 124. |
עיטורים | |
צל"ש הרמטכ"ל | |
עיקר פעילותה השוטפת של הטייסת הוא בתובלה וחילוץ של לוחמים, חילוץ מטיילים אבודים ופינוי נפגעי תאונות דרכים.
היסטוריה
עריכההטייסת הוקמה ב-10 במרץ 1965 והפעילה מסוקי בל 47G-2. הטייסת פעלה מבסיס תל נוף ושימשה כטייסת אימון המסוקים של בית הספר לטיסה. מאוחר יותר הוסבה הטייסת למסוקי בל 205 ועברה, בחודש אוגוסט 1969, לבסיס חצרים. בשנת 1978 החליפה הטייסת את מסוקי הבל-205 במסוקי בל 212 ("אנפה"), ששירתו בטייסת עד שנת 2002.
במלחמת יום הכיפורים פעלה הטייסת בעיקר בחזית הדרום. אחד ממסוקיה הופל באש נ"מ מצרית וכל צוותו למעט טייס המשנה, נהרג. במלחמת שלום הגליל איבדה הטייסת שני מסוקים: אחד הופל על ידי אש נ"מ של המחבלים בנבטייה ושני נתקל בחוטי חשמל בטיסה מבצעית ליד אגם קרעון והתרסק. צוותי שני המסוקים נהרגו.
ב-24 בספטמבר 1984 התרסק מסוק "אנפה" של הטייסת בנחל בזק בעת אימון מרדף עם כוח מבסיס האימונים של חטיבת גולני. בתאונה נהרגו שני הטייסים, מכונאי מוטס ושני לוחמי גולני.
ב-8 באוגוסט 2002 נפתחה הטייסת מחדש בבסיס חצרים כטייסת מסוקי סיקורסקי UH-60 בלק הוק, "ינשוף". חמשת המסוקים הראשונים של הטייסת הגיעו לישראל בתחילת החודש בבטנו של מטוס C-5 גלקסי של חיל האוויר האמריקני שנחת בבסיס נבטים. טייסת 123 היא טייסת הבלק-הוק השנייה שנפתחה בישראל לאחר טייסת 124 המוצבת בבסיס פלמחים.
הטייסת קיבלה ציון לשבח מהרמטכ"ל על פעילותה במלחמת לבנון השנייה[1].
ב-2015 הוחלט להעביר את הטייסת לבסיס פלמחים.[2][3] ב-15 ביולי 2015 עברה הטייסת מבסיס חצרים לבסיס פלמחים.
הטייסת הפעילה בעבר את המסוקים הבאים: בל-212, בל-205, בל-47, וגם סיקורסקי S-58 שהושאלו מטייסת 124.
בין מפקדי הטייסת: דן ברוס (מפקד הטייסת במלחמת יום הכיפורים), אמיתי חסון, אמנון אורון, ראובן לוי, עופר בן-פרץ, ישראל יהלום, אורי מנור, מוטי רגב, יעקב רשף (מלחמת לבנון), שמואל אלדר (1984-1986), מיקי בר, אלכס דן,ערן כהן,אבנר בלקנאי (2003-2005).
ב-29 באוקטובר 2023 בצעה טייסת 123 את החילוץ המוסק הראשון מתחילת התמרון הקרקעי במלחמת חרבות ברזל.[4]
ב-11 בספטמבר 2024, התרסק מסוק "ינשוף" תוך כדי נחיתה ברפיח, בעת הגעה לחילוץ לוחם הנדסה קרבית. בהתרסקות נהרגו שני לוחמים ונפצעו שמונה נוספים. המסוק שהתרסק שייך לטייסת 124, אך הוחזק בכוננות חילוץ לגזרת רפיח, עם צוות של טייסת האחות 123.[5][6]
סמלי הטייסת בעבר
עריכהבסמל הטייסת משולבת האות B האנגלית, האות הראשונה בשם החברה Bell, יצרנית המסוקים שהופעלו בטייסת בעבר.
גלריית תמונות
עריכה
|
לקריאה נוספת
עריכה- משה גבעתי, שלוש לידות בספטמבר, תל אביב: הוצאת 'מערכות' ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תש"ן-1990.
- משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג-2013.
קישורים חיצוניים
עריכה- עינת אהרונוב, שירת הסירנה, בטאון חיל האוויר 190, פברואר 1993, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- רוני קורן, במקרה של אזעקת אמת, בטאון חיל האוויר 211, אוגוסט 1996, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- טייסת ציפורי המדבר, באתר חיל האוויר הישראלי
- צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לטייסת 123, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- מיכל גלברד, ציפורי המדבר: כך נערכת טייסת מסוקי הסער לכניסה קרקעית, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 15 ביולי 2014.
הערות שוליים
עריכה- ^ חנן גרינברג, רשימת מקבלי האותות ממלחמת לבנון השנייה, באתר ynet, 8 באוגוסט 2007
- ^ תמיר סטיינמן, הטייסת עוברת למרכז - 100 יפוטרו, באתר מאקו, 1 ביוני 2015
- ^ אמיר בוחבוט, המהלך שישרוף לחיל האוויר כרבע מיליארד שקל, באתר וואלה, 5 במאי 2015
- ^ פלד ארבלי, מאחורי הסיפור ההירואי: החילוץ המוסק הראשון מתחילת התמרון ברצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2024
- ^ 2 לוחמים נהרגו בהתרסקות "ינשוף", באתר צה"ל, 11 בספטמבר 2024
- ^ יואב זיתון, נינה פוקס, קורין אלבז-אלוש, מבצע חילוץ הרואי: סגנית מפקד הטייסת נלכדה, דלתות תא הטייס נוסרו | פרטים חדשים, באתר ynet, 11 בספטמבר 2024