טינטין והפיקורוס

ספר קומיקס מסדרת "הרפתקאותיו של טינטין" מאת הרז'ה

טינטין והפיקורוסצרפתית: Tintin et les Picaros) הוא הספר ה-23 בסדרת הקומיקס הרפתקאותיו של טינטין מאת הרז'ה. רצועות הקומיקס של הספר הוצגו לראשונה בשנת 1976 בצבע. הספר לא תורגם לעברית.

טינטין והפיקורוס
Tintin et les Picaros
עטיפת הספר באנגלית
עטיפת הספר באנגלית
מידע כללי
מאת הרז'ה
שפת המקור צרפתית
סוגה קומיקס
הוצאה
הוצאה Casterman
הוצאה בשפת המקור Casterman
תאריך הוצאה 1976
סדרה
סדרת ספרים הרפתקאותיו של טינטין
ספר קודם טיסה 714 לסידני
הספר הבא טינטין ואלף ארט

השראה ופיתוח

עריכה

הרז'ה החל לעבוד על "טינטין והפיקורוס" שמונה שנים לאחר פרסום הספר הקודם בסדרה, "טיסה 714 לסידני". זהו הספר היחיד שהשלים בחמש עשרה השנים האחרונות לחייו. הוא החליט לבסס את עלילת הסיפור על קבוצת מורדים דרום-אמריקנים, עקב התרשמותו מהמהפכה שהוביל פידל קסטרו בקובה. הרז'ה שמע שקסטרו הצהיר שלא יגזור את זקנו עד שהמהפכה שלו תצליח, ועל כן שקל לקרוא לקבוצת המורדים שבספר "Bigotudos", מילה ספרדית שפירושה "משופמים".

הרז'ה שילב בספר דמויות רבות מהספרים הקודמים בסדרה; פבלו, רידג'וול ושבט הארומביה מ"האוזן השבורה", וקולונל ספונז' מ"פרשת קלקולוס". הוצגה גם דמותו של גנרל טפיוקה, שעד אז אוזכרה אך לא הופיעה בתפקיד. תיאור הקרנבל בסן תיאודורוס מתבסס בעיקר על תמונות של קרנבל בניס. סצנת הקרנבל כוללת קרוסאוברים עם יצירות רבות אחרות; בין החוגגים המחופשים כלל הרז'ה דמויות של גיבורי קומיקסים וסרטים מצוירים שונים, כגון מיקי מאוס, אסטריקס, דונלד דאק, סנופי ועוד. הרז'ה גם כלל בקרנבל להקה בשם "the Coconuts", שמקורה בסדרת הקומיקס "Barelli" של ידידו ועמיתו בוב דה מור. הרחוב בו עוברת התהלוכה, Calle 22 de Mayo, נקרא על שם יום הולדתו של הרז'ה - 22 במאי.[1]

עלילה

עריכה

קפטן האדוק, חברו הטוב של טינטין ואלכוהוליסט מושבע, חש טעם מוזר בכל פעם שהוא שותה אלכוהול, עד כדי כך שאינו מסוגל לבלוע את המשקה. אף אחד אחר לא חש בטעם המוזר, והדבר נותר בגדר תעלומה.

לטינטין ולקפטן האדוק נודע כי ידידתם, הזמרת ביאנקה קסטאפיורה, יחד עם המלווה שלה איגור ואגנר, העוזרת שלה אירמה והבלשים תומסון ותומפסון, כלואים במדינה הדרום-אמריקאית סן תיאודורוס, בשל עלילת ריגול מופרכת. סן תיאודורוס נשלטה בעבר על ידי ידידם של טינטין והקפטן, גנרל אלקזאר, אך לאחר מהפכה שלטונית שבוצעה בה התחלף הממשל וכעת נשלטת המדינה על ידי דיקטטור בשם גנרל טפיוקה.

לאחר זמן קצר ממשלת סן תיאודורוס מאשימה את טינטין, פרופסור קלקולוס והקפטן בחתירה תחת משטרו של טפיוקה. טפיוקה מזמין את השלושה לפגוש אותו בסן תיאודורוס ומבטיח שלא יפגע בהם לרעה. הקפטן רוצה להיענות להזמנה ואילו טינטין רואה בה מלכודת, ולאחר ויכוח טסים קלקולוס והקפטן לבדם.

מיד לאחר הנחיתה נלקחים קלקולוס והקפטן לוילה כפרית, שם הם נמצאים, ללא ידיעתם, תחת מעקב צמוד של שירותי הביטחון וללא אפשרות יציאה מהמתחם. לאחר מספר ימים מצטרף טינטין אל קלקולוס והקפטן, ומגלה שהם תחת מעקב. טינטין גם מזהה את אחד העובדים בוילה כפאבלו, שאת חייו הציל שנים קודם לכן. פאבלו מסביר לטינטין שההאזנה והלכידה אורגנו על ידי קולונל ספונז', מפקד המשטרה החשאית הבורדורית, שחפץ לנקום בטינטין על מעלליו בספר פרשת קלקולוס. הוא מציע לטינטין לארגן בריחה מהוילה ולהצטרף לכוחות הגרילה של גנרל אלקזאר.

למחרת בורחים טינטין, שלגי, האדוק וקלקולוס אל מחנהו של גנרל אלקזאר. במהלך הבריחה הם כמעט נתפסים על ידי כוחותיו של טפיוקה, וטינטין מבין שהבריחה הייתה מהלך שתוכנן על ידי טפיוקה כדי להפליל אותם, ושפאבלו שיתף פעולה עם טפיוקה.

טינטין וידידיו מוצאים מקלט במחנה המורדים של גנרל אלקזאר שבג'ונגל. אלקזאר מסביר לטינטין שהדבר העיקרי שמונע מהמהפכה שלו להצליח הוא האלכוהוליזם של המורדים; טפיוקה, שמכיר בחולשה של המורדים לאלכוהול, מצניח אל הג'ונגל בקבוקי ויסקי וכך מונע מהמהפכה להתקדם. פרופסור קלקולוס מגלה לטינטין ולקפטן האדוק שהוא גרם לטעם המוזר שחש הקפטן באלכוהול; הוא המציא גלולות לגמילה מאלכוהול שגורמות לכל מי שבולע אותן לחוש טעם רע בשתייה חריפה, ושם אותן באוכל של הקפטן מבלי ידיעתו על מנת לנסות אותן. טינטין מחליט לעזור לאלקזאר לכבוש את השלטון במדינה, ועל ידי כך להביא לשחרורם של קסטאפיורה, ואגנר, אירמה והתומפסונים. הוא מבטיח לאלקזאר לגמול את המורדים מאלכוהול, ובתמורה אלקזאר מבטיח שלא ינקוט בשום סוג של אלימות במהלך ההפיכה.

אל הג'ונגל מגיעה קבוצת תיירים שתעו בדרך, ביניהם גם להקת הליצנים "the Jolly Follies", שאמורה להופיע בקרנבל בעיר הבירה טפיוקוליס מספר ימים לאחר מכן. טינטין מציע להשתמש בתחפושות הליצנים כדי להיכנס לעיר הבירה ללא חשד. ביום הקרנבל המורדים, יחד עם טינטין והקפטן, מתחפשים לליצנים ונוסעים לעיר הבירה, שם הם מצליחים להיכנס בעזרת התחפושות לארמונו של טפיוקה. אלקזאר כובש את השלטון ומגרש מסן תיאודורוס את גנרל טפיוקה וקולונל ספונז', בעוד טינטין והאדוק מחלצים את תומסון ותומפסון, קסטאפיורה, ואגנר ואירמה מכלאם.

בסוף העלילה טסים טינטין וידידיו בחזרה מסן תיאודורוס, ומבחינים כי המהפכות בשלטון לא השפיעו על האזרחים – הם נשארו עניים.

ביקורת וניתוח

עריכה
 
סמל התנועה לפירוק נשק גרעיני, שהופיע על קסדתו של טינטין בפתיחת הספר.

הביקורות לספר היו טובות פחות מהרגיל לסדרה. רנדי וז'אן-מארק לופיסייה (אנ') העניקו לקומיקס שניים מתוך חמישה כוכבים, ותיארו אותו כ”פשוט עצוב”. הם הסבירו ש”הקסם הבלתי ניתן להגדרה של הקו של הרז'ה” חסר בספר זה, כנראה משום שחלקים גדולים ממנו צוירו על ידי עובדי אולפני הרז'ה ולא על ידי הרז'ה עצמו. בנוסף, לדבריהם, הדמויות נראות עייפות, בעיקר טינטין, שהתנהגותו לאורך הספר פסיבית מאוד - אפילו על עטיפת הספר, האדוק הוא זה שמוביל. הארי תומפסון (אנ') נתן ביקורת דומה, ואמר שהדמויות היו חסרות חיים, וש”משהו בלתי מוגדר” נעדר מהאיורים. לדבריו, זהו ”סיפור חסר ברק, חסר ניצוץ של הרפתקה אמיתית של טינטין”. מייקל פאר ביקר את השינוי בבגדיו של טינטין בספר זה, ואמר כי ”שינוי המראה של טינטין לקראת סוף הקריירה שלו היה לא רק מעשה מיותר, אלא טעות”.

בפתיחת הספר נראה טינטין חבוש קסדת אופנוע שעליה סמל התנועה לפירוק נשק גרעיני. בראיון בו נשאל הרז'ה על כך, הוא ענה ש”זה נורמלי, טינטין הוא פציפיסט, הוא תמיד היה נגד מלחמות.” מבקר הספרות טום מקארתי (אנ') ראה בהכללת סמל השלום סימן לכך שהנטייה השמאלנית של הרז'ה ניצחה את נקודות המבט הימניות והגזעניות ששלטו ביצירתו המוקדמת.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ A. PELLEGRIN, Politics as a carnival in Herge's Tintin et les Picaros, European Comic Art, 2010